לוס אנג'לס: עוקפים את הפקקים מהאוויר - מוניות מעופפות בדרך לוודלנד הילס

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

חברת ארצ'ר אוויאיישן חשפה השבוע שלב נוסף בתוכנית להקמת רשת מוניות אוויר חשמליות ברחבי מטרופולין לוס אנג'לס. החברה הכריזה על תחנת המראה ונחיתה נוספת במתחם אל־איי לייב שבמרכז העיר, בסמוך לקריפטו.קום ארנה, כחלק משותפות עם ענקית הספורט והבידור איי־אי־ג'י. 

אלא שעבור מאות אלפי תושבי עמק סן פרננדו, הנקודה המסקרנת ביותר במפה אינה בדאון־טאון אלא הרבה יותר קרוב לבית: וורנר סנטר בוודלנד הילס.

יצרנית מוניות האוויר החשמליות, Archer Aviation, מרחיבה את הרשת האזורית שלה של מטוסים עתידניים ל-L.A. Live, רובע הספורט והבידור במרכז העיר לוס אנג'לס. למעלה, הדמיה של מונית האוויר שלה, Midnight, מתכוננת לנחות ליד Crypto.com

ארצ'ר מתכננת תחנה גם באזור מתחם האימונים והמטה של לוס אנג'לס ראמס, בוורנר סנטר — אזור שהפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי הפיתוח הגדולים בעמק. אם התוכנית תתממש, תושבי וודלנד הילס והסביבה עשויים בעתיד להגיע לחלקים אחרים של לוס אנג'לס לא באמצעות שעה או יותר על הכביש, אלא בטיסה קצרה מעל העיר.

וזו בדיוק ההבטחה שעליה בונה ארצ'ר את העתיד שלה: לקחת נסיעות שבקרקע עשויות להימשך שעה ואף יותר ולהפוך אותן לטיסות של 10 עד 20 דקות.

כלי הטיס של החברה הם מסוג המראה ונחיתה אנכית חשמלית. הם אינם זקוקים למסלול המראה ארוך כמו מטוס רגיל, אלא יכולים להתרומם ולנחות כמעט כמו מסוק. לאחר ההמראה, המדחפים משנים את זוויתם וכלי הטיס עובר לטיסה קדימה בדומה למטוס בעל כנף קבועה.

הדגם של ארצ'ר מיועד לשאת ארבעה נוסעים וטייס, ולהגיע למהירות של עד 150 מייל לשעה — כ־240 קמ"ש. המשמעות התיאורטית ברורה: במקום לשבת בפקק בין העמק למרכז העיר, לנמל התעופה או לאינגלווד, הנוסע יוכל להתרומם מעל התנועה ולחצות את המטרופולין בתוך דקות.

התחנה באל־איי לייב אמורה להיות התחנה ה־11 המתוכננת במפת החברה באזור לוס אנג'לס. המתחם, הנמצא בלב אזור הספורט והבידור של מרכז העיר, סמוך לקריפטו.קום ארנה, מארח מדי שנה מיליוני מבקרים ומאות אירועים.

מייסד ומנכ"ל ארצ'ר, אדם גולדשטיין, אמר כי שיתוף הפעולה עם איי־אי־ג'י מעניק לחברה הזדמנות לבנות את התשתית הדרושה כדי שדרום קליפורניה תוביל את הדור הבא של התעופה החשמלית.

מאחורי ההכרזות עומד יעד ברור מאוד: אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028.

ארצ'ר כבר הוכרזה כשותפה בתחום המוניות האוויריות לקראת המשחקים, והחברה רואה באולימפיאדה הזדמנות יוצאת דופן להציג את הטכנולוגיה למיליוני מבקרים ולכל העולם. אם הכול יתנהל לפי התוכנית, מוניות אוויריות עשויות להסיע נוסעים בין מוקדים מרכזיים בזמן שהעיר מתמודדת עם אחד מאירועי התחבורה המורכבים בתולדותיה.

הרשת המתוכננת כוללת את נמל התעופה הבין־לאומי של לוס אנג'לס, נמל התעופה הוליווד־ברבנק, נמל התעופה של ואן נייס, נמל התעופה של סנטה מוניקה, לונג ביץ', הות'ורן, אצטדיון סופי, הקמפוס של אוניברסיטת דרום קליפורניה — וכעת גם אל־איי לייב.

אבל וורנר סנטר מעניק לתוכנית ממד מקומי חשוב במיוחד.

האזור בוודלנד הילס מתפתח במהירות למרכז עצמאי של מגורים, משרדים, מסחר ובידור. כבר כיום מתכננים בו פרויקטים בהיקף של מיליארדי דולרים, ובשנים הקרובות צפויות להתווסף בו אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר, מלונות ומקומות עבודה.

למרות ההתפתחות, בעיית התחבורה נשארה כמעט ללא פתרון. האזור מרוחק יחסית ממערכת הרכבות של לוס אנג'לס ותלוי במידה רבה בכבישים 101 ו־405 — שניים מצירי התנועה הידועים לשמצה בעיר.

