זה נראה כמו מיץ: משקאות קנאביס נמכרים ליד החלב

לקוח שנכנס למכולת שכונתית כדי לקנות חלב, קפה קר או בקבוק מיץ, אינו מצפה למצוא על אותו מדף גם משקה המכיל מינון משמעותי של THC – החומר הפסיכואקטיבי המרכזי בקנאביס. אלא שלפי גורמים בעיר ניו יורק, בדיוק כך נראית המציאות בעשרות מכולות וחנויות דליקטסן ברחבי העיר, שבהן נמכרים לכאורה משקאות קנאביס ללא הרישיונות הנדרשים ובאריזות העלולות להטעות את הציבור.

הבקבוקים אינם נראים כמו מוצרי קנאביס טיפוסיים. רבים מהם מעוצבים בסגנון המזכיר משקאות טבעיים, קומבוצ'ה, תה קר או משקאות אנרגיה, ומונחים על המדף לצד משקאות רגילים. עבור צרכן שאינו בוחן היטב את התווית, קשה לעיתים להבין שמדובר במוצר משכר.

המצב הזה עורר זעם בקרב גורמים בעיר. נשיא רובע מנהטן, בראד הוילמן-סיגל, טען כי משקאות המכילים THC נמכרים בגלוי בחנויות שכונתיות במקום שבו גם קטינים עלולים להיחשף אליהם. לדבריו, הוא התריע בפני משרד ניהול הקנאביס של מדינת ניו יורק על חנות שבה נמכרו המוצרים בניגוד לחוק. המשקאות הוסרו מהמדפים בעקבות הביקורת, אך זמן קצר לאחר מכן שבו להימכר.

הבקבוקים אינם נראים כמו מוצרי קנאביס טיפוסיים. רבים מהם מעוצבים בסגנון המזכיר משקאות טבעיים, קומבוצ'ה, תה קר או משקאות אנרגיה, ומונחים על המדף לצד משקאות רגילים. עבור צרכן שאינו בוחן היטב את התווית, קשה לעיתים להבין שמדובר במוצר משכר.

בדיקות שנערכו במספר אזורים בעיר העלו כי מדובר בתופעה רחבה יותר. בעשרות מכולות וחנויות דליקטסן נמצאו משקאות קנאביס שהוצגו לצד משקאות קלים ומיצים. בחלק מהמקרים מדובר היה במוצרים שהכילו כ-50 מיליגרם THC במנה – מינון גבוה יחסית, במיוחד עבור מי שאינו רגיל לצריכת קנאביס.

אחת הבעיות המרכזיות, לטענת המבקרים, היא דווקא הדרך שבה המוצרים מוצגים לציבור. סטודנטית בת 21 סיפרה כי אילו הייתה חולפת ליד המדף, הייתה מניחה שמדובר בעוד משקה בריאות. "חשבתי שזו קומבוצ'ה", אמרה, כשהיא מתארת את העיצוב הצבעוני והטבעי של האריזות. גם לקוחה בת 71 הודתה כי לא הייתה מבחינה כלל במשמעות המוצר אלמלא הופנתה אליו. מבחינתה, עצם העובדה שהמשקה נמצא ליד מוצרי מזון רגילים עלולה לגרום לאנשים לחשוב שאין בו שום דבר חריג.

לא רק הצרכנים מופתעים. באחת החנויות סיפר מנהל דליקטסן כי כלל לא ידע שנדרש רישיון מיוחד למכירת מוצרים כאלה. לדבריו, הוא רכש את המשקאות מספק משקאות קבוע והניח שאם המוצר מוצע למכירה על ידי הספק, הרי שהוא חוקי. כשנשאל אם יש ברשותו רישיון למכירת מוצרי THC, השיב בתמיהה: "רישיון למה?"

על פי החוק במדינת ניו יורק, מוצרים המכילים THC מסוג דלתא-9 מותרים למכירה רק בחנויות קנאביס בעלות רישיון מתאים. גם מוצרים המבוססים על קנבינואידים שמקורם בהמפ כפופים להסדרה ולפיקוח. למרות זאת, ברשויות סבורים כי בפועל נמכרים מוצרים רבים מחוץ למסגרת החוקית, בעיקר בחנויות שכונתיות.

מומחי בריאות מזהירים כי מעבר להפרת החוק קיימת גם סכנה רפואית של ממש. ילדים עלולים לצרוך את המשקאות בטעות בשל האריזות האטרקטיביות והעובדה שהם מוצגים לצד משקאות רגילים. גם מבוגרים שאינם מודעים לתכולת הבקבוק עלולים לשתות מינון משמעותי של THC מבלי להבין את השפעתו.

על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, חשיפה לקנאביס עלולה לגרום לתופעות חמורות בקרב ילדים. גם אצל מבוגרים עלולים להופיע חרדה, בלבול, דופק מואץ, בחילות והקאות, במיוחד כאשר מדובר באנשים חסרי ניסיון בצריכת קנאביס או במינונים גבוהים.

התופעה מציפה מחדש את הביקורת על אופן הפיקוח במדינת ניו יורק. בשנים האחרונות התמודדה המדינה עם שוק בלתי חוקי רחב של מוצרי קנאביס, בין היתר בעקבות הליכי רישוי ממושכים ואכיפה שנחשבה בעיני רבים לאיטית. בעקבות הביקורת נאלצה מושלת ניו יורק, קתי הוקול, לקדם רפורמות שנועדו לחזק את הפיקוח ולהרחיב את האכיפה.

כעת מפנים גורמים בענף את מבטם אל ראש העיר החדש, זוהראן ממדאני, וקוראים לשיתוף פעולה הדוק יותר בין עיריית ניו יורק, משטרת ניו יורק ומשרד ניהול הקנאביס של המדינה. לטענתם, כל עוד האכיפה אינה עקבית, עסקים הפועלים כחוק מתקשים להתחרות במי שמוכרים מוצרים ללא רישיון.

מנגד, יש בעלי עסקים הטוענים כי גם עלויות הרישוי הגבוהות תורמות להתפתחות השוק הבלתי חוקי. לדבריהם, העלויות הכרוכות בקבלת רישיון מרחיקות עסקים קטנים מהמסלול החוקי ומעודדות חלק מהם לפעול ללא אישורים מתאימים.

משרד ניהול הקנאביס של מדינת ניו יורק מסר כי הוא ממשיך לפעול נגד עסקים המשווקים מוצרים מחוץ למסגרת החוקית. בין הצעדים שננקטים נכללים החרמת מוצרים, סגירת חנויות והליכים נגד בתי עסק המפרים את החוק.

אלא שבינתיים, עד שהאכיפה תדביק את קצב התופעה, ממשיכים אותם בקבוקים צבעוניים לעמוד על המדפים בין המיץ, הקפה והחלב. במבט ראשון הם נראים כמו עוד משקה תמים בדרך לקופה. רק מבט מדוקדק בתווית מגלה שלפעמים, בתוך הבקבוק התמים למראה, מסתתר מוצר שעלול להשפיע הרבה יותר ממה שהצרכן התכוון לשתות.