הקיץ הקטלני מתחיל: הכבישים בארצות הברית הופכים שוב למלכודת מוות

בכל שנה, ביום שני האחרון של חודש מאי, מתחילה בארצות הברית עונת הקיץ הלא רשמית. משפחות אורזות רכבים ויוצאות לטיולים, צעירים נוסעים למסיבות ולחופים, מיליוני אמריקאים ממלאים את הכבישים בדרך לחופשות ארוכות. אבל מאחורי האווירה החגיגית מסתתרת מציאות אפלה הרבה יותר: מאותו רגע בדיוק מתחילים גם "100 הימים הקטלניים" — התקופה המסוכנת ביותר בשנה בכבישי אמריקה.

כך מכנים אנשי בטיחות בדרכים את פרק הזמן שבין יום הזיכרון האמריקאי בסוף מאי לבין יום העבודה בתחילת ספטמבר. במשך השנים הפך המושג הזה לסמל לאחד המשברים הקבועים והקשים ביותר של הקיץ האמריקאי: זינוק חד במספר התאונות הקטלניות, הפצועים וההרוגים בכבישים.

הסיבה הראשונה ברורה ופשוטה — יש הרבה יותר מכוניות על הכביש. חגי הקיץ המרכזיים, ובהם יום הזיכרון, יום העצמאות האמריקאי ויום העבודה, נחשבים לימי הנסיעות העמוסים ביותר בארצות הברית. מיליוני נהגים נוספים יוצאים לדרכים, והעומס העצום מגדיל מיד גם את הסיכון לתאונות.

"100 הימים הקטלניים" — התקופה המסוכנת ביותר בשנה בכבישי אמריקה - כך מכנים אנשי בטיחות בדרכים את פרק הזמן שבין יום הזיכרון האמריקאי בסוף מאי לבין יום העבודה בתחילת ספטמבר. במשך השנים הפך המושג הזה לסמל לאחד המשברים הקבועים והקשים ביותר של הקיץ האמריקאי: זינוק חד במספר התאונות הקטלניות, הפצועים וההרוגים בכבישים.

אבל זאת רק ההתחלה. הקיץ מביא איתו גם אוכלוסיית נהגים שנחשבת למסוכנת במיוחד: בני נוער וצעירים. בזמן שבתי הספר סגורים, צעירים בגילי 16 עד 24 מבלים יותר שעות מאחורי ההגה — ולעיתים קרובות גם נוהגים בלילות, עם חברים, במהירות גבוהה ותחת לחץ חברתי. במשך שנים מצביעים מחקרים בארצות הברית על כך שנהגים צעירים מעורבים בשיעור גבוה במיוחד של תאונות קטלניות בתקופת הקיץ.

לכך מתווספת גם תרבות הבילויים האמריקאית. מסיבות בריכה, מנגלים, הופעות, חופשות וסופי שבוע ארוכים מלווים פעמים רבות בצריכת אלכוהול — ולא מעט נהגים עדיין משכנעים את עצמם שהם "בסדר לנהוג". הרשויות יודעות היטב שחלק משמעותי מהתאונות הקטלניות בחודשי הקיץ כולל נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.

בלאס וגאס, למשל, הסכנה גדולה אפילו יותר. העיר שפועלת סביב השעון מושכת אליה מיליוני תיירים מכל העולם, רבים מהם נוסעים ברחובות שאינם מכירים לאחר לילות ללא שינה, בילויים ממושכים ושתייה. החום הקיצוני של מדבר נבאדה רק מחמיר את המצב: טמפרטורות גבוהות מגבירות עייפות, פוגעות בריכוז ומאטות את זמן התגובה של נהגים.

בשבוע שעבר ניסו הרשויות בעיר להיאבק במציאות הזאת באמצעות קמפיין חדש שנועד לשנות את השיח. במקום לדבר על "100 הימים הקטלניים", בלאס וגאס מנסים לקדם מסר חדש: "100 ימים בטוחים". באירוע מיוחד שנערך במרכז הטראומה של בית החולים יו־אם־סי התכנסו שוטרים, רופאים, אנשי בטיחות ופעילים חברתיים כדי להזכיר לציבור את המחיר האנושי שמסתתר מאחורי הסטטיסטיקה.

אחת הדוברות הייתה קלי דודר, שבעלה נהרג בתאונת אופנוע שלא באשמתו. היא סיפרה כי היא ממשיכה לפעול למען בטיחות בדרכים בשם כל מי שכבר אינם יכולים לדבר בעצמם. דבריה המחישו את מה שהרשויות מנסות להסביר כבר שנים: רוב התאונות הקטלניות אינן "גורל" — אלא תוצאה של החלטות אנושיות.

גם משטרת לאס וגאס מצביעה שוב ושוב על אותם דפוסים קבועים: מהירות מופרזת, שימוש בטלפון בזמן נהיגה, אי־חגירת חגורות בטיחות ונהיגה תחת השפעה. הידע קיים, האזהרות ברורות, אבל בפועל רבים מהנהגים ממשיכים להתנהג כאילו להם זה לא יקרה.

הנתונים עצמם קשים במיוחד. על פי נתוני הבטיחות הלאומיים בארצות הברית, מאות בני אדם נוספים נהרגים בכבישים במהלך חודשי הקיץ לעומת תקופות אחרות בשנה. תאונות רבות מתרחשות בלילה, ורבות מהן כוללות נהגים צעירים או אלכוהול. בערים כמו לאס וגאס קיימת גם בעיה חריפה של פגיעות בהולכי רגל — בין היתר בגלל רחובות רחבים, נהיגה מהירה ותיירים שחוצים כבישים במקומות מסוכנים.

כעת מנסות הרשויות לשנות לא רק את האכיפה — אלא גם את הפסיכולוגיה. קמפיינים חדשים מבוססים על ההבנה שמסרים חיוביים עשויים להשפיע יותר מהפחדות. במקום להציג רק תמונות זוועה וסטטיסטיקות מוות, מנסים לעודד נהגים לחשוב על הבית שאליו הם רוצים לחזור בשלום.

אבל בסופו של דבר, כל הקמפיינים האלה מתנגשים ברגע אחד פשוט: הרגע שבו נהג עייף, שיכור או מוסח מחליט שהוא עדיין מסוגל לנהוג. וברגע הזה, הכביש האמריקאי הופך שוב למקום קטלני.

הקיץ רק התחיל. ועבור הרשויות בארצות הברית, השאלה אינה אם יהיו הרוגים — אלא כמה.