גוגל ניסתה לסגור את הפרשה בשקט: ואז הגיע פסק הדין של 50 מיליון דולר

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

אבל ככל שחלפו השנים, קרלי החלה לראות מציאות אחרת לגמרי.

היא גויסה כדי לעזור לגוגל להגדיל את מספר העובדים השחורים בחברה. תפקידה היה לאתר סטודנטים שחורים מוכשרים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי ארצות הברית ולשכנע אותם להצטרף לענקית הטכנולוגיה.

אלא שבמהלך עבודתה היא החלה להבחין בדפוס מטריד.

לטענתה, מועמדים שחורים שעברו את תהליך הגיוס קיבלו לעיתים קרובות תפקידים נמוכים יותר, שכר נמוך יותר ואפשרויות קידום מצומצמות יותר בהשוואה לעובדים לא־שחורים בעלי כישורים דומים.

כשהעלתה את החששות הללו בפני מנהלים בחברה, היא לא זכתה להערכה.

במקום זאת, כך לפי התביעה, היא קיבלה תווית.

"אישה שחורה כועסת".

זמן קצר לאחר מכן — היא פוטרה.

לטענתה, מועמדים שחורים שעברו את תהליך הגיוס קיבלו לעיתים קרובות תפקידים נמוכים יותר, שכר נמוך יותר ואפשרויות קידום מצומצמות יותר בהשוואה לעובדים לא־שחורים בעלי כישורים דומים. כשהעלתה את החששות הללו בפני מנהלים בחברה, היא לא זכתה להערכה. במקום זאת, כך לפי התביעה, היא קיבלה תווית. "אישה שחורה כועסת". זמן קצר לאחר מכן — היא פוטרה.

השבוע, ארבע שנים אחרי שהגישה תביעה ייצוגית נגד החברה, אישר בית משפט פדרלי בצפון קליפורניה פשרה בסך 50 מיליון דולר לטובת יותר מ־4,000 עובדים שחורים.

גוגל אמנם לא הודתה באחריות.

אבל הסכום עצמו מספר סיפור שקשה להתעלם ממנו.

מה שהופך את הפרשה הזו למטלטלת במיוחד הוא העובדה שלא מדובר בטענות לגזענות בוטה מהסוג הישן והמוכר. אין כאן קללות גזעניות מוקלטות או הוראות מפלות כתובות במיילים פנימיים.

לפי כתב התביעה, מדובר במשהו הרבה יותר מתוחכם — ולכן גם הרבה יותר מסוכן.

מערכת סמויה של אפליה מוסדית שמסתתרת מאחורי מילים מכובסות כמו "התאמה לתרבות הארגונית".

התביעה טוענת כי הביטוי הזה שימש שוב ושוב כדי לדחות מועמדים שחורים או לעכב את קידומם. בעולם משאבי האנוש, המונח "התאמה תרבותית" נחשב כבר שנים לאחד הכלים השנויים ביותר במחלוקת, משום שהוא מאפשר לחברות לשמר בפועל את ההרכב הדמוגרפי הקיים — מבלי לומר זאת במפורש.

במילים אחרות, אפשר להמשיך להעסיק בעיקר אנשים שנראים, מדברים וחושבים כמו מי שכבר נמצא בצמרת — ועדיין לטעון שאין כאן אפליה.

לפי התביעה, מועמדים שחורים גם קיבלו ציונים נמוכים יותר בראיונות עבודה, לעיתים על בסיס שיקולים שאינם קשורים ישירות לכישוריהם המקצועיים. עובדים שחורים שכבר התקבלו לחברה שובצו, לטענת התובעים, בדרגות נמוכות יותר, קיבלו פחות הזדמנויות לקידום ולעיתים השתכרו פחות מעמיתיהם.

גוגל, מצדה, דחתה את ההאשמות והצהירה כי היא "מחויבת לשכר הוגן, גיוס הוגן וקידום הוגן".

אבל נתוני החברה עצמה מקשים על ההגנה הזו.

בשנת 2014, כאשר קרלי הצטרפה לגוגל, רק 1.9 אחוזים מעובדי החברה היו שחורים.

עד שנת 2021, אחרי שנים של קמפיינים, תוכניות גיוון והצהרות ציבוריות על מחויבות לשוויון — המספר עלה ל־4.4 אחוזים בלבד.

זהו שיפור מסוים, אבל עדיין נתון נמוך מהממוצע בתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית — תעשייה שגם כך סובלת מביקורת קשה על מחסור בגיוון.

במילים אחרות: אפילו ביחס לענף שנחשב בעייתי, גוגל עדיין פיגרה מאחור.

הפשרה שאושרה השבוע תחולק בין יותר מ־4,000 עובדים שחורים שעבדו בחברה בשנים הרלוונטיות. חלק מהכסף יוקדש גם למנגנונים פנימיים שנועדו, לפחות על הנייר, לצמצם את הבעיה: ניתוחי פערי שכר, הגברת השקיפות בקידומים, חיזוק מנגנוני הדיווח על אפליה והגבלת השימוש בבוררות חובה בסכסוכי עבודה.

אבל רבים מהמבקרים אינם משתכנעים.

מפני שהסיפור של אפריל קרלי אינו עומד לבדו.

בשנת 2020 התפוצצה בגוגל סערה נוספת, כאשר ד"ר טימניט גברו — אחת החוקרות הבולטות בעולם בתחום האתיקה של בינה מלאכותית — עזבה את החברה בנסיבות דרמטיות.

גברו, חוקרת אתיופית־אמריקאית בעלת שם עולמי, טענה כי הופעל עליה לחץ להסיר את שמה ממחקר שעסק בסיכונים החברתיים של בינה מלאכותית. כשסירבה, היחסים בינה לבין הנהלת החברה הידרדרו במהירות עד לעזיבתה.

גם אז גוגל הכחישה את גרסתה.

אבל בציבור ובקהילה האקדמית רבים ראו בכך דוגמה נוספת לבעיה עמוקה יותר: קושי של החברה להתמודד עם ביקורת פנימית — במיוחד כשהיא מגיעה מעובדים שחורים ובכירים.

וכאן בדיוק נמצאת הנקודה שהופכת את הפרשה הנוכחית למשמעותית הרבה יותר מתביעה רגילה על אפליה במקום העבודה.

כי גוגל אינה רק עוד חברה.

היא אחת החברות החזקות בעולם. חברה שמעצבת מידע, משפיעה על פוליטיקה, מפתחת מערכות בינה מלאכותית ומשווקת את עצמה שוב ושוב ככוח מוסרי ופרוגרסיבי.

ולכן, כשהטענות מגיעות דווקא מתוך הבית — הן מסוכנות הרבה יותר.

50 מיליון דולר נשמעים כמו סכום עצום עבור רוב האנשים.

עבור גוגל, חברת האם אלפבית, שדיווחה ברבעון אחד בלבד על הכנסות של יותר מ־90 מיליארד דולר — זהו כמעט כסף קטן.

וזו אולי השאלה האמיתית שהפרשה הזו מעלה.

האם פשרות ענק ללא הודאה באשמה באמת משנות תרבות ארגונית?

או שהן פשוט הופכות את האפליה לעלות עסקית נוספת שחברות ענק מוכנות לספוג?

כרגע, לפחות, אפריל קרלי הצליחה לעשות דבר אחד שאי אפשר לקנות בכסף.

היא הפכה את הביטוי "אישה שחורה כועסת" — הכינוי שנועד להשתיק אותה — לעדות שמטלטלת עכשיו את אחת החברות החזקות בעולם.