הורים יהודים תובעים: בית ספר בקליפורניה לקח תלמידים למסגד ו"עודד" בנות לחבוש חיג'אב

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

כעת עשרה הורים, תלמידים וחברי קהילה תובעים את מחוז בתי הספר המאוחד של פאלו אלטו ואת מנהל תיכון פאלו אלטו, ברנט קליין, בטענה שהטיול חצה קו אדום: במקום ללמד על דת באופן ניטרלי, הם טוענים, בית הספר קידם בפועל פעילות דתית ואידיאולוגית בחסות מערכת החינוך הציבורית.

הטיול נערך בסתיו 2025 במסגרת מסלול הצדק החברתי של תיכון פאלו אלטו, תוכנית תלת־שנתית העוסקת בבעיות חברתיות. התלמידים ביקרו במסגד של האגודה הקהילתית המוסלמית בסנטה קלרה. לפי כתב התביעה, במהלך הביקור ניתנו לתלמידים עותקים של הקוראן לקחת הביתה, תלמידות עודדו ללבוש לבוש דתי מוסלמי ובכללו חיג'אב, והקבוצה נחשפה למסרים שלפיהם האסלאם משתלב במיוחד עם פעילות למען צדק חברתי.

הטיול נערך בסתיו 2025 במסגרת מסלול הצדק החברתי של תיכון פאלו אלטו, תוכנית תלת־שנתית העוסקת בבעיות חברתיות. התלמידים ביקרו במסגד של האגודה הקהילתית המוסלמית בסנטה קלרה. לפי כתב התביעה, במהלך הביקור ניתנו לתלמידים עותקים של הקוראן לקחת הביתה, תלמידות עודדו ללבוש לבוש דתי מוסלמי ובכללו חיג'אב, והקבוצה נחשפה למסרים שלפיהם האסלאם משתלב במיוחד עם פעילות למען צדק חברתי.

התובעים אינם טוענים שעצם הביקור במסגד פסול. לב המחלוקת הוא האופן שבו, לטענתם, התנהל הביקור. הם טוענים כי בית ספר ציבורי רשאי ללמד על אמונות ותרבויות שונות, אך אינו רשאי לעודד תלמידים להשתתף בפרקטיקות דתיות או להציג אמונה אחת באופן שמצטייר כתומך או מועדף.

לפי התביעה, הבעיה לא הסתיימה בלבוש ובחלוקת ספרי הקודש. התלמידים גם צולמו בתוך המסגד, והתצלומים פורסמו ברשת ללא הסכמת ההורים. התובעים טוענים כי בכך הופרו זכויות הפרטיות של התלמידים ושל משפחותיהם.

אחת הנקודות הרגישות ביותר בתביעה נוגעת לזהרה בילו, המנהלת הבכירה של סניף אזור מפרץ סן פרנסיסקו של המועצה ליחסי אמריקה־אסלאם. התביעה מתארת אותה כדוברת שנויה במחלוקת בעלת היסטוריה של אמירות עוינות כלפי יהודים והשקפות פוליטיות חריפות, וטוענת כי היא קיבלה גישה בלתי מוגבלת לתלמידים מבלי שבית הספר הציג דובר אחר שיציג עמדה מאזנת.

התביעה מצביעה גם על דבריה הפומביים של בילו בעבר ועל עמדותיה ביחס לארגונים יהודיים ולציונות. מבחינת ההורים היהודים המעורבים בתיק, השאלה אינה רק מי דיבר בפני הילדים אלא מדוע בית ספר ציבורי אפשר לאדם בעל מטען ציבורי ופוליטי כזה לפנות לתלמידים במסגרת תוכנית לימודים מבלי להציב מולו הקשר רחב יותר.

בילו דוחה את הטענות. לדבריה, מטרת הביקור הייתה חינוכית בלבד, והיא שיתפה את התלמידים בחוויותיה כאישה מוסלמית אמריקנית וכפעילה לזכויות אזרח. היא טענה כי בתי ספר ציבוריים מחויבים לנייטרליות דתית, אך נייטרליות אינה מחייבת להרחיק תלמידים מחשיפה לאמונות או להשקפות עולם שונות.

