המדינות שבהן ההכנסה של המעמד הבינוני גדלה הכי הרבה - והשתיים בהן היא מצטמצמת

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

זהו הפרדוקס הכלכלי שמתחיל להגדיר את אמריקה של 2026: המשכורות עולות, נתוני ההכנסה נראים טובים, ובחלק מהמדינות אפילו נרשמה צמיחה מרשימה בכוח הקנייה. אבל עבור מיליוני משפחות, החיים עצמם הפכו יקרים כל כך — עד שהתחושה היא שהכסף פשוט נעלם.

ניתוח חדש של פלטפורמת הכספים "מאני ליון", שבחן את הכנסות המעמד הבינוני בין 2014 ל־2024 לאחר התאמה לאינפלציה, מציג תמונה מפוצלת של ארצות הברית: מדינות במערב נהנות מצמיחה מהירה, בעוד אחרות — בעיקר כאלה שתלויות בנפט, גז ופחם — הולכות אחורה.

בראש רשימת המרוויחות ניצבות איידהו ואורגון, עם זינוק של 24 אחוזים בהכנסות המעמד הבינוני בעשור האחרון. אחריהן מדינת וושינגטון עם 23 אחוזים, קליפורניה וקולורדו עם 22 אחוזים, ואריזונה עם 21 אחוזים.

הסיבה ברורה: גל הטכנולוגיה ששינה את המערב האמריקאי.

בראש רשימת המרוויחות ניצבות איידהו ואורגון, עם זינוק של 24 אחוזים בהכנסות המעמד הבינוני בעשור האחרון. אחריהן מדינת וושינגטון עם 23 אחוזים, קליפורניה וקולורדו עם 22 אחוזים, ואריזונה עם 21 אחוזים.

חברות שעזבו את עמק הסיליקון לטובת ערים זולות יותר כמו בויסי, פורטלנד, דנוור וסיאטל הביאו איתן עובדים עתירי שכר, השקעות חדשות וגל של צמיחה. גם מדינות בדרום, כמו ג'ורג'יה וטנסי, נהנו מהגירה פנימית של חברות ומשפחות שחיפשו איכות חיים זולה יותר.

אבל בצד השני של המפה נמצאות מדינות כמו אלסקה וויומינג — ושם הסיפור הפוך לגמרי.

באלסקה ירדו הכנסות המעמד הבינוני בכשני אחוזים בעשור האחרון, גם לאחר התאמה לאינפלציה. בוויומינג נרשמה ירידה של אחוז אחד. שתי המדינות נשענות במידה רבה על תעשיות נפט, גז ופחם — ענפים שספגו טלטלות חריפות בשנים האחרונות.

כאשר מחירי האנרגיה נופלים, קהילות שלמות נפגעות יחד איתם.

אבל הנתון החשוב ביותר במחקר אינו מי עלה ומי ירד — אלא השאלה מה באמת שווה היום משכורת אמריקאית.

כי גם במדינות שבהן ההכנסות טיפסו, החיים התייקרו מהר יותר.

שכר הדירה זינק. מחירי הבתים המריאו. ביטוח הבריאות התייקר. גני הילדים, המזון והתחבורה הפכו ליקרים יותר. וכך, משפחות שמרוויחות יותר כסף מבעבר מגלות שבפועל נשאר להן פחות.

באיידהו, למשל, ההכנסות אמנם עלו ב־24 אחוזים — אבל גם מחירי הדיור זינקו בקצב שהפך את אחת המדינות הזולות באמריקה ליקרה בהרבה בתוך שנים ספורות.

המציאות הזאת יוצרת תחושה שמוכרת כיום למיליוני אמריקאים: עובדים קשה יותר, מרוויחים יותר — ועדיין נאבקים לסגור את החודש.

הנתונים הרחבים ממחישים עד כמה המעמד הבינוני האמריקאי השתנה. לפי מחקר של מרכז המחקר "פיו", רק 51 אחוז מהאמריקאים חיים כיום במשקי בית שמוגדרים כמעמד בינוני. בשנת 1971 הנתון עמד על 61 אחוזים.

במילים אחרות: המעמד שהיה פעם עמוד השדרה של אמריקה הולך ומצטמצם.

אולי הנתון המטלטל ביותר הוא זה: ב־12 מדינות בארצות הברית, גם הכנסה שנתית של 100 אלף דולר כבר אינה מספיקה כדי להיחשב אפילו "מעמד בינוני נמוך".

מה שנחשב פעם לשכר שמבטיח בית בפרברים, רכב חדש, חיסכון ופנסיה — הפך בחלקים גדולים של אמריקה למאבק הישרדות.

כלכלנים מזהירים כי ארצות הברית נכנסת לעידן של "כלכלת K" — מצב שבו בעלי מקצועות חזקים, משקיעים ועובדי טכנולוגיה ממשיכים להתעשר, בעוד עובדים אחרים נשחקים תחת יוקר המחיה.

ובתוך הפער הזה נמצא המעמד הבינוני: לא עני מספיק כדי לקבל סיוע — ולא עשיר מספיק כדי להרגיש בטוח.

עבור מיליוני אמריקאים, זו כבר לא שאלה של גרפים או סטטיסטיקות. זו השאלה אם אפשר עדיין להרשות לעצמך לקנות בית, לגדל ילדים או לחסוך לעתיד.

והתשובה, עבור יותר ויותר משפחות, מתחילה להיות מפחידה מאוד.