ילדי הקריפטו: איך קבוצת נערים גנבה 263 מיליון דולר – וחיה כמו מלכים עד שנאסרה

בשעות הלילה, בזמן שבני גילם שיחקו במחשב, הם ישבו מול מסכים מסיבה אחרת לגמרי: כדי לגנוב. לא באמצעות פריצה פיזית, אלא באמצעות שיחות, הודעות והתחזות מתוחכמת. כך פעלה קבוצה שכינתה את עצמה “ילדי הקריפטו” — ובית המשפט הפדרלי