
האיגוד, Student Workers of Columbia-United Auto Workers, מייצג לדבריו יותר מ-3,000 סטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים שעובדים באוניברסיטה. מאז השנה שעברה מנהלים נציגיו משא ומתן עם הנהלת קולומביה, ובתוך שורת הדרישות שילבו גם סעיף שקרא למשיכת השקעות מחברות שלטענתם מפרות את החוק הבינלאומי - דרישה שכוונה בפועל לישראל.

איגוד הסטודנטים בקולומביה נסוג מהחרם על ישראל
ביום שלישי השבוע החליט האיגוד להסיר את הסעיף מההסכם המתגבש. נשיא האיגוד, גרנט מיינר, אישר את הנסיגה והודה כי המרחק בין הדרישות שהוצגו בתחילת הדרך לבין מה שניתן להשיג בפועל התברר במהלך המשא ומתן. "מתחילים קמפיין עם דבר אחד, ואז כשמנהלים משא ומתן צריך להתמודד עם המציאות של המקום שבו נמצאים", אמר לעיתון הסטודנטים Columbia Spectator.
מדובר בוויתור משמעותי עבור איגוד התומך ב-BDS ונתמך על ידו, שהפך את הפעילות נגד ישראל לאחד הנושאים הבולטים בסדר היום הסטודנטיאלי שלו. הדרישות הרחבות שהציג תרמו לקיפאון במגעים עם האוניברסיטה, ובמקביל הופעל עליו לחץ מצד ארגון האם שלו, איגוד עובדי תעשיית הרכב UAW, לצמצם את הפעילות הפוליטית ולהתמקד במשא ומתן על תנאי העבודה.
הנסיגה מגיעה לאחר שגם ועדת ההשקעות של קולומביה דחתה בשנה שעברה דרישות דומות מצד מפגינים בקמפוס. הוועדה קבעה כי חלק מהבקשות נוסחו באופן מעורפל מדי, כי אין לגביהן הסכמה רחבה באוניברסיטה וכי משיכת ההשקעות אינה אפשרית מבחינה כלכלית. תנועת החרם דורשת מאוניברסיטאות למכור מניות, קרנות ונכסים הקשורים לחברות שעושות עסקים עם ישראל.
ההחלטה מקבלת משמעות מיוחדת על רקע המעמד שקיבלה קולומביה מאז טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו. הקמפוס בניו יורק הפך לזירה מרכזית של הפגנות אנטי-ישראליות, ובאביב 2024 השתלטו פעילים במשך שבועות על המדשאה הדרומית והקימו במקום מאהל שכונה "מאהל הסולידריות עם עזה". מפגינים אף השתלטו על בניין המילטון ותלו עליו שלט שעליו נכתב "אינתיפאדה".
המחאות בקולומביה הפכו לסמל של גל ההפגנות בקמפוסים ברחבי ארצות הברית, והדרישה למשיכת השקעות מישראל הייתה אחת הסיסמאות המרכזיות שלהן. כעת, דווקא באוניברסיטה שעמדה במרכז המאבק, איגוד הסטודנטים מוותר על הדרישה במסגרת המשא ומתן - ומנהיגו מודה בפומבי כי הגיע הזמן "להתמודד עם המציאות".