קונים כחול-לבן: יוזמת נגד לחרם על ישראל הופכת את הסופרמרקט לזירת מאבק

המאבק סביב מוצרים ישראליים בשוק האמריקאי עולה שלב: קריאות לחרם, לחצים ציבוריים וקמפיינים ברשתות החברתיות מתנגשים ביוזמות נגדיות הקוראות דווקא לרכוש מוצרים ישראליים. מה שנראה עד לא מזמן כוויכוח נקודתי, הפך בשבועות האחרונים לעימות גלוי על המדפים — בין פעילים המבקשים להחרים לבין תומכים המבקשים לחזק.

במרכז הסערה ניצבת רשת טריידר ג'ו, שנכנסה למוקד הביקורת לאחר שפעילים מארגון קוד פינק קראו ללקוחות להימנע מרכישת מוצרים ישראליים הנמכרים בה. הארגון, הידוע בפעילותו הפוליטית, מציג את הקריאה כחלק ממאבק רחב יותר במדיניות ישראל — אך בפועל, הלחץ מופנה גם כלפי חברות, יבואנים ורשתות קמעונאיות.

אלא שמנגד, מתגבשת תגובת נגד. יוזמה פרו־ישראלית, שצוברת תאוצה בקהילות יהודיות וברשתות החברתיות, קוראת לציבור האמריקאי לבצע “חרם הפוך” — כלומר, להגיע באופן יזום לחנויות ולרכוש מוצרים מתוצרת ישראל. המסר פשוט אך טעון: לא מוותרים על המדף.

במסרים שהופצו בקבוצות קהילה, ובהן ג'ואיש לידרשיפ פרוג'קט, נקרא הציבור לרכוש לפחות מוצר ישראלי אחד. בין המוצרים שצוינו: במבה במגוון טעמים, מוצרי שום וג'ינג'ר של דורות גרדנס, יינות ישראליים וגבינות. לצד זאת, הומלץ לפנות לשירות הלקוחות של טריידר ג'ו ולהביע הערכה על המשך שיווק המוצרים.

במסרים שהופצו בקבוצות קהילה, ובהן ג'ואיש לידרשיפ פרוג'קט, נקרא הציבור לרכוש לפחות מוצר ישראלי אחד. בין המוצרים שצוינו: במבה במגוון טעמים, מוצרי שום וג'ינג'ר של דורות גרדנס, יינות ישראליים וגבינות. לצד זאת, הומלץ לפנות לשירות הלקוחות של טריידר ג'ו ולהביע הערכה על המשך שיווק המוצרים.

המאבק אינו מתמקד רק ברשת אחת. בשנים האחרונות התרחבו קריאות לחרם גם כלפי חברות בינלאומיות הנתפסות כקשורות לישראל — החל ממותגי מזון וקוסמטיקה, דרך חברות טכנולוגיה ועד תאגידים גלובליים הפועלים בשוק הישראלי. לעיתים מדובר בלחצים להסרת מוצרים, ולעיתים בקמפיינים ציבוריים שמטרתם לפגוע בתדמית המותגים.

עם זאת, היקף ההשפעה של קריאות החרם אינו אחיד. בעוד שבמקרים מסוימים נרשמות תגובות מצד חברות או שינויים נקודתיים, במקרים רבים אחרים נותרות הקריאות ברמת המחאה בלבד. דווקא בשל כך, יוזמי הקמפיין הנגדי מדגישים כי כוחו של הצרכן הבודד משמעותי — וכי גם רכישה אחת יכולה להיתפס כהצהרה.

“המדף הפך לזירה”, אומרים פעילים המעורבים ביוזמה. לדבריהם, ההכרעה אינה מתרחשת רק במסדרונות פוליטיים או בזירות דיפלומטיות, אלא גם בהחלטות יומיומיות של קונים בסופרמרקט. “זה לא רק מוצר — זו עמדה”.

במציאות הזו, הסופרמרקט המקומי הופך למרחב טעון: בין עגלות הקניות מתנהלים עימותים שקטים, בין חרם לתמיכה, בין אידאולוגיה לצרכנות. עבור חלק מהלקוחות מדובר בפעולה מודעת, כמעט הצהרתית; עבור אחרים — זהו סימן נוסף לכך שהפוליטיקה חודרת לכל פינה.

השאלה שנותרת פתוחה היא עד כמה המאבק הזה ישפיע לאורך זמן: האם מדובר בגל רגעי של לחץ ציבורי, או בשינוי עמוק יותר באופן שבו צרכנים, חברות ומותגים פועלים בעולם גלובלי שבו כל מוצר עלול להפוך לסמל.