הדרכון של טראמפ: עוד צעד במפעל ההנצחה של הנשיא לעצמו

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לרגל חגיגות 250 שנה להכרזת העצמאות, החלה סוכנות הדרכונים בוושינגטון להנפיק מהדורה חגיגית חדשה של הדרכון האמריקאי, שבצדו הפנימי מופיע איור גדול של הנשיא דונלד טראמפ על רקע מגילת העצמאות, לצד חתימתו. כ-40 אלף דרכונים מהסדרה המיוחדת, המכונים על ידי הבית הלבן "דרכוני פטריוט", יונפקו ללא תוספת תשלום עד גמר המלאי.

מעבר לעצם הופעתו של טראמפ על הדרכון, מה שעורר את עיקר הזעם הוא הדרך שבה בוצע המהלך. בסוכנות הדרכונים בוושינגטון הונפקה הגרסה החדשה כברירת מחדל לכל מי שהגיש בקשה לדרכון רגיל, מבלי שנשאל אם הוא מעוניין בה. רק מי שביקש דרכון בעל מספר עמודים גדול יותר קיבל את הגרסה הוותיקה – אפשרות שרוב האזרחים כלל לא ידעו שקיימת. מבחינת המבקרים, מדובר בהחלטה שמטשטשת את הגבול בין מסמך ממלכתי לבין מסר פוליטי.

הדרכון החדש הפך הרבה יותר ממסמך נסיעות. עבור מחנה אחד הוא מסמל גאווה לאומית ומנהיג חזק שהותיר חותם היסטורי. עבור המחנה השני הוא מייצג ניסיון נוסף לטשטש את הגבול בין מוסדות המדינה לבין האדם העומד בראשם.

התגובות לא איחרו להגיע. ג'יידין אפנטה, צעירה בת 19 מצפון וירג'יניה שהגיעה לחדש את דרכונה, סיפרה כי גילתה רק לאחר ההנפקה שדיוקנו של טראמפ מופיע במסמך שילווה אותה בעשור הקרוב. "לו הייתי מגיעה שבוע קודם, לא הייתי מקבלת אותו", אמרה. ג'קסון בסליס מצפון קרוליינה, שהיה בדרכו לטיסה לצרפת, הודה כי חש אי־נוחות מהמחשבה שזרים יזהו אותו עם מסר פוליטי שאינו בהכרח שותף לו.

אלא שהדרכון הוא רק הפרק האחרון בשורה של מהלכים שעוררו בשנים האחרונות ביקורת על ניסיונו של טראמפ להטביע את חותמו על סמלי המדינה. במהלך כהונתו השנייה קידם הנשיא יוזמות שנועדו להנציח את שמו ואת דמותו בדרכים שונות – מהצעות להנפיק מטבע ושטר מיוחדים לכבוד 250 שנות עצמאות ארצות הברית, דרך מהלכים הקשורים למוסדות לאומיים, ועד יוזמות לשינוי שמות של מתקנים ואתרים פדרליים. מבקריו טוענים כי מדובר בדפוס עקבי של האדרה עצמית, המזכיר יותר מנהיגים שביקשו לקשור את המדינה לדמותם האישית מאשר את המסורת האמריקאית, שביקשה מאז ימי ג'ורג' וושינגטון להעמיד את המוסדות מעל האדם.

דווקא העובדה שהמהלך מגיע בשנת חגיגות העצמאות מעניקה לו משמעות סמלית מיוחדת. האבות המייסדים של ארצות הברית ביקשו להקים רפובליקה שתימנע מפולחן של שליטים, לאחר שמרדו במלוכה הבריטית. במשך מאות שנים נשמר העיקרון הזה בקפדנות, גם בתקופות שבהן נשיאים נהנו מפופולריות עצומה. אף נשיא מכהן – לא אברהם לינקולן, לא פרנקלין רוזוולט, לא רונלד רייגן ולא ברק אובמה – לא הופיע על דרכון אמריקאי.

מנגד, תומכי טראמפ רואים במהלך סיבה לגאווה. עבורם מדובר בפריט אספנות היסטורי ובמחווה הולמת לנשיא שלדבריהם שינה את פני אמריקה. ג'ניפר פאם, מהגרת מווייטנאם שהגיעה במיוחד לוושינגטון, סיפרה כי בכוונתה לשמור את הדרכון לנכדיה. "אני רוצה שהם יראו את התקופה שבה חיינו", אמרה. בלייק מרנל, אחד מתומכיו המוכרים של טראמפ, יצא מסוכנות הדרכונים כשהוא מניף את החוברת החדשה באוויר והכריז כי מדובר באחד המזכרות החשובות ביותר שקיבל בחייו.

גם בין תומכי הנשיא לא כולם זכו להשתתף בחגיגה. בני זוג שהגיעו במיוחד לקבל את הדרכון החדש נאלצו לשוב לביתם לאחר שהתברר כי לא קבעו תור מראש. "נעשה את זה במקום אחר", אמר הבעל, "אבל זה כבר לא ירגיש אותו הדבר".

כך או כך, הדרכון החדש הפך הרבה יותר ממסמך נסיעות. עבור מחנה אחד הוא מסמל גאווה לאומית ומנהיג חזק שהותיר חותם היסטורי. עבור המחנה השני הוא מייצג ניסיון נוסף לטשטש את הגבול בין מוסדות המדינה לבין האדם העומד בראשם. בעידן שבו כמעט כל החלטה הופכת לעימות פוליטי, גם החוברת הכחולה שכל אמריקאי נושא בכיסו הפכה לזירת קרב נוספת במאבק על דמותה של ארצות הברית.