הקיבוץ של ממדאני: ההייטק הישראלי כובש את מנהטן

בעוד ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני ממשיך לעורר סערות סביב עמדותיו כלפי ישראל, דווקא קהילת ההייטק הישראלית בוחרת להגיב בדרך אחרת. לא באמצעות הצהרות פוליטיות או עימותים תקשורתיים, אלא באמצעות השקעה של מיליוני דולרים והקמת מרכז קבוע ראשון מסוגו לסטארט־אפים ישראליים בלב מנהטן. המתחם החדש, שייקרא "הקיבוץ ניו יורק", צפוי להפוך לביתם של מאות יזמים וחברות ישראליות הפועלות בעיר ולסמל את העמקת הנוכחות העסקית הישראלית דווקא בתקופה רגישה מבחינה פוליטית.

המרכז החדש יוקם ברחוב 26 בשכונת צ'לסי, על שטח של כ־18 אלף רגל רבועה – כ־1,670 מטרים רבועים – ויציע חללי עבודה, חדרי ישיבות, אירועי נטוורקינג, מפגשים עם משקיעים, שולחנות עגולים ושיתופי פעולה בין חברות ישראליות לבין תאגידים אמריקניים. מאחורי המיזם עומדים רשת חללי העבודה "הקיבוץ" ופלטפורמת "ישראל ממופה בניו יורק", המנוהלת על ידי היזם גיא פרנקלין, שמלווה את קהילת ההייטק הישראלית בעיר כבר שנים.

המרכז החדש יוקם ברחוב 26 בשכונת צ'לסי, על שטח של כ־18 אלף רגל רבועה – כ־1,670 מטרים רבועים – ויציע חללי עבודה, חדרי ישיבות, אירועי נטוורקינג, מפגשים עם משקיעים, שולחנות עגולים ושיתופי פעולה בין חברות ישראליות לבין תאגידים אמריקניים. מאחורי המיזם עומדים רשת חללי העבודה "הקיבוץ" ופלטפורמת "ישראל ממופה בניו יורק", המנוהלת על ידי היזם גיא פרנקלין, שמלווה את קהילת ההייטק הישראלית בעיר כבר שנים.

לדברי פרנקלין, המטרה פשוטה: "אף חברה ישראלית שמגיעה לניו יורק לא צריכה להתחיל מאפס. אנחנו רוצים שהיא תיכנס מיד לקהילה קיימת של יזמים, משקיעים, לקוחות ושותפים עסקיים." אחת החברות הראשונות שתפעל מהמקום תהיה חברת הסייבר הישראלית זפרן סקיוריטי.

פרט משמעותי נוסף הוא שהמיזם ממומן כולו מכסף פרטי, ללא סיוע מממשלת ישראל, מהממשל האמריקני או מעיריית ניו יורק. ההחלטה הזו התקבלה במכוון, בין היתר כדי להרחיק את הפרויקט מכל מחלוקת פוליטית ולאפשר לו להתנהל כמרכז עסקי עצמאי.

אי אפשר להתעלם מהעיתוי. מאז נכנס ממדאני לתפקידו, הוא עורר ביקורת חריפה בקרב הקהילה היהודית והישראלית בעקבות שורת התבטאויות וצעדים שנתפסו כעוינים כלפי ישראל. בין היתר ביטלה העירייה צו מנהלי שנועד להגביל תמיכה בתנועת החרם על ישראל, והוסרו חומרים רשמיים שקידמו עסקים ישראליים בעיר. בימים האחרונים אף הצהיר ממדאני כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך להיעצר אם יבקר בניו יורק.

למרות זאת, הנתונים הכלכליים מציירים תמונה הפוכה לחלוטין. לפי נתוני "ישראל ממופה בניו יורק", כיום פועלות בעיר כ־470 חברות טכנולוגיה ישראליות, וכ־50 חברות נוספות פתחו פעילות בניו יורק במהלך השנה האחרונה בלבד. המשמעות היא שכמעט בכל שבוע נפתחת בעיר חברה ישראלית חדשה, דווקא בתקופה שבה השיח הפוליטי סביב ישראל נעשה טעון יותר.

נתוני ברית העסקים ארצות הברית–ישראל מצביעים על תמונה רחבה אף יותר. לפי הדוח האחרון, כמעט 600 חברות שהוקמו על ידי ישראלים פועלות כיום ברחבי ניו יורק. לצד חברות טכנולוגיה נכללים גם עסקים מתחומים נוספים, ובהם מסעדות, שירותים מקצועיים וחברות מסחר. יחד הן מעסיקות יותר מ־27 אלף עובדים ותורמות למשק המקומי הכנסות של מיליארדי דולרים מדי שנה. בנוסף, עשרים חברות ישראליות בעלות שווי של יותר ממיליארד דולר מנהלות פעילות משמעותית מהעיר.

עבור מרבית היזמים, הבחירה בניו יורק אינה אידיאולוגית אלא עסקית. השוק הישראלי קטן יחסית, והצמיחה האמיתית מתרחשת בארצות הברית. ניו יורק מציעה גישה ישירה למשקיעים, ללקוחות גדולים ולחברות בינלאומיות, ובניגוד לעמק הסיליקון שבקליפורניה, גם הפרשי השעות מול ישראל קטנים יותר ומאפשרים עבודה יומיומית רציפה בין צוותי הפיתוח בארץ לבין הנהלות החברות בארצות הברית.

גם הקהילה היהודית והישראלית הגדולה בעיר מהווה יתרון משמעותי. עבור יזמים רבים, ניו יורק היא המקום שבו אפשר למצוא משקיעים, שותפים עסקיים, עובדים דוברי עברית ורשת קשרים שמקלה על החדירה לשוק האמריקני. לכן, גם בתקופות של מתיחות פוליטית, ההיגיון העסקי ממשיך למשוך חברות ישראליות לעיר.

השם שנבחר למתחם החדש אינו מקרי. "הקיבוץ" היה במשך עשרות שנים אחד הסמלים המזוהים ביותר עם ההתיישבות הציונית והשיתופיות הישראלית. כעת הוא מקבל משמעות חדשה לחלוטין – מרכז עסקי מתקדם בלב מנהטן, שנועד לעזור ליזמים ישראלים לצמוח בשוק התחרותי בעולם. במקום שדות וטרקטורים, יהיו בו משרדים, מחשבים, משקיעים וחברות סייבר, אך הרעיון נותר דומה: קהילה שמאמינה כי שיתוף פעולה מעניק יתרון.

המיזם החדש גם ממחיש את הפער בין השיח הפוליטי לבין המציאות הכלכלית. בעוד חלק מהמנהיגים בעיר משדרים מסרים ביקורתיים כלפי ישראל, עולם העסקים ממשיך לפעול לפי שיקולים אחרים. חברות ישראליות ממשיכות להגיע, לגייס עובדים, להקים משרדים ולהשקיע בעיר.

בסופו של דבר, ראשי ערים מתחלפים ומדיניות פוליטית משתנה. חברות שמייצרות אלפי מקומות עבודה, מושכות השקעות של מיליארדי דולרים ומעמיקות את הקשרים הכלכליים בין ישראל לארצות הברית משאירות חותם ארוך הרבה יותר. הקמת "הקיבוץ ניו יורק" היא לא רק פתיחת מתחם עבודה חדש – היא הצהרה שלפיה, למרות הרוחות הפוליטיות, ההייטק הישראלי מתכוון להמשיך לצמוח בלב מנהטן.