לכן מונית אווירית מוורנר סנטר אינה עוד גימיק עתידני. אם המחיר יהיה סביר והמערכת תפעל באופן אמין, היא עשויה להציע חלופה אמיתית לאחד האזורים הסובלים ביותר מהמרחק ומהפקקים.

אלא שבין המפה המרשימה לבין נוסע שמזמין טיסה באפליקציה יש עדיין מרחק גדול.

ענף המוניות האוויריות החשמליות עדיין לא נכנס לפעילות מסחרית רחבה בארצות הברית. ארצ'ר וחברות מתחרות מנהלות ניסויי טיסה, בונות מפעלים ומקימות תשתיות, אך הן זקוקות לאישורים פדרליים לפני שיוכלו להסיע נוסעים באופן מסחרי.

מינהל התעופה הפדרלי יצטרך לאשר הן את כלי הטיס והן את אופן הפעלת השירות. מדובר בתהליך קפדני במיוחד משום שהתעשייה מנסה להכניס לשימוש סוג כמעט חדש לחלוטין של תחבורה אווירית מעל אזורים עירוניים צפופים.

האתגר אינו רק בטיחות כלי הטיס. הרשויות צריכות להחליט כיצד ישתלבו מאות או אפילו אלפי מוניות אוויריות במרחב האווירי שכבר כולל מטוסים מסחריים, מטוסים פרטיים, מסוקים וכלי טיס של שירותי החירום.

יש גם שאלות של רעש, מסלולי טיסה, ביטוח, תגובה לתאונות, תשתיות טעינה והקמת מנחתים בשכונות צפופות.

ובכל זאת, ארצ'ר פועלת כאילו המרוץ כבר החל.

החברה השקיעה בחודשים האחרונים בהרחבת יכולות הייצור והטכנולוגיה שלה ואף ביצעה שורה של עסקאות ורכישות בתחום התעופה והאוטונומיה. היא גם מחזקת את שיתוף הפעולה שלה עם אנדוריל, חברת טכנולוגיות ההגנה מקוסטה מסה, במסגרת פיתוח כלי טיס חשמליים לשימושים צבאיים.

במקביל רכשה החברה נכסים וטכנולוגיות מחברות בענף, כחלק מהמאמץ לשלוט ביותר חלקים של שרשרת הייצור ולא להישען לחלוטין על ספקים חיצוניים.

כל אלה מלמדים שארצ'ר אינה בונה רק כלי טיס אחד. היא מנסה לבנות מערכת תחבורה שלמה.

אם החזון יתממש, הנוסע העתידי יוכל להזמין מונית אווירית באפליקציה, להגיע לתחנה בוורנר סנטר, לעלות לכלי הטיס ולטוס מעל הפקקים ליעד אחר בתוך המטרופולין.

הנחיתה תתבצע בתחנה קטנה יחסית — מה שמכונה ורטיפורט — ומשם ניתן יהיה להמשיך בנסיעה קצרה ברכב, בתחבורה ציבורית או ברגל.

עבור לוס אנג'לס, קשה לחשוב על עיר מתאימה יותר לניסוי הזה. המטרופולין עצום, המרחקים ארוכים, התחבורה הציבורית עדיין אינה מגיעה לכל מקום והפקקים הם חלק בלתי נפרד מהחיים.

מצד שני, בדיוק משום שמדובר בלוס אנג'לס, הכישלון עלול להיות בולט לא פחות מההצלחה. תושב שמשלם סכום גבוה כדי לטוס עשר דקות אך נאלץ לנסוע חצי שעה כדי להגיע למנחת לא בהכרח חסך זמן. גם מחיר הנסיעה יהיה קריטי: אם השירות יהיה מוצר יוקרה לעשירים בלבד, הוא לא ישנה באמת את התחבורה בעיר.

ארצ'ר עדיין לא הציגה מודל מחירים סופי לרשת בלוס אנג'לס. החברה מדברת על חזון שבו מוניות אוויריות יהפכו בסופו של דבר לאמצעי תחבורה נגיש יחסית, אבל בתחילת הדרך סביר שהמחירים יהיו גבוהים יותר מנסיעה רגילה ברכב.

המרוץ לקראת 2028 הופך את לוח הזמנים לצפוף במיוחד. עד פתיחת המשחקים החברה צריכה לא רק לקבל את האישורים הדרושים, אלא גם לייצר מספיק כלי טיס, להכשיר טייסים, להקים תחנות ולהוכיח שהמערכת מסוגלת לעבוד יום אחר יום בבטיחות.

אם היא תצליח, אולימפיאדת לוס אנג'לס עשויה להיזכר לא רק בזכות המדליות והאצטדיונים, אלא גם כרגע שבו התחבורה העירונית החלה לעבור מהכביש לשמיים.

ועבור תושבי עמק סן פרננדו, העתיד הזה עשוי להתחיל ממש בוודלנד הילס.

במשך שנים הדרך מהעמק לדאון־טאון או לנמל התעופה נמדדה בשאלה אחת: כמה גרוע הפקק היום.

ארצ'ר מבטיחה שבתוך כמה שנים תהיה תשובה אחרת לגמרי.

לא כמה זמן ייקח לנסוע — אלא כמה דקות ייקח לעוף.