
אלא שמאחורי הנתונים היבשים מסתתרת דרמה גדולה בהרבה. הירי האיראני מסמן את סיומה המעשי של תקופת השקט היחסי שנרשמה מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקף בתחילת אפריל. במשך שבועות ניסו גורמים בינלאומיים להציג את ההסדר כהצלחה דיפלומטית, אך האירועים האחרונים ממחישים עד כמה היה השקט שברירי וזמני.

בישראל מעריכים כי טהרן אינה מעוניינת בשלב זה במלחמה כוללת, אך גם לא מוכנה להבליג על תקיפות שהיא רואה כפגיעה ישירה במחנה הפרו־איראני באזור
שרשרת האירועים שהובילה להסלמה החלה שעות קודם לכן, כאשר ישראל תקפה יעד של חיזבאללה ברובע הדאחייה שבדרום ביירות, המעוז המרכזי של הארגון בלבנון. לפי הדיווחים, בתקיפה נהרגו לפחות שני בני אדם ונפצעו נוספים. ישראל הודיעה כי היעד היה מרכז פיקוד של חיזבאללה.
באיראן לא המתינו זמן רב. יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, הצהיר כי בעקבות התקיפה הפכו כל הנכסים והבסיסים האמריקאיים והישראליים באזור ל"מטרות לגיטימיות". בכירים נוספים בטהרן איימו בתגובה חריפה יותר במקרה של המשך התקיפות. המסר האיראני היה ברור: מבחינת המשטר, התקיפה בביירות שינתה את כללי המשחק.
מאחורי חילופי האיומים עומד משבר עמוק יותר. הפסקת האש שנכנסה לתוקף באביב הושגה בעיקר תחת לחץ אמריקאי, לאחר חודשים של עימותים ישירים ועקיפים בין ישראל לאיראן. מאז ניסתה וושינגטון לקדם הסדר רחב יותר שיכלול גם את לבנון ואת סוגיית הגרעין האיראני. אלא שבשטח המציאות נראתה אחרת. ישראל המשיכה לפעול נגד תשתיות חיזבאללה, חיזבאללה המשיך לאיים על גבול הצפון, ואיראן הבהירה שוב ושוב כי לא תסכים להסדר שאינו כולל הפסקה מלאה של הפעילות הישראלית בלבנון.
בישראל מעריכים כי טהרן אינה מעוניינת בשלב זה במלחמה כוללת, אך גם לא מוכנה להבליג על תקיפות שהיא רואה כפגיעה ישירה במחנה הפרו־איראני באזור. גורמים ביטחוניים בישראל הבהירו כי מבחינת ירושלים, גם תגובה מוגבלת לא תעבור ללא מענה. המשמעות היא שהסיכון לסבב הסלמה נוסף נותר גבוה.
במקביל להתפתחויות הצבאיות, הולכת ומתבהרת גם תמונת המצב הקשה בתוך איראן. דיווחים של כלי תקשורת בינלאומיים מצביעים על משבר כלכלי עמוק, מחירים שממשיכים לזנק, מחסור במוצרים בסיסיים ופגיעה מתמשכת באיכות החיים. אזרחים רבים מביעים תסכול הן מהנהגת איראן והן מהקהילה הבינלאומית, שלדבריהם עוסקת במאבקים גיאופוליטיים בזמן שהם משלמים את המחיר היומיומי.
בישראל נערכו מיד לאפשרות של הסלמה. שר החינוך הודיע על ביטול הלימודים בכל הארץ, פיקוד העורף החמיר את ההנחיות והגביל התקהלויות, ורשות שדות התעופה קיימה הערכת מצב מיוחדת. אמנם נתב"ג המשיך לפעול, אך גורמי תעופה הודו כי אם הירי יתרחב, ייתכן שיהיה צורך לבחון מחדש את פעילות המרחב האווירי.
עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית הגדולה, במיוחד בלוס אנג'לס, ניו יורק, מיאמי ודרום פלורידה, מדובר בעוד לילה של חרדה כפולה. רבים מהם מחזיקים בני משפחה בישראל, ילדים המשרתים בצה"ל או הורים החיים תחת איום הטילים. המרחק הגיאוגרפי אינו מקהה את תחושת הדאגה כאשר האזעקות נשמעות בישראל והטלפונים מתחילים לצלצל בארצות הברית.
בחודשים האחרונים ניסו מנהיגים בעולם להציג את המלחמה כפרק שהולך ונסגר. אולם מטח הטילים האחרון הזכיר לכולם עד כמה המציאות במזרח התיכון נזילה. הטילים אמנם יורטו, אך המסר עבר. הפסקת האש שעליה הכריזו מנהיגים, בירושלים, בטהרן ובוושינגטון, כבר אינה נראית כהסכם יציב — אלא כהפוגה קצרה בין סבב אחד למשנהו. אם הלילה האחרון הוא סימן לבאות, המזרח התיכון עלול לעמוד שוב בפני תקופה ארוכה ומסוכנת של חוסר ודאות.