אלפי בקשות, שני אישורים: לוס אנג'לס מתקפלת במאבק על רישיונות הנשק

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הסכם הפשרה הוגש ביום חמישי לבית המשפט הפדרלי בלוס אנג'לס במסגרת התביעה שהגיש משרד המשפטים האמריקני. הוא עדיין טעון את אישורו של שופט, ומחלקת השריף לא הודתה במסגרתו בביצוע עוולה. אבל מבחינה מעשית, ההסכם מחייב אותה להמשיך בשינויים שכבר החלה לבצע: לצמצם משמעותית את זמני ההמתנה, לפתוח בבדיקת בקשות בתוך פרקי הזמן שקובע החוק ולהפעיל הליך רישוי התואם את הפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון.

התביעה הוגשה בספטמבר 2025, לאחר שמשרד המשפטים טען כי מחלקת השריף מנהלת דפוס ממושך של עיכובים חריגים. לפי התביעה, זמן ההמתנה הממוצע עד לתחילת הטיפול בבקשה עמד על 281 ימים — הרבה מעבר לדרישה בחוק קליפורניה לפתוח בבדיקה בתוך 90 יום. בחלק מהמקרים, כך נטען, מבקשים המתינו יותר משנתיים רק כדי להגיע לראיון.

המשמעות הייתה פשוטה: אדם יכול היה לעמוד בדרישות החוק, להגיש בקשה מסודרת ולהמתין חודשים ארוכים מבלי שההליך יתקדם. משרד המשפטים טען כי במצב כזה, הבעיה כבר אינה רק יעילות אדמיניסטרטיבית. כאשר רשות ממשלתית מושכת הליך במשך חודשים ושנים, היא עלולה להפוך זכות חוקתית לזכות שקיימת בעיקר על הנייר.

המשמעות הייתה פשוטה: אדם יכול היה לעמוד בדרישות החוק, להגיש בקשה מסודרת ולהמתין חודשים ארוכים מבלי שההליך יתקדם. משרד המשפטים טען כי במצב כזה, הבעיה כבר אינה רק יעילות אדמיניסטרטיבית. כאשר רשות ממשלתית מושכת הליך במשך חודשים ושנים, היא עלולה להפוך זכות חוקתית לזכות שקיימת בעיקר על הנייר.

מחלקת השריף, מצדה, חלקה בעבר על הצגת הנתונים וטענה כי המציאות הרחבה מורכבת יותר. בתגובה לתביעה המקורית מסרה המחלקה כי מאז 2020 אושרו יותר מ־19 אלף רישיונות, וכי רק במהלך 2025 אושרו יותר מ־5,000 רישיונות, בהם אלפי בקשות חדשות. המחלקה הסבירה כי חלק מהעיכובים נבעו ממחסור בכוח אדם וממעבר ממערכת ידנית מבוססת נייר למערכת מקוונת חדשה.

אלא שהפער בין ההסברים לבין הנתון שעליו הסתמך משרד המשפטים היה חריף מדי מכדי להתעלם ממנו. לפי התביעה, מתוך 3,982 בקשות חדשות שהוגשו בתקופה שבין ינואר 2024 למרץ 2025 אושרו שתיים בלבד. גם אם הנתון משקף תמונת מצב בנקודת זמן מסוימת ולא את כלל הרישיונות שהנפיקה המחלקה לאורך שנים, הוא סיפק לממשלה הפדרלית את הבסיס לטענה שהמערכת אינה פועלת בקצב סביר.

מאז, לפי משרד המשפטים, חל שינוי משמעותי. מחלקת השריף צמצמה "באופן דרמטי" את זמני ההמתנה וכעת עומדת בלוחות הזמנים החלים עליה לפי חוק המדינה. הפשרה נועדה לוודא שהשיפור הזה לא יהיה זמני, אלא יהפוך לחובה מחייבת גם בהמשך.

מאחורי המהלך עומדת גם פסיקת בית המשפט העליון מ־2022 בתיק "איגוד הרובים והאקדחים של מדינת ניו יורק נגד ברואן". פסק הדין הרחיב את ההגנה החוקתית על נשיאת נשק במרחב הציבורי והבהיר כי גם מנגנוני רישוי שנראים חוקיים על פניהם עלולים לעורר בעיה חוקתית אם הם הופכים בפועל למסלול מתיש ובלתי סביר. בית המשפט אף ציין כי זמני המתנה ממושכים בטיפול בבקשות עשויים להיות בלתי חוקתיים.

הפשרה מחייבת את מחוז לוס אנג'לס להפעיל את מערכת הרישוי באופן העולה בקנה אחד עם אותה פסיקה. המשמעות אינה שכל מי שמגיש בקשה יקבל רישיון, וגם לא שהמחוז אינו רשאי לבצע בדיקות רקע או לדרוש עמידה בתנאים שקובע החוק. המשמעות היא שהרשות אינה יכולה להשאיר בקשות תקועות ללא הכרעה במשך פרקי זמן בלתי סבירים.

הרמיט דילון, העומדת בראש חטיבת זכויות האזרח במשרד המשפטים, אמרה כי השריף הכיר בבעיה והקדיש משאבים משמעותיים נוספים לפתרונה, ובהם תוכנת עיבוד חדשה ותוספת כוח אדם. לדבריה, הצעדים האלה כבר קיצרו באופן חד את זמני ההמתנה.

זהו פרט משמעותי במיוחד במחוז שמונה כ־9.7 מיליון תושבים. אפילו שינוי טכני לכאורה בדרך שבה מטופלות בקשות לרישיון נשק יכול להשפיע על אלפי אנשים, ובמקרה הזה גם לשמש מבחן לרשויות אחרות בקליפורניה שמתמודדות עם דרישות דומות.

עבור מי שמבקש רישיון נשיאה מוסתר, ההליך עדיין רחוק מלהיות אוטומטי. מחלקת השריף ממשיכה לדרוש עמידה בתנאי החוק, בדיקות רקע, הכשרה בירי ודרישות הנוגעות לכלי הנשק שאותו מבקש בעל הרישיון לשאת. באתר הרשמי של המחלקה מצוין, בין היתר, כי המבקש חייב לעבור הכשרה אצל ספק מאושר ולעמוד במבחן ירי עבור כל כלי נשק שיופיע ברישיון.

אבל השינוי הגדול הוא בזמן. במשך תקופה ארוכה, לפי הממשלה הפדרלית, עצם הכניסה לתהליך הייתה יכולה להסתיים בהמתנה של חודשים רבים עוד לפני שהבקשה זכתה לבדיקה רצינית. במסגרת ההסדר החדש, המחוז מתחייב שהמצב הזה לא יחזור.

הפרשה גם ממחישה עד כמה הקרב על נשק בארצות הברית כבר אינו מתנהל רק סביב השאלה מי רשאי להחזיק אקדח ואיפה מותר לשאת אותו. הוא מתנהל גם סביב לוח השנה של הפקיד שמטפל בטופס. מבחינת משרד המשפטים, אם אדם נדרש להמתין תשעה חודשים, שנה או יותר משנתיים לפני שהרשות בכלל מתקדמת בבקשתו, ההמתנה עצמה עלולה להפוך לאמצעי שמונע ממנו לממש את הזכות.

וכאן בדיוק נמצא הנתון שקשה להתעלם ממנו: כמעט 4,000 בקשות חדשות, שתי בקשות שאושרו. אחרי חודשים של מאבק משפטי, מחוז לוס אנג'לס נאלץ כעת להוכיח שהמספר הזה שייך לעבר — ולא למערכת שתמשיך לפעול באותה דרך.