פוליטיקאי רפובליקני יהודי כינה דמוקרט יהודי "שומר מחנה ריכוז": ההתבטאות שטלטלה את הפוליטיקה בניו יורק

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

העימות בין השניים אינו אישי בלבד. לנדר, מהקולות הבולטים במחנה הפרוגרסיבי בניו יורק, מתח ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל במהלך המלחמה בעזה ותמך בהפסקת אש, בעוד שבלייקמן מציג את עצמו כמועמד הפרו־ישראלי המובהק וממקם את המאבק באנטישמיות במרכז מסע הבחירות שלו. מבחינתו, לנדר הפנה את גבו לקהילה היהודית כאשר שיתף פעולה עם גורמים שלטענתו תוקפים את ישראל באופן שיטתי.

דווקא העובדה שמדובר בשני יהודים בעלי תפיסות שונות כלפי ישראל הפכה את ההשוואה ל"שומר מחנה ריכוז" לרגישה במיוחד. בלייקמן הבהיר כי אף שהוא מסתייג מהניסוח, הוא אינו חוזר בו מהביקורת המהותית על יריבו.

לאחר שההתבטאות עוררה סערה, ניסה בלייקמן לרכך את דבריו בריאיון לרשת אן־בי־סי. הוא אמר כי ייתכן שהביטוי "שומר מחנה ריכוז" היה חריף מדי, אך הוסיף שלדעתו לנדר הוא לכל הפחות "משתף פעולה", משום שלטענתו בחר לעמוד לצד גורמים קיצוניים המבקשים לפגוע בישראל. בכך הבהיר כי אף שהוא מסתייג מהניסוח, הוא אינו חוזר בו מהביקורת המהותית על יריבו.

לנדר הגיב במהירות ובחר להשיב דווקא באמצעות המסר המזוהה ביותר עם זיכרון השואה. "אני לא יודע באיזה בית ספר יהודי למד ברוס בלייקמן, אבל אותי לימדו ש'לעולם לא עוד' פירושו לעולם לא עוד – לאף אחד", אמר. הוא האשים את בלייקמן בהסתה ובניסיון להחדיר לשיח הציבורי סגנון פוליטי קיצוני שלדבריו אינו מאפיין את ניו יורק ואינו מייצג את ערכי הקהילה היהודית.

הפרשה מורכבת במיוחד משום ששני האישים הם יהודים, ושניהם מציגים את עצמם כמגיני הקהילה היהודית. בלייקמן, יהודי אורתודוקסי מודרני ומנהל מחוז נסאו, ביסס חלק ניכר ממסע הבחירות שלו על מאבק באנטישמיות ועל תמיכה בלתי מסויגת בישראל. לנדר, מנגד, מזוהה עם המחנה הליברלי, אך גם הוא גינה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ואף עזב את ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה לאחר שמתח ביקורת על עמדות שהושמעו בו בעקבות המתקפה. דווקא העובדה שמדובר בשני יהודים בעלי תפיסות שונות כלפי ישראל הפכה את ההשוואה ל"שומר מחנה ריכוז" לרגישה במיוחד.

הסערה הזו משקפת תהליך רחב יותר המתרחש בפוליטיקה האמריקאית. הוויכוח על ישראל כבר אינו מפריד רק בין רפובליקאים לדמוקרטים, אלא גם בין יהודים לבין עצמם. סוגיות שבעבר התנהלו בתוך הקהילה בדלתיים סגורות הופכות כיום לעימותים פומביים, שבהם נעשה שימוש במונחים היסטוריים טעונים במיוחד. ארגונים יהודיים רבים מזהירים בשנים האחרונות כי שימוש תכוף בדימויי שואה במסגרת מאבקים פוליטיים עלול לשחוק את משמעותם ולהקהות את עוצמתם דווקא בתקופה שבה האנטישמיות נמצאת בעלייה.

עבור רבים מהיהודים בארצות הברית, ובהם גם ישראלים־אמריקאים, השאלה המרכזית אינה אם מותר למתוח ביקורת חריפה על יריב פוליטי, אלא היכן עובר הגבול. כאשר הוויכוח הפוליטי מגיע להשוואות לשומרי מחנות ריכוז, יש מי שסבורים שמדובר באזהרה מוסרית לגיטימית, ואחרים רואים בכך זילות של אחד הסמלים הכואבים ביותר בהיסטוריה היהודית. זהו ויכוח שלא צפוי להסתיים עם מערכת הבחירות הקרובה, אלא להמשיך ללוות את השיח הציבורי בארצות הברית עוד זמן רב.