מיליארד דולר במטבעות דיגיטליים: איך טראמפ הפך את הנשיאות למכרה זהב אישי

וושינגטון – דוח הגילוי הכספי הפדרלי שפורסם השבוע מציב שוב את עסקיו הפרטיים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, במרכז הסערה הציבורית. מהמסמכים עולה כי עסקי המטבעות הדיגיטליים של טראמפ הניבו בשנה החולפת הכנסות של קרוב ל-1.2 מיליארד דולר, לצד המשך התרחבות משמעותית של פעילות הנדל"ן הבינלאומית של משפחתו. הנתונים מציפים מחדש את השאלה האם נשיא מכהן יכול לקדם במקביל אינטרסים ציבוריים ועסקיים, או שמדובר בניגוד עניינים מובנה.

עד לפני זמן קצר נחשבו מיזמי הקריפטו של טראמפ להרפתקה עסקית מסקרנת אך מוגבלת. כעת הם הפכו לאחד ממנועי ההכנסה המרכזיים של האימפריה העסקית המשפחתית. על פי הדוח, חברת וורלד ליברטי פייננשל, המשווקת טוקנים דיגיטליים, הניבה הכנסות של יותר מחצי מיליארד דולר. במקביל, חברת סי־איי־סי דיגיטל גרפה יותר מ-600 מיליון דולר ממכירת מטבעות "מם" הנושאים את שמו ודמותו של הנשיא.

גם מחוץ לעולם הקריפטו ממשיכים עסקיו של טראמפ להתרחב. הדוח מצביע על הכנסות משמעותיות מפרויקטים באיחוד האמירויות, בסעודיה, בקטאר וברומניה.

אלא שמאחורי המספרים המרשימים מסתתר גם סיפור אחר. מאז הושקו אותם נכסים דיגיטליים איבדו רבים מהם את רוב ערכם. טוקני וורלד ליברטי איבדו כ-80 אחוזים מערכם מאז תחילת המסחר בהם, בעוד מטבעות ה"מם", שנסקו בשיאם ליותר מ-74 דולר ליחידה, נסחרים כיום סביב 1.7 דולר בלבד. המשמעות היא שרבים מהרוכשים ספגו הפסדים כבדים, בעוד החברות שמכרו את המטבעות כבר רשמו את ההכנסות.

אחד השמות הבולטים בדוח הוא המיליארדר הסיני ג'סטין סאן, שהשקיע עשרות מיליוני דולרים בטוקנים של טראמפ ומאות מיליוני דולרים נוספים במטבעות הדיגיטליים המזוהים עמו. במקביל, תיק אזרחי שניהלה נגדו רשות ניירות הערך האמריקאית הוקפא ובהמשך הסתיים בהסדר. סאן דוחה מכל וכל כל קשר בין השקעותיו לבין ההתפתחויות המשפטיות בעניינו, אך עצם צירוף הנסיבות ממשיך לעורר ביקורת מצד מומחי אתיקה ואנשי אופוזיציה.

גם מחוץ לעולם הקריפטו ממשיכים עסקיו של טראמפ להתרחב. הדוח מצביע על הכנסות משמעותיות מפרויקטים באיחוד האמירויות, בסעודיה, בקטאר וברומניה. חלק מהעסקאות בוצעו במדינות שניהלו באותה תקופה מגעים מדיניים וכלכליים מול ממשל טראמפ בנושאים רגישים, ובהם מכסים, שיתופי פעולה ביטחוניים ועסקאות נשק. המבקרים טוענים כי גם אם אין הוכחה לקשר ישיר בין הדברים, עצם המצב שבו נשיא ארצות הברית נהנה מהכנסות עסקיות במדינות בעלות אינטרסים מול וושינגטון יוצר מראית עין בעייתית.

הבית הלבן דוחה את הטענות באופן חד־משמעי. לדבריו, הנשיא ומשפחתו אינם מעורבים בניגוד עניינים, וכל החלטות הממשל מתקבלות על בסיס האינטרס הלאומי בלבד. גם ארגון טראמפ מדגיש כי עסקאותיו הבינלאומיות נחתמו מול חברות פרטיות ולא מול ממשלות. עם זאת, מבקרי הממשל טוענים כי במדינות שבהן לממשל יש השפעה רחבה על הפעילות העסקית, קשה להפריד לחלוטין בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי.

במקביל, ההערכות לגבי הונו האישי של טראמפ ממשיכות לטפס. לפי אומדני מגזין "פורבס", שווי נכסיו זינק בתוך כשנה מכ-2.3 מיליארד דולר לכ-6 מיליארד דולר, בין היתר בזכות פעילותו בשוק המטבעות הדיגיטליים והתרחבות עסקיו הבינלאומיים.

עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית בעמק סן פרננדו, שבה פועלים משקיעים רבים בתחומי הטכנולוגיה, ההון־סיכון, הנדל"ן והפיננסים, מדובר בסוגיה בעלת משמעות מיוחדת. מדיניות הממשל כלפי שוק המטבעות הדיגיטליים עשויה להשפיע על השקעות, על רגולציה ועל שווי נכסים גם בקרב יזמים ומשקיעים מקומיים. במקביל, הוויכוח הציבורי סביב הקשר שבין הון, שלטון והשפעה בינלאומית צפוי להמשיך ללוות את ממשל טראמפ גם בחודשים הקרובים, כאשר כל החלטה כלכלית או מדינית תיבחן גם דרך השאלה האם היא משרתת את האינטרס הציבורי בלבד – או שמא גם את עסקיו הפרטיים של הנשיא.