קליפורניה: עיתונאים הוזמנו לבסיס החלל — ומצאו עצמם מול רובים שלופים 

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

חמישה כתבים ושני אנשי צבא מצאו את עצמם ביום שני מעוכבים באיומי נשק בבסיס חיל החלל ונדנברג, לאחר שכוח האבטחה סבר בטעות כי מדובר באנשים שניסו לפרוץ את שערי הבסיס. שני החיילים נאזקו והוכנסו לכלי רכב צבאיים, ואילו העיתונאים נצטוו לצאת ממכוניותיהם בזה אחר זה בידיים מורמות ולשבת על שפת המדרכה. האירוע נמשך יותר מחצי שעה — מספיק זמן כדי שהטקס שאליו הגיעו לסקר יסתיים בלעדיהם.

הפרט שהופך את התקרית למביכה במיוחד הוא שהקבוצה לא ניסתה להיכנס לבסיס באופן עצמאי. העיתונאים הוזמנו מראש לאירוע, ושיירתם הובלה בידי אנשי הדוברות של הבסיס במיניוואן ממשלתי. חלק מכלי הרכב נשאו אפילו סימנים ברורים של תחנות טלוויזיה. אנשי הדוברות עצרו לאחר שעברו את השער כדי להמתין לשאר כלי הרכב, אך בשלב כלשהו התקבלה אצל כוח האבטחה התרעה על "פורצי שער", וכוחות מיחידת האבטחה ה־30 הוקפצו למקום.

הפרט שהופך את התקרית למביכה במיוחד הוא שהקבוצה לא ניסתה להיכנס לבסיס באופן עצמאי. העיתונאים הוזמנו מראש לאירוע, ושיירתם הובלה בידי אנשי הדוברות של הבסיס במיניוואן ממשלתי. חלק מכלי הרכב נשאו אפילו סימנים ברורים של תחנות טלוויזיה. אנשי הדוברות עצרו לאחר שעברו את השער כדי להמתין לשאר כלי הרכב, אך בשלב כלשהו התקבלה אצל כוח האבטחה התרעה על "פורצי שער", וכוחות מיחידת האבטחה ה־30 הוקפצו למקום.

מכאן התגלגל האירוע במהירות. מחסומים הועלו כדי לחסום את כביש קליפורניה בתוך הבסיס, אנשי הביטחון התפרסו עם כלי נשק שלופים וכל רכב בשיירה נדרש להתקדם בנפרד. הנהגים והנוסעים נצטוו לצאת בידיים מורמות. לפי הדיווחים המקומיים, שני אנשי הצבא — אחד נגד ואחד קצין זוטר — נאזקו והושמו בכלי רכב צבאיים. העיתונאים נצטוו לשבת בצד הדרך ולהמתין עד שזהותם ומעמדם ייבדקו.

בין המעוכבים היו אנשי נוזהוק, קיי־איי־טי, קיי־אס־בי־ווי, וכן כתבים מהעיתונים סנטה מריה טיימס ולומפוק רקורד. לפחות שניים מהעיתונאים היו בתחילת דרכם המקצועית, בעבודתם הראשונה לאחר סיום הקולג'. עבורם, משימת סיקור שגרתית בבסיס צבאי הפכה בתוך רגע למפגש שבו נדרשו לעמוד מול אנשי ביטחון חמושים כשידיהם באוויר.

התגובה הראשונית של הבסיס הייתה להגדיר את המקרה "כשל בתקשורת". דוברת יחידת השיגור החללית ה־30 מסרה כי ונדנברג מתמודד בתקופה האחרונה עם עלייה במספר ניסיונות הכניסה הבלתי מורשים, ולכן כל אדם שעלול להימצא בשטח ללא אישור חייב להיחשב איום אפשרי עד שיוכח אחרת. לדבריה, כאשר אנשי התקשורת נכנסו למתקן "אירע כשל בתקשורת והתנועה נמשכה לפני השלמת האימות".

