הוכרז אויב מבית: שני מושלים יוצאים למלחמה באחד מארגוני זכויות האזרח המוסלמיים הגדולים בארצות הברית

שניים מהמושלים הרפובליקנים הבולטים והתומכים ביותר בישראל פתחו במערכה חסרת תקדים נגד המועצה ליחסים אמריקאיים־אסלאמיים (Council on American-Islamic Relations – CAIR), אחד מארגוני זכויות האזרח המוסלמיים הגדולים בארצות הברית. מושל פלורידה רון דה־סנטיס ומושל טקסס גרג אבוט הגדירו את CAIR כארגון טרור והאשימו אותו בקשרים היסטוריים עם חמאס ועם האחים המוסלמים.

המהלך אינו רק הצהרה פוליטית. בטקסס ביקשו הרשויות למנוע מ־CAIR להחזיק קרקעות, לגייס כספים ולהמשיך לפעול במדינה. בפלורידה ניסה דה־סנטיס למנוע מגופים ציבוריים להעביר כספים, חוזים או הטבות ל־CAIR ולמי שמעניק לו תמיכה. בכך נכנסו שני המושלים לתחום שנחשב במשך עשרות שנים לסמכות כמעט בלעדית של הממשל הפדרלי – הקביעה אילו גופים הם ארגוני טרור.

אלא ש־CAIR אינו מוגדר כארגון טרור על ידי מחלקת המדינה או ממשלת ארצות הברית. ההכרזות של טקסס ופלורידה הן צעדים מדינתיים, שהארגון תוקף בבתי המשפט בטענה שאינם חוקתיים, פוגעים בחופש הביטוי ומענישים אותו בשל פעילותו הציבורית ובשל ביקורתו על מדיניות ישראל.

אבוט היה הראשון לפעול. בנובמבר 2025 הוא הגדיר את CAIR ואת האחים המוסלמים כ"ארגוני טרור זרים" וכ"ארגוני פשיעה חוצי גבולות" לפי חוקי טקסס. לדבריו, הארגונים פועלים לקידום חוקי השריעה, מערערים את הסדר החוקתי ותומכים בטרור ברחבי העולם. ההכרזה גם נועדה להגביל את יכולתו של CAIR לרכוש נכסים בטקסס.

דה־סנטיס הלך בעקבותיו בדצמבר וחתם על צו שהכריז על CAIR ועל האחים המוסלמים כארגוני טרור. הוא טען כי לפלורידה יש חובה להגן על תושביה מפני ארגונים המזוהים, לדבריו, עם האסלאם הקיצוני. באפריל חתם על חוק נוסף המאפשר למדינה להגדיר גופים כ"ארגוני טרור מקומיים" ולהטיל סנקציות על מי שמספק להם תמיכה מהותית.

המהלך אינו רק הצהרה פוליטית. בטקסס ביקשו הרשויות למנוע מ־CAIR להחזיק קרקעות, לגייס כספים ולהמשיך לפעול במדינה. בפלורידה ניסה דה־סנטיס למנוע מגופים ציבוריים להעביר כספים, חוזים או הטבות ל־CAIR ולמי שמעניק לו תמיכה. בכך נכנסו שני המושלים לתחום שנחשב במשך עשרות שנים לסמכות כמעט בלעדית של הממשל הפדרלי – הקביעה אילו גופים הם ארגוני טרור.

בלב הטענות נגד CAIR עומדת פרשת קרן "הולי לנד פאונדיישן", ארגון צדקה מוסלמי שהורשע בהעברת כספים לגופים הקשורים לחמאס. בשנת 2007 כלל משרד המשפטים את CAIR ברשימת "שותפים לקשר שלא הוגש נגדם כתב אישום". CAIR עצמו לא הואשם בפלילים ולא הורשע בפרשה, אך הכללתו ברשימה ממשיכה לשמש במשך שנים את מבקריו כהוכחה לקשרים עמוקים יותר עם גורמים אסלאמיסטיים.

