מהפריצה לקפיטול לתפקיד חשאי בפנטגון: הפורע שחנן טראמפ קיבל גישה לסודות הכמוסים ביותר של ארצות הברית

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

יש סיפורים פוליטיים שמעוררים מחלוקת, ויש סיפורים שמאלצים מדינה שלמה לשאול את עצמה מה השתנה בדרך. מינויו של אליאס איריזארי לאחד התפקידים הרגישים ביותר במשרד ההגנה האמריקאי שייך ללא ספק לסוג השני.

לפני חמש שנים בלבד היה איריזארי אחד מאלפי המפגינים שהסתערו על בניין הקפיטול בוושינגטון ב־6 בינואר 2021. לפי מסמכי בית המשפט, הוא נכנס למבנה דרך חלון שבור כשהוא מחזיק מוט מתכת, ובהמשך מחק מידע מהטלפון הנייד שלו במהלך החקירה. בשנת 2023 הורשע בעבירת כניסה בלתי חוקית לאתר מוגן, ריצה 14 ימי מאסר והביע חרטה פומבית בפני בית המשפט.

במהלך הדיון אמר כי אירועי 6 בינואר היו "המתקפה החמורה ביותר על הדמוקרטיה האמריקאית מאז מלחמת האזרחים", והצהיר כי יישא את הבושה לכל חייו. באותה עת נדמה היה שמדובר בעוד צעיר שעשה טעות קשה וינסה לבנות מחדש את עתידו.

אלא שהעתיד הגיע מהר הרבה יותר מהצפוי.

תמונה של אליאס איריזרי מביט מעבר לחומה מחוץ לבניין הקפיטול של ארה"ב ב-6 בינואר 2021 

כיום מועסק איריזארי במשרד לפעולות מיוחדות ועצימות נמוכה של משרד ההגנה האמריקאי. מדובר באחד הגופים הרגישים ביותר בפנטגון, האחראי בין היתר על תכנון מבצעי חילוץ בני ערובה, טיפול במשימות מיוחדות מעבר לים, אבטחת נציגויות דיפלומטיות ותיאום פעולות של כוחות מיוחדים.

לפי גורמים במשרד ההגנה ששוחחו עם העיתון Washington Post, כל תפקיד במשרד מחייב סיווג ביטחוני ברמת "סודי ביותר". המשמעות היא גישה למידע שרוב אזרחי ארצות הברית, ואף רוב עובדי הממשל, לעולם לא ייחשפו אליו.

דווקא משום כך עורר המינוי תגובות חריפות בתוך המערכת.

גורמים בפנטגון טענו כי לא מדובר רק בשאלת עברו הפלילי של איריזארי, אלא גם בשאלת ניסיונו המקצועי. לדבריהם, מדובר באדם צעיר מאוד, בעל ניסיון מוגבל במערכת הביטחון ובתחומי המדיניות, שהוצב לפתע בלב אחד ממוקדי קבלת ההחלטות הרגישים ביותר של הממשל.

"השאלה אינה רק מי הוא," אמר אחד הגורמים. "השאלה היא כיצד התקבלה ההחלטה להפקיד בידיו גישה למידע מהרגישים ביותר שיש לממשלת ארצות הברית."

מנגד, הנהגת משרד ההגנה מגבה את המינוי באופן מלא. דובר הפנטגון בפועל, ג'ואל וולדז, הגדיר את איריזארי "איש מקצוע צעיר, מוכשר ופטריוטי", והבהיר כי המשרד גאה בעבודתו.

סיפורו האישי של איריזארי אכן מורכב. לפני אירועי הקפיטול הוא היה חניך ב־Civil Air Patrol וסטודנט ב־The Citadel, אחת המכללות הצבאיות היוקרתיות בארצות הברית. לאחר הרשעתו שב ללימודיו, סיים אותם בהצטיינות וניסה את כוחו בפוליטיקה המקומית ב־South Carolina. בשנת 2025 קיבל חנינה מלאה מ־Donald Trump במסגרת גל החנינות הרחב שהעניק הנשיא למאות ממשתתפי אירועי 6 בינואר.

אולם כאן בדיוק מתחיל הוויכוח הציבורי.

תומכי המינוי טוענים כי החנינה הנשיאותית נועדה בדיוק למצבים כאלה: לאפשר לאדם ששילם את חובו לחברה לפתוח דף חדש. בעיניהם, המשך רדיפתו של איריזארי גם לאחר שקיבל חנינה מלאה הוא מעשה בלתי הוגן ואף מנוגד לרוח החוק.

המבקרים רואים את הדברים אחרת לחלוטין. מבחינתם, השאלה אינה האם איריזארי זכאי להזדמנות שנייה, אלא האם אדם שהורשע בפריצה לסמל הדמוקרטיה האמריקאית צריך לקבל גישה לחומר מהרגישים ביותר במדינה.

הביקורת החריפה עוד יותר לנוכח מה שרבים רואים כסטנדרט כפול. בשנים האחרונות הובילו רפובליקנים קמפיינים אגרסיביים נגד מינויים של אנשי מקצוע בממשל Biden בטענה שבעברם התבטאויות או קשרים בעייתיים. כעת, טוענים המבקרים, אותם גורמים עצמם מגלים סובלנות יוצאת דופן כלפי אדם שהורשע בפלילים בפרשה שהרעידה את ארצות הברית.

בסופו של דבר, הסיפור של אליאס איריזארי גדול בהרבה מהקריירה של אדם אחד. הוא משקף את השינוי שעוברת הפוליטיקה האמריקאית בעידן שלאחר 6 בינואר: תקופה שבה שאלות של נאמנות, חנינה, אחריות ואמון ציבורי הופכות לחלק בלתי נפרד ממאבקי הכוח בוושינגטון.

עבור תומכיו, איריזארי הוא סיפור אמריקאי קלאסי של נפילה, חרטה ושיקום. עבור מבקריו, הוא סמל מטריד לכך שהגבולות שפעם נחשבו בלתי ניתנים לחצייה הולכים ומיטשטשים. כך או כך, העובדה שאדם שהורשע בפריצה לקפיטול מחזיק כיום בגישה לסודות הביטחוניים הרגישים ביותר של ארצות הברית היא מציאות שקשה היה לדמיין רק לפני כמה שנים — וכזו שממשיכה לעורר שאלות קשות הרבה מעבר למסדרונות הפנטגון.