העימות עולה מדרגה: ממדאני בודק איך לעצור את נתניהו בניו יורק

חודשיים לפני שבנימין נתניהו צפוי להגיע לניו יורק כדי להשתתף בעצרת הכללית של האו"ם, ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני מבהיר כי האיום שהשמיע במהלך מערכת הבחירות שלו לא נזנח. בריאיון שהעניק השבוע לתוכנית "דה אינטרוויו" של "ניו יורק טיימס" חשף ממדאני כי הוא מנהל התייעצויות עם המחלקה המשפטית של העירייה כדי לבחון האם קיימת סמכות חוקית להורות למשטרת ניו יורק לעצור את ראש ממשלת ישראל אם יגיע לעיר בספטמבר.

"אני מאמין שראש הממשלה נתניהו שייך להאג", אמר ממדאני בהתייחסו לבית הדין הפלילי הבינלאומי. "הוא פושע מלחמה שהוצא נגדו צו מעצר, וכל מה שהחוק מאפשר לנו לעשות בניו יורק – נעשה. אבל לא ניצור חוקים חדשים לצורך הזה".

ראש הממשלה לא המתין זמן רב והשיב במתקפה חריפה. בריאיון לרדיו האמריקני עם השדרן סיד רוזנברג אמר נתניהו כי ממדאני "מגן על חמאס" בעוד שהוא תוקף את ישראל, שאותה הגדיר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון העומדת לצד הערכים האמריקניים"

ההתבטאות אינה חדשה, אך מעמדו של הדובר השתנה באופן דרמטי. כשהשמיע את הדברים לראשונה במהלך קמפיין הבחירות, רבים ראו בהם הצהרה פרובוקטיבית שנועדה למשוך תשומת לב. כעת, כשהוא מכהן כראש העיר של המטרופולין הגדול בארצות הברית ושל העיר שבה חיה הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל, לדברים יש משקל ציבורי ופוליטי שונה לחלוטין.

ממדאני הדגיש כי אינו מתכוון לפעול מחוץ למסגרת החוק, ולכן ביקש מהיועצים המשפטיים של העירייה לבחון האם בכלל קיימת לעירייה סמכות כלשהי בנושא. השאלה אינה תאורטית בלבד. נתניהו צפוי להשתתף בעצרת האו"ם בניו יורק בספטמבר, ואם יגיע לעיר כפי שמתוכנן, יעמוד הנושא למבחן מעשי.

ראש הממשלה לא המתין זמן רב והשיב במתקפה חריפה. בריאיון לרדיו האמריקני עם השדרן סיד רוזנברג אמר נתניהו כי ממדאני "מגן על חמאס" בעוד שהוא תוקף את ישראל, שאותה הגדיר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון העומדת לצד הערכים האמריקניים".

לדברי נתניהו, "מי שמגן על חמאס, שקורא להשמדת היהודים וביצע את הטבח הגדול ביותר מאז השואה, אינו יכול להציג את עצמו כמגן זכויות אדם". הוא אף הוסיף כי "מי ששונא את ישראל, שונא בסופו של דבר גם את אמריקה, ולדעתי, בסתר, הוא שונא גם את אמריקה".

עם זאת, חשוב לציין כי בריאיון עצמו ציין "ניו יורק טיימס" שממדאני גינה את מתקפת 7 באוקטובר ואינו מביע תמיכה בחמאס, אף שהוא נחשב לאחד המבקרים החריפים ביותר של ממשלת ישראל ושל המלחמה ברצועת עזה.

מעבר לעימות האישי בין השניים, הפרשה משקפת מגמה רחבה יותר בפוליטיקה האמריקנית. בשנים האחרונות עמדות שבעבר נחשבו לשוליות בשיח הדמוקרטי הפכו לחלק מהזרם המרכזי במפלגה. רק השבוע הצביעו עשרות חברי קונגרס דמוקרטים בעד הצעה להפסקת הסיוע הביטחוני לישראל. ההצעה אמנם נדחתה, אך עצם התמיכה הרחבה בה המחישה את עומק השינוי שעובר על חלקים מהמפלגה.

גם ממדאני עצמו רואה בסוגיית ישראל נושא פוליטי מרכזי. בריאיון טען כי המלחמה בעזה השפיעה באופן משמעותי על דפוסי ההצבעה בבחירות האחרונות בניו יורק, ואף הביע תמיכה באפשרות שחברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו־קורטז תתמודד על נשיאות ארצות הברית בשנת 2028. לדבריו, היא "תהיה מצוינת בכל תפקיד".

למרות הרטוריקה החריפה, מרבית המומחים למשפט אמריקני סבורים כי הסיכוי למעצר בפועל נמוך מאוד. ארצות הברית אינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ואינה מכירה בסמכותו. נוסף על כך, סוגיות הנוגעות ליחסי חוץ, חסינות דיפלומטית ואכיפת המשפט הבינלאומי מצויות בידי הממשל הפדרלי – לא בידי עיריות או ראשי ערים. קשה לראות את ממשל טראמפ מאפשר לרשות מקומית לנקוט צעד כזה נגד מנהיג זר המגיע להשתתף בעצרת האו"ם.

אולם גם אם מבחינה משפטית מדובר בתרחיש שספק אם יתממש, עצם העובדה שראש עיריית ניו יורק מקיים דיונים רשמיים בשאלה האם ניתן לעצור את ראש ממשלת ישראל היא בעלת משמעות פוליטית רחבה. לפני שנים אחדות רעיון כזה היה נתפס כבלתי מתקבל על הדעת. כיום הוא כבר נדון בפומבי בלשכת ראש העיר של אחת הערים החשובות בעולם.

עבור ישראל, ועבור מאות אלפי הישראלים והיהודים החיים באזור ניו יורק, ביקורו הצפוי של נתניהו בעצרת האו"ם בספטמבר יהיה הרבה יותר מאירוע דיפלומטי שגרתי. הוא עשוי להפוך לסמל נוסף של המתיחות הגוברת בין ישראל לבין חלקים הולכים וגדלים בזירה הפוליטית האמריקנית.