חלום הבית האמריקאי הסתיים: קליפורניה הבטיחה הזדמנות לאלפי משפחות — ורובן יישארו שוב בחוץ

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הסוכנות למימון דיור של קליפורניה הודיעה השבוע כי הסבב השלישי של תוכנית "חלום לכולם" — תוכנית הדגל של המדינה לסיוע ברכישת דירה ראשונה — משך כ־14 אלף בקשות. אלא שמספר הזוכים הצפוי נע בין 1,500 ל־3,000 בלבד. המשמעות ברורה: יותר מעשרת אלפים משפחות יקבלו תשובה שלילית ויישארו מחוץ לשוק הדיור, אולי לשנים נוספות.

כדי להבין את גודל האכזבה צריך לחזור ארבע שנים לאחור. בשנת 2022 ניסו המחוקקים בסקרמנטו למצוא פתרון למשבר דיור שהלך והחריף. מחירי הבתים זינקו, הריביות טיפסו, ודור שלם של צעירים — רבים מהם בני מהגרים, בני קהילות שחוו אפליה היסטורית בשוק האשראי ובני מעמד הביניים העובד — איבד כל סיכוי ריאלי לרכוש דירה.

הסוכנות למימון דיור של קליפורניה הודיעה השבוע כי הסבב השלישי של תוכנית "חלום לכולם" — תוכנית הדגל של המדינה לסיוע ברכישת דירה ראשונה — משך כ־14 אלף בקשות. אלא שמספר הזוכים הצפוי נע בין 1,500 ל־3,000 בלבד. המשמעות ברורה: יותר מעשרת אלפים משפחות יקבלו תשובה שלילית ויישארו מחוץ לשוק הדיור, אולי לשנים נוספות.

הפתרון שהוצג נשמע כמעט מהפכני: המדינה תסייע במימון של עד 20 אחוז ממחיר הבית, עד תקרה של 150 אלף דולר, ובתמורה תקבל בעתיד חלק יחסי מעליית ערך הנכס כאשר הבית יימכר. הרעיון היה ליצור מודל מתחדש שבו כספי המדינה חוזרים לקופה ומאפשרים לסייע לעוד משפחות בעתיד.

כאשר הושקה התוכנית במרץ 2023, הביקוש היה עצום. תקציב של 300 מיליון דולר אזל בתוך 11 ימים בלבד. מערכות המחשוב קרסו מעומס, וקווי השירות הוצפו בפניות של אנשים שהיו בטוחים שמדובר בתקלה. בפועל, זו הייתה עדות נדירה לעומק משבר הדיור בקליפורניה.

בשנה שלאחר מכן כבר עברה התוכנית לשיטת הגרלה מסודרת. כ־18 אלף איש נרשמו, אך רק 2,800 קיבלו סיוע. כעת, בסבב השלישי, התקציבים קטנים עוד יותר. לפי ההערכות, יוקצו השנה בין 150 ל־200 מיליון דולר בלבד — ובמקביל התברר כי טיוטת תקציב המדינה לשנים 2026–2027 כלל אינה כוללת מימון עתידי לתוכנית.

הפרט הזה הפך את ההודעה השבועית לעוד יותר דרמטית. בקליפורניה לא הודיעו רשמית על סיום התוכנית, אך במציאות התקציבית של המדינה, היעדר תקצוב הוא לעיתים הדרך השקטה לקבור יוזמות חברתיות. הכסף שאמור היה לחזור ממכירת הבתים שנרכשו במסגרת הסבבים הראשונים עדיין לא חזר לקופת המדינה, משום שמרבית הזוכים כלל לא מכרו את בתיהם. במקביל, הגירעון התקציבי ואי־הוודאות הכלכלית מאלצים את הממשל לצמצם הוצאות.

האירוניה הכואבת היא שהאנשים שהתוכנית נועדה לעזור להם הם גם אלה שמתקשים ביותר לעמוד בדרישות השוק. כדי להשתתף יש צורך להיות רוכש דירה ראשון, לעמוד בתקרות הכנסה ולהיות מסוגלים להשלים עסקת רכישה בתוך 90 יום. עבור משפחות רבות, גם לאחר קבלת הסיוע, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.

בלוס אנג'לס, למשל, מחיר בית ממוצע כבר חצה מזמן את רף 800 אלף הדולר. משפחות שחסכו במשך שנים עדיין זקוקות לעשרות אלפי דולרים נוספים כדי להשלים הון עצמי, לשלם עלויות סגירה ולעמוד בתשלומי המשכנתה הגבוהים. בשוק שבו כל נכס מושך שורת קונים מתחרים, שלושה חודשים בלבד להשלמת העסקה עלולים להפוך למרוץ חסר סיכוי.

עבור אלפי המשפחות שלא יזכו, המציאות נותרת כמעט ללא מוצא. הריביות עדיין גבוהות, מלאי הדירות נמוך, והמחירים ממשיכים להרחיק צעירים ממשוק הדיור. הנתונים שפורסמו בשבוע האחרון ממחישים עד כמה הפער הדורי הפך עמוק: באזור לוס אנג'לס, 89 אחוז מהבתים נמצאים בבעלות בני 40 ומעלה. בני הדור הצעיר מחזיקים ב־11 אחוז בלבד.

ההגרלה הסתיימה. עכשיו נותר רק להמתין לתוצאות — ולראות כמה אמריקאים עוד ימשיכו להאמין שהחלום לקנות בית בקליפורניה עדיין אפשרי.