
המאבק במישיגן עדיין לא הסתיים באופן רשמי בכל כלי התקשורת. רשת NBC הכריזה על אל־סייד כמנצח, אך סוכנות הידיעות AP טרם עשתה זאת. לאחר ספירת 95% מהקולות, אל־סייד הוביל עם 48.6% לעומת 47.4% לסטיבנס – פער של פחות מ־20 אלף קולות מתוך יותר מ־1.4 מיליון. למרות התמונה הצמודה, הוא כבר פנה לתומכיו וכתב: "מישיגן, ניצחנו. אני גאה כל כך להיות המועמד הדמוקרטי שלכם לסנאט. עכשיו בואו ננצח בנובמבר".
המרוץ הזה היה הרבה יותר מתחרות בין שני מועמדים. האגף הפרוגרסיבי הציג אותו כקרב על "נשמתה של המפלגה הדמוקרטית", וכהזדמנות להוכיח שמועמדיו מסוגלים לנצח גם במדינת מפתח מתנדנדת. מנגד, בכירי המפלגה והמחנה המתון התייצבו מאחורי סטיבנס, חברת קונגרס שנחשבה בעיניהם למועמדת בטוחה יותר לקראת הבחירות הכלליות.

עבדול אל־סייד (שמאל) צפוי לנצח בפריימריז במישיגן, חבר הקונגרס ווסלי בל (ימין) ניצח במיזורי
גם ישראל עמדה בלב העימות. אל־סייד, שקיבל את תמיכתם של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו־קורטז, האשים את ישראל בביצוע רצח עם בעזה. סטיבנס זכתה לתמיכת איפא"ק ובכירים כמו צ'אק שומר והסנאטור היוצא גארי פיטרס. יותר מ־80 מיליון דולר הושקעו בפריימריז – סכום שהפך אותם למרוץ היקר ביותר אי פעם על מועמדות דמוקרטית לסנאט.
אל־סייד, שנולד במישיגן להורים שהיגרו ממצרים, ניסה להפוך את פערי המימון לחלק מסיפור הניצחון שלו. לדבריו, יריביו הוציאו סכום גדול פי 11 או 12 מהקמפיין שלו, אך לא הצליחו לעצור אותו. "לא ידענו שהם יוציאו 70 מיליון דולר מהכסף שלהם, ולא ידענו שהם יוציאו עלינו פי 11 – ובכל זאת אנחנו עדיין עומדים", אמר לתומכיו. בהמשך ניסה לפנות גם לדמוקרטים שלא תמכו בו והדגיש כי המשותף בין המחנות גדול מהמפריד ביניהם.
הניצחון הצפוי שלו, אם יאושר סופית, עשוי להפוך לאחד ההישגים הגדולים ביותר של האגף הפרוגרסיבי בשנים האחרונות. מישיגן היא לא רק מדינה מתנדנדת שעשויה להשפיע על מאזן הכוחות בסנאט, אלא גם ביתה של אחת הקהילות הערביות־אמריקאיות הגדולות בארצות הברית. אל־סייד, אפידמיולוג ולשעבר מנהל מחלקת הבריאות של מחוז וויין, עשוי להפוך בנובמבר לסנאטור המוסלמי הראשון בתולדות המדינה. מולו יתמודד המועמד הרפובליקני מייק רוג'רס.
אלא שבמרחק של כמה מאות קילומטרים, במיזורי, התקבלה תמונה הפוכה לחלוטין. ווסלי בל, דמוקרט מתון התומך בברית האסטרטגית בין ארה"ב לישראל, ניצח את קורי בוש בניסיון הקאמבק שלה במחוז הקונגרס הראשון. בוש, לשעבר חברת 'הסקווד' שנתמכה בידי הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה, מוכרת כפוליטיקאית אנטי ציוניות שעמדותיה החריפו עוד יותר לאחר טבח ה-7 באוקטובר.

קורי בוש (מימין) נכשלה בניסיון הקאמבק שלה
גם במרוץ הזה הזרימו איפא"ק ובעלי בריתה מיליוני דולרים, הפעם כדי לסייע לבל ולבלום את חזרתה של בוש. בנאום הניצחון שלו אמר בל כי הבוחרים בחרו להשמיע את קולם למרות הכוחות שניסו, לדבריו, להשתיק אותם. "המאבק רק מתחיל", הבהיר לקראת הבחירות בנובמבר, והוסיף כי יעבוד עם כל מי שיהיה מוכן לעבוד איתו.
בוש לא ניסתה להסתיר את כעסה. בנאום ההפסד היא תקפה את בל על כך שלא השתתף בעימותים ובמפגשי מועמדים מול הקהל, וטענה כי בשנתיים הקרובות המחוז ייוצג בידי מי שלא העריך מספיק את תושביו. היא גם האשימה אותו בכך שהוא נשלט בידי מיליארדרים – טענה שמתיישבת עם המאבק הרחב של הפרוגרסיבים נגד השפעת הכסף הגדול על הפריימריז.
התוצאות הנוספות ממחישות עד כמה המאבק הפנימי עדיין רחוק מהכרעה. רשידה טליב זכתה בקלות במועמדות הדמוקרטית במחוז שלה במישיגן, והמועמד שנתמך בידי ברני סנדרס, ויליאם לורנס, ניצח במחוז מתנדנד אחר. מנגד, המועמדת המתונה קאלי בר גברה על הסוציאליסט קייל בלומקוויסט, ושרת המדינה ג'וסלין בנסון זכתה במועמדות הדמוקרטית למושלת.
כך, ערב הפריימריז שהוצג כהזדמנות לקבוע לאן פניה של המפלגה הסתיים ללא תשובה חד־משמעית. הפרוגרסיבים יכולים להצביע על ההישג הגדול במישיגן, בעוד שהמחנה המתון והפרו־ישראלי רשם ניצחון חשוב במיזורי. אבל דבר אחד כבר ברור: היחס לישראל, מקומו של הכסף הגדול והשאלה אילו מועמדים מסוגלים לנצח בנובמבר הפכו לקווי השבר המרכזיים במאבק על עתידה של המפלגה הדמוקרטית.