
לצורך המחקר אספו החוקרים אבק מבתים שבהם גידלו כלבים, והשוו את החיידקים שנמצאו בו לרשומות הרפואיות של כ־368 תינוקות. הם זיהו שמונה סוגי חיידקים שמקורם בכלבים ונקשרו לפחות מחלות במהלך השנה הראשונה. לפי הממצאים, החיידקים האלה עשויים להסביר כרבע מההשפעה החיובית שנמצאה אצל תינוקות שחיו עם כלב.

החיידקים של הכלב עשויים להגן על תינוקות ממחלות
אחד החיידקים שבלטו במחקר הוא קולינסלה, שנמצא במערכת העיכול של כלבים וחתולים. נוכחותו בבית נקשרה ליותר שבועות שבהם התינוקות היו בריאים, לפחות שימוש באנטיביוטיקה ולפחות מקרים של חום ודלקות אוזניים. מחקרים קודמים מצאו כי הוא עשוי גם לתרום למגוון החיידקים במעי התינוק, דבר שעשוי לסייע בהגנה מפני אלרגיות ואסתמה.
הקשר החזק ביותר נמצא עם חיידק בשם פסטורלה, שנמצא בפה ובדרכי הנשימה של כלבים וחתולים. בבתים שבהם הוא הופיע, התינוקות בילו פחות זמן עם חום. החוקרים סבורים כי גם גורמים אחרים יכולים להסביר את היתרון, ובהם העובדה שמשפחות עם כלבים נוטות לבלות יותר זמן בחוץ – דבר שעשוי לחשוף ילדים לסביבה מגוונת יותר.
הממצאים מתחברים ל"השערת ההיגיינה", שלפיה סביבה נקייה מדי עלולה לצמצם את החשיפה של ילדים למגוון חיידקים הנחוצים להתפתחות מערכת החיסון. מחקרים קודמים מצאו כי ילדים שחולים לעיתים קרובות בשלוש השנים הראשונות לחייהם נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בהמשך הילדות ולהזדקק לאנטיביוטיקה. זיהומים בדרכי הנשימה בגיל צעיר נקשרו גם לסיכון מוגבר לאסתמה.
לצד ההשפעה האפשרית על מערכת החיסון, מחקרים קודמים קשרו גידול עם חיות מחמד להפחתת לחץ וחרדה, ליותר פעילות גופנית ולשיפור הכישורים החברתיים והרגשיים. עם זאת, השאלה אם כלב בבית מגדיל או מפחית את הסיכון לאלרגיה אליו עדיין אינה פתורה. החוקרים מעריכים כי הדבר עשוי להיות תלוי בגיל שבו החיה נכנסת לבית ובמספר חיות המחמד שבו.