לדבריה, התלמידים שהגיעו למסגד למדו על פרקטיקות דתיות מוסלמיות וצפו בתפילה, אך כל השתתפות ברכיבים דתיים הייתה מרצון. היא אף הזהירה כי התביעה עלולה להפחיד בתי ספר אחרים ולהרתיע אותם מלחשוף תלמידים לתרבויות ולדתות שאינן מוכרות להם.

גם מחוז בתי הספר של פאלו אלטו נמנע בשלב זה מלהיכנס לעימות ישיר על כל פרט בכתב התביעה. המפקח ג'ייסון גלאס אמר כי המחוז למד על התביעה מהסיקור התקשורתי וכי בעת תגובתו הראשונית עדיין לא נמסרו לו רשמית מסמכי בית המשפט. הוא הדגיש כי מדיניות המחוז מחייבת שהוראה על דת תהיה אקדמית ולא פולחנית, ושאסור לבית הספר לקדם או להשפיל אמונה כלשהי.

הרכב התובעים מעניק לפרשה ממד רחב יותר ממחלוקת יהודית־מוסלמית בלבד. בקבוצה נמצאים הורים ותלמידים יהודים, לצד הורה הינדי והורה זורואסטרי. הם התאגדו במסגרת קבוצה בשם "חברי קהילה למען ניטרליות דתית בבתי ספר ציבוריים", וטוענים כי הבעיה העקרונית היא שימוש במוסד ציבורי לקידום אמונה או אידיאולוגיה מסוימת.

בתביעה מבקשים ההורים גם פיצויים כספיים וגם הכרה מצד המחוז בכך שהתרשל בפיקוח על התלמידים ופגע בזכויותיהם ובזכויות ההורים. הם טוענים שהמחוז לא שמר על ניטרליות דתית, לא הבטיח יחס שווה בין אמונות שונות ולא פיקח כראוי על הדוברים החיצוניים שנחשפו לתלמידים.

הפרשה נוגעת בנקודה רגישה במיוחד במערכת החינוך האמריקנית. בתי ספר ציבוריים רשאים ללמד על דת, היסטוריה דתית ומנהגים, ואף לערוך ביקורים במוסדות דתיים כחלק מתוכנית לימודים. אבל הם מחויבים לעשות זאת באופן שאינו הופך את המדינה למקדמת אמונה מסוימת.

זה בדיוק הגבול שבית המשפט יצטרך לבחון: האם חבישת חיג'אב הייתה הצעה תרבותית וולונטרית או לחץ דתי; האם חלוקת קוראנים הייתה חומר לימודי או מתנה בעלת אופי דתי; והאם הופעתה של בילו הייתה חשיפה לגיטימית לקול מוסלמי אמריקני — או במה אידיאולוגית שהוענקה ללא איזון.

מבחינת ההורים היהודים המעורבים בתביעה, הרגישות גדולה עוד יותר משום שלטענתם מדובר בדוברת שהתבטאה בעבר בנושאים הקשורים ליהודים ולארגונים יהודיים באופן שהם רואים כעוין. מבחינת בילו ותומכיה, לעומת זאת, הניסיון להציג את הביקור כאינדוקטרינציה דתית מעוות אירוע שנועד ללמד תלמידים על קהילה מוסלמית ועל חוויותיה.

בשלב הזה אין הכרעה מי מהצדדים צודק. הטענות על כפייה, הפרת פרטיות והיעדר ניטרליות הן טענות התובעים בלבד, והמחוז טרם הציג בבית המשפט תשובה מלאה לגופן.

אבל עצם העובדה שהטיול הסתיים בתביעה פדרלית כבר הפכה את הביקור במסגד משיעור על צדק חברתי לשיעור מסוג אחר לגמרי — על הגבול הרגיש שבין חינוך, דת ופוליטיקה בבתי הספר הציבוריים של קליפורניה.