האיש הראשון בדרך לטריליון: העושר של אילון מאסק כבר גדול מכדי להבין

מאז שהתחלתם לקרוא את הכתבה הזו, אילון מאסק הגדיל את הונו בעשרות אלפי דולרים. לא משום שהשיק מוצר חדש, לא משום שחתם על עסקה חדשה ולא משום שעבד קשה יותר בדקות האחרונות. הסיבה פשוטה בהרבה: חלק ניכר מהונו קשור לשווי מניותיהן של חברות שבבעלותו, וכאשר ערכן עולה – גם עושרו גדל.

על פי ניתוח שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל", הונו של מאסק מוערך כיום בכ-970 מיליארד דולר. במילים אחרות, האיש העשיר בעולם נמצא במרחק קטן יחסית מהישג שאיש בהיסטוריה המודרנית לא הגיע אליו מעולם – הון אישי של טריליון דולר.

המספר הזה כה עצום, עד שהוא כמעט חסר משמעות עבור רוב בני האדם. לכן ניסו כלכלנים לתרגם אותו למונחים מוחשיים יותר. הון של 970 מיליארד דולר מספיק לרכישת יותר משני מיליון בתים אמריקאיים ממוצעים. הוא גדול יותר משוויין המצטבר של ליגות ספורט מקצועניות שלמות. הוא גבוה מהתוצר השנתי של מדינות רבות, ובהן דרום אפריקה, ארגנטינה ונורווגיה.

המספר הזה כה עצום, עד שהוא כמעט חסר משמעות עבור רוב בני האדם. לכן ניסו כלכלנים לתרגם אותו למונחים מוחשיים יותר. הון של 970 מיליארד דולר מספיק לרכישת יותר משני מיליון בתים אמריקאיים ממוצעים. הוא גדול יותר משוויין המצטבר של ליגות ספורט מקצועניות שלמות. הוא גבוה מהתוצר השנתי של מדינות רבות, ובהן דרום אפריקה, ארגנטינה ונורווגיה.

הנתון שמושך את תשומת הלב יותר מכל הוא קצב צבירת העושר. על פי החישובים, מאסק הגדיל את הונו לאורך הקריירה בקצב ממוצע של כ-992 דולר בכל שנייה. מדובר בכ-59 אלף דולר בדקה, 3.6 מיליון דולר בשעה וכ-85 מיליון דולר ביממה. משפחה אמריקאית ממוצעת, שמרוויחה כ-83 אלף דולר בשנה, הייתה צריכה לעבוד מיליוני שנים כדי להגיע לסכום דומה.

אלא שכאן חשוב לעצור ולהבין מהו בעצם אותו עושר. בניגוד לדימוי המקובל, רוב הונו של מאסק אינו יושב בחשבון בנק. מרביתו מורכב ממניות בחברות פרטיות וציבוריות. הנתח הגדול ביותר מגיע מחברת החלל ספייס־אקס, ששווייה זינק בשנים האחרונות. לצידה נמצאות טסלה, ניורלינק, חברת החפירה "דה בורינג קומפני" ונכסים נוספים.

במובן זה, מאסק אינו מחזיק טריליון דולר במזומן. אם ינסה למכור חלק משמעותי מהחזקותיו, הוא עלול לגרום לירידת ערכן. אך גם אם מדובר בעושר "על הנייר", הוא מעניק כוח אמיתי: יכולת ללוות סכומי עתק, להשפיע על שווקים, לממן יוזמות פרטיות ולהפעיל השפעה פוליטית וציבורית בקנה מידה חסר תקדים.

ההשוואה ההיסטורית המסקרנת ביותר היא לג'ון ד. רוקפלר, האיש שנחשב במשך עשרות שנים לעשיר ביותר בתולדות ארצות הברית. כאשר מתאימים את הונו של רוקפלר לערכים של ימינו, מתקבל סכום הנמוך משמעותית מהונו הנוכחי של מאסק. במילים אחרות, גם ביחס לגודל הכלכלה, מאסק מתקרב לרמות עושר שכמעט אין להן תקדים היסטורי.

העובדה הזו מעוררת ויכוח עמוק הרבה מעבר לעולם העסקים. מצד אחד, תומכיו של מאסק רואים בו הוכחה לכוחה של החדשנות. הם מצביעים על כך שחברותיו שינו תעשיות שלמות – מרכב חשמלי ועד חלל. מבחינתם, העושר העצום הוא תוצאה טבעית של יצירת ערך בקנה מידה עולמי.

מן הצד השני ניצבים מבקרים הטוענים כי ריכוז עושר כה קיצוני מעורר שאלות יסוד על שוויון, דמוקרטיה וכוח. לטענתם, כאשר אדם אחד מחזיק בעוצמה כלכלית הגדולה מזו של מדינות שלמות, מדובר כבר לא רק בהצלחה עסקית אלא בתופעה חברתית ופוליטית.

הדיון הזה צפוי רק להתעצם אם מאסק אכן יחצה את רף הטריליון. המספר עצמו הוא בעיקר סמל, אך הסמל הזה מסמן שינוי עמוק יותר: לראשונה בהיסטוריה, אדם בודד מתקרב לרמת עושר שהייתה שמורה בעבר לאימפריות ולמדינות.

בינתיים, בעוד הכלכלנים, הפוליטיקאים והפילוסופים מתווכחים מה משמעות התופעה, השעון ממשיך לתקתק. ובכל שנייה שעוברת, אילון מאסק מוסיף בממוצע כמעט אלף דולר נוספים להונו. אולי זו בדיוק הסיבה שהדיון סביבו כבר מזמן אינו רק על כסף – אלא על גבולות הכוח בעולם המודרני.