
לפי נוסח ההחלטה, שהוגשה לבית הנבחרים, מדובר בגינוי ל"רטוריקה ותכנים אנטישמיים מלאי שנאה שמופצים על ידי דמויות בולטות ברשת", לצד קריאה לפלטפורמות חברתיות ולמנהיגים ציבוריים לגנות ולפעול נגד התופעה המתרחבת המסוכנת. ההצעה מדגישה את ההשפעה הגדולה של יוצרי תוכן עם קהל של מיליונים בארה"ב וברחבי הועלם, ואת הקשר בין הפצת מידע קיצוני או מטעה לבין העלייה באירועים אנטישמיים.
במוקד ההצעה עומד חסן פיקר, שלפי המסמך "עשה לא פעם שימוש ברטוריקה אנטישמית, כולל הבעת תמיכה בחמאס, ארגון טרור שהוגדר ככזה". ההחלטה מצטטת גם התבטאויות נוספות שלו, בהן אמירות שנחשבו בעיני המחוקקים פוגעניות כלפי יהודים. במקביל מצוין כי פיקר הצליח בשנים האחרונות לבסס קשרים עם גורמים דמוקרטיים בולטים, למרות ביקורת גוברת מצד הקהילה היהודית.

קנדיס אוונס וחסן פיקר במוקד הצעת גינוי דו-מפלגתית
פיקר עצמו דוחה את הטענות וטוען כי מדובר בעיוות מכוון, ומשתמש בתירוץ של אנטישמיים רבים. לדבריו, "הם שוב מערבבים בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות אמיתית. הם מעדיפים להתלונן על אנטישמיות מזויפת כדי להגן על ישראל במקום להתמודד באופן מלא עם המקורות האמיתיים לשנאת יהודים". עוד הוסיף כי "לאורך כל הקריירה שלי נאבקתי בכל צורות השנאה, כולל אנטישמיות, ואמשיך לעשות זאת למרות המהלך הציני הזה שנועד לרצות תורמים".
גם קנדיס אוונס מופיעה בהצעה, שם נטען כי השתמשה ברטוריקה הכוללת תאוריות קונספירציה על שליטה ישראלית בממשל האמריקאי, קידום טענות שקריות לגבי יהודים והטלת ספק בעדויות של ניצולי שואה. בנוסף, לפי ההצעה, היא הפיצה טענות כי ישראל עומדת מאחורי רצח של הפעיל השמרני צ'רלי קירק והפיצה מסרים שליליים רחבים על יהדות ודמויות יהודיות. אוונס לא הגיבה לפניית סוכנות הידיעות.
חבר הקונגרס לולר התייחס למהלך ואמר כי "פיקר שיבח בפומבי את הטרור של חמאס, הקל ראש באונס אזרחים ב-7 באוקטובר והציג יהודים אורתודוקסים כ'תוצרי גילוי עריות'. אוונס קידמה תאוריות קונספירציה, עלילות דם ואף נתנה במה למכחישי שואה. עם קהל של מיליונים, יש להם אחריות להתמודד עם שנאה - לא להפיץ אותה".
גם גוטהיימר הדגיש כי מבחינתו אין הבדל בין ימין לשמאל בהקשר הזה: "שנאה היא שנאה, נקודה. לא משנה אם היא מגיעה מהקצה הימני או השמאלי. כשקולות משפיעים מפיצים תאוריות קונספירציה, מקדמים טרור או עושים דה-הומניזציה ליהודים – זה מתדלק אלימות והפחדה בעולם האמיתי. אנחנו חייבים לעמוד ולדבר".
בהצעה מצוין כי ההתבטאויות של השניים "מסוכנות ותורמות לאקלים של שנאה וחוסר סובלנות", ומודגש כי ארצות הברית מחויבת להיאבק באנטישמיות ולהבטיח את ביטחונם וכבודם של יהודים - הן ברשת והן מחוצה לה. בנוסף קוראים המחוקקים לפלטפורמות החברתיות לאכוף מדיניות נגד דברי שנאה ולבלום את התפשטות התוכן האנטישמי.
המהלך הנוכחי מצטרף לשורת יוזמות דומות בקונגרס בשנים האחרונות, שבהן גונו דמויות ציבוריות על רקע אמירות אנטישמיות. בין היתר הוגשו הצעות נגד פעילים מהימין הקיצוני, וכן צעדים נגד חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים בעבר. חלק מההצעות נותרו בוועדות ולא הפכו לחוק, אך הן משקפות מגמה גוברת של ניסיון להתמודד עם תופעת האנטישמיות בזירה הציבורית והדיגיטלית.