אבל ככל שהפרשה זכתה לפרסום רחב יותר, התגובה הרשמית נעשתה משמעותית יותר. ביום רביעי מסר הבסיס כי הוא מכיר הן בחשיבות אבטחת המתקן והן באחריותו כלפי כלי תקשורת שהוזמנו אליו, וכי מפקד הבסיס הורה על בדיקה מלאה של נהלי התיאום עם העיתונאים. מדובר למעשה בהודאה בכך שהבעיה לא הסתכמה רק באי־הבנה רגעית בשער, אלא עשויה להעיד על כשל בתהליך שאמור היה למנוע בדיוק תרחיש כזה.

טום בולטון, העורך הראשי של נוזהוק, אמר כי הוא מכבד לחלוטין את הצורך של הצבא לשמור על ביטחון הבסיס, אך הגדיר את מה שאירע "מצער, מיותר ועלול להיות מסוכן", בעיקר משום שכלי נשק נשלפו לעבר אנשים שהגיעו למקום בהזמנה. לדבריו, הוא מקווה לשוחח עם הנהגת הבסיס כדי להבין כיצד אירע הכשל ולוודא שאירוע דומה לא יחזור על עצמו. אחד מאנשי האבטחה התנצל בפני העיתונאים לאחר ששוחררו.

האירוניה הגדולה היא שהעיתונאים הגיעו לוונדנברג כדי לסקר אירוע שכל כולו עסק באחד הפרויקטים הביטחוניים החשובים ביותר של ארצות הברית. הטקס ציין את תחילת בנייתו של מתחם אימונים חדש עבור מפעילי ומתחזקי מערכת "סנטינל" — הדור הבא של הטילים הבליסטיים הבין־יבשתיים הקרקעיים של ארצות הברית, שאמור להחליף את טילי "מיניטמן 3" הוותיקים. המתחם המתוכנן, בשטח של כ־160 אלף רגל רבועה, אמור לרכז במקום אחד את הכשרת צוותי הטילים שיפעילו ויתחזקו את מערכת ההרתעה הגרעינית החדשה במשך עשרות שנים.

בסיס ונדנברג עצמו הוא אחד המתקנים האסטרטגיים החשובים ביותר של צבא ארצות הברית בחוף המערבי. ממנו משוגרים לוויינים, נערכים ניסויי טילים ומבוצעות משימות הקשורות למערכות חלל ולמערך ההרתעה האסטרטגי האמריקאי. הרגישות הביטחונית במקום גבוהה במיוחד, ולכן עצם החשש מפני חדירה לשטח אינו חריג. אלא שדווקא במתקן שבו כל תנועה אמורה להיות מתואמת בקפדנות, העובדה ששיירה רשמית ומלווה הפכה בטעות ל"איום" מעוררת שאלות קשות.

אין מחלוקת על כך שאנשי האבטחה נדרשים להגיב במהירות לכל ניסיון חדירה אפשרי. במתקן שבו נמצאות מערכות צבאיות רגישות, טעות בכיוון ההפוך — התעלמות מאדם שבאמת מנסה לפרוץ פנימה — עלולה להסתיים באסון. אבל במקרה הזה, העיתונאים לא הופיעו ללא הודעה מוקדמת ולא ניסו לעקוף את האבטחה. שמותיהם היו אמורים להיות ידועים, הם הגיעו לאירוע שנערך בהזמנה בלבד, ואנשי הדוברות עצמם היו איתם.

זו בדיוק הסיבה שהתקרית חורגת מאנקדוטה מביכה. מערכת אבטחה אינה נמדדת רק במהירות שבה היא שולפת נשק, אלא גם ביכולתה להבחין בין איום אמיתי לבין אדם שקיבל אישור להיות במקום. כאשר המנגנון הזה נכשל, התוצאה עלולה להיות מסוכנת לשני הצדדים: אנשי הביטחון משוכנעים שהם ניצבים מול פורצים, והאזרחים אינם מבינים מדוע לפתע מכוונים אליהם רובים.

עבור העיתונאים, האירוע הסתיים ללא פציעות וללא כתבי אישום. אחרי יותר מחצי שעה הם שוחררו, אך כאשר סוף־סוף הורשו להמשיך בדרכם, הטקס שאליו הוזמנו כבר הסתיים.

הם באו לבסיס ונדנברג כדי לדווח על הטילים החדשים שאמורים להגן על אמריקה. במקום זאת, הם הפכו בעצמם — בטעות — לאיום שממנו הבסיס חשב שעליו להתגונן.