החשד כלפי CAIR התעצם לאחר טבח 7 באוקטובר. נהאד עוואד, המנהל הארצי של CAIR, אמר בנאום כי הוא "שמח לראות" את תושבי עזה פורצים את המצור ומפילים את מה שכינה "חומות מחנה הריכוז". דבריו עוררו גינוי חריף מצד הבית הלבן ומארגונים יהודיים. עוואד טען לאחר מכן כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי התייחס לאזרחים פלסטינים שנמלטו מהמצור, ולא לרצח ישראלים.

CAIR מדגיש כי הוא מגנה אלימות נגד אזרחים, לרבות נגד ישראלים, וכי הוא מתנגד לאנטישמיות, לטרור ולכל פגיעה בחפים מפשע. הארגון מציג את עצמו כגוף לזכויות אזרח המספק סיוע משפטי למוסלמים אמריקאים ונאבק באפליה. לטענתו, ההכרזות של אבוט ודה־סנטיס הן ניסיון פוליטי להשתיק ביקורת על ישראל ולהפוך את הקהילה המוסלמית בארצות הברית לחשודה.

בטקסס הפך העימות למלחמה משפטית כוללת. התובע הכללי קן פקסטון הגיש בפברואר תביעה נגד CAIR, האחים המוסלמים וכמה מסניפי הארגון במדינה, בדרישה לאסור עליהם לפעול בטקסס. פקסטון ביקש מבית המשפט למנוע מ־CAIR לגייס חברים וכספים, להחזיק נכסים ולהמשיך את פעילותו הציבורית. CAIR דחה את ההאשמות וכינה את התביעה מהלך אנטי־מוסלמי ופעלול פוליטי.

בפלורידה כבר נתקלו המהלכים בחומה חוקתית. במרץ הוציא שופט פדרלי צו מניעה שחסם את יישום הצו של דה־סנטיס, לאחר שקבע כי CAIR צפוי להוכיח שהצו פוגע בזכויות המוגנות בתיקון הראשון לחוקה. כאשר פלורידה ניסתה לעגן את המהלך בחקיקה חדשה, הוגשה תביעה נוספת, והמדינה הסכימה שלא ליישם בשלב זה את מנגנון ההכרזה החדש עד להשלמת ההליכים המשפטיים.

משפטנים מזהירים כי הענקת סמכות למושלים להכריז בעצמם על ארגונים אזרחיים כארגוני טרור עלולה ליצור תקדים מסוכן. לטענתם, למדינות אין גישה למידע המודיעיני שעליו מתבססות בדרך כלל הכרזות של הממשל הפדרלי, ולכן שימוש בתווית "טרור" עלול להפוך לכלי פוליטי נגד יריבים אידאולוגיים.

תומכי המושלים משיבים כי דווקא היעדר פעולה מצד וושינגטון מחייב את המדינות להתערב. מבחינתם, ההיסטוריה של CAIR, ההתבטאויות של בכיריו והקשרים שיוחסו לו לאורך השנים מצדיקים לפחות הגבלות משמעותיות על פעילותו ועל שיתוף הפעולה עמו.

ההשלכות כבר מורגשות בקרב הקהילה המוסלמית בטקסס ובפלורידה. מסגדים, בתי ספר וארגונים קהילתיים חוששים כי כל קשר עם CAIR עלול לסכן מימון ציבורי, חוזים ממשלתיים או השתתפות בתוכניות מדינה, אף שהארגון אינו מופיע ברשימת ארגוני הטרור של הממשל הפדרלי.

כך הפך CAIR למוקד של אחד העימותים המשפטיים והפוליטיים הנפיצים ביותר בארצות הברית. מצד אחד ניצבים שני מושלים הטוענים כי הם מגנים על אמריקה מפני ארגון שלדבריהם מקיים קשרים עם גורמים קיצוניים. מן הצד האחר עומדים CAIR, ארגוני זכויות אדם ומשפטנים, הטוענים כי מדובר בתקדים מסוכן שעלול לאפשר לפוליטיקאים להדביק את תווית "ארגון טרור" לכל גוף שאינו עולה בקנה אחד עם עמדותיהם.

כעת ההכרעה עוברת לבתי המשפט. החלטותיהם יקבעו לא רק את עתידו של CAIR, אלא גם את השאלה העקרונית עד כמה רשאיות מדינות בארצות הברית להרחיב את סמכויותיהן בשם המאבק בטרור.