
מדובר במחיקת חובות בהיקף של כ־11 מיליארד דולר, אך זו רק חלק מפרשה רחבה בהרבה. עם ההחלטה האחרונה, ההסדר כולו מתרחב לכמעט חצי מיליון לווים, שחובותיהם מסתכמים בכ־23 מיליארד דולר – מה שהופך אותו לאחד מההסדרים הייצוגיים הגדולים ביותר שנרשמו אי פעם בארצות הברית.

למרות ההישג המשפטי, הסאגה רחוקה מסיום. נכון לחודש מרץ 2026 עדיין ממתינות במשרד החינוך יותר מ־463 אלף בקשות נוספות למחיקת חובות במסגרת תוכנית "הגנת הלווה". רק חלק מהן ייפתרו בעקבות ההחלטה הנוכחית, בעוד מאות אלפי לווים אחרים ימשיכו להמתין להכרעה.
שורשי הפרשה נעוצים בתביעה ייצוגית שהוגשה בשנת 2019 בשם תרזה סוויט, סטודנטית לשעבר שטענה כי הוטעתה יחד עם אלפי תלמידים נוספים על ידי מכללות למטרות רווח. לפי כתב התביעה, מוסדות הלימוד משכו סטודנטים באמצעות הבטחות מופרזות ולעיתים כוזבות על שיעורי ההשמה בעבודה, גובה השכר הצפוי לבוגרים ואיכות ההכשרה המקצועית. בפועל, רבים מהבוגרים נותרו עם חובות עצומים, אך ללא ההכנסה או הקריירה שהובטחו להם.
בשנת 2022 הגיע הממשל להסדר ראשון, שבמסגרתו נמחקו חובותיהם של קרוב ל־300 אלף לווים. כעת, לאחר פסיקת בית המשפט, מצטרפים להסדר עוד יותר מ־170 אלף בני אדם שתביעותיהם לא הוכרעו בזמן.
הסיבה להפסד של הממשלה אינה נובעת מהכרעה חדשה בשאלה אם המכללות הונו את הסטודנטים, אלא מכך שמשרד החינוך לא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו בהסדר. ההסכם חייב את המשרד לבחון את כל תביעות "הגנת הלווה" שהוגשו לאחר החתימה עליו. עוד נקבע כי אם המשרד לא יקבל החלטה עד המועדים שנקבעו – התביעות יאושרו אוטומטית והחובות יימחקו.
בסוף 2025 ביקש ממשל טראמפ לדחות את המועדים ב־18 חודשים בטענה שהיקף העבודה גדול מכפי שניתן היה לצפות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וכעת אישר גם בית המשפט לערעורים, פה אחד, כי אין הצדקה להעניק לממשלה זמן נוסף. מאחר שהמשרד החמיץ את שני המועדים שנקבעו – בינואר ובאפריל 2026 – מחיקת החובות נכנסת לתוקף.
במשרד החינוך טענו מנגד כי לוחות הזמנים שנקבעו בהסדר המקורי היו בלתי מציאותיים. דוברת המשרד, אלן קיסט, מסרה כי המשרד פעל בתום לב בהתאם להוראות בתי המשפט, אך סבור כי ההחלטה שלא להאריך את המועד הייתה שגויה.
במרכז הפרשה עומדת תוכנית פדרלית המכונה "הגנת הלווה". התוכנית מאפשרת לבוגרים של מוסדות אקדמיים לבקש מחיקת הלוואות אם יוכיחו כי המכללה הטעתה אותם או פעלה במרמה. האפשרות הזו הפכה למשמעותית במיוחד לאחר קריסתן של כמה רשתות מכללות פרטיות, שבעקבותיה נחשפו שיטות שיווק אגרסיביות והבטחות שלא עמדו במבחן המציאות.
בין יותר מ־150 מוסדות שנכללו בהסדר נמצאות גם מכללות מוכרות שפעלו למטרות רווח, ובהן קפלן קולג'. לפי התביעה, חלק מהמוסדות הציגו נתונים מנופחים על הצלחת הבוגרים ועל סיכויי התעסוקה שלהם, ובכך עודדו סטודנטים לקחת הלוואות שלא היו לוקחים אילו ידעו את התמונה האמיתית.
בארגון "פרויקט ההלוואות הטורפניות לסטודנטים", שייצג את הלווים בתביעה, הגדירו את ההכרעה כאבן דרך היסטורית. לדבריהם, מדובר בהסדר הייצוגי הגדול ביותר מסוגו ובהסדר הכספי הגדול ביותר שנכפה אי פעם על הממשל הפדרלי. מנהלת הארגון, איילין קונור, אף השוותה את הפרשה להסדר הענק שנחתם בשנות התשעים מול חברות הטבק, ואמרה כי גם כאן נמכר לציבור "מוצר רעיל" שהותיר אחריו נזק כלכלי כבד.
למרות ההישג המשפטי, הסאגה רחוקה מסיום. נכון לחודש מרץ 2026 עדיין ממתינות במשרד החינוך יותר מ־463 אלף בקשות נוספות למחיקת חובות במסגרת תוכנית "הגנת הלווה". רק חלק מהן ייפתרו בעקבות ההחלטה הנוכחית, בעוד מאות אלפי לווים אחרים ימשיכו להמתין להכרעה.
עבור רבים מהם, הפסיקה האחרונה מספקת תקווה שבתי המשפט ימשיכו לחייב את הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה. עבור הממשל, מדובר בתזכורת כואבת לכך שגם החמצת מועדים בירוקרטיים עלולה להסתיים בחשבון של מיליארדי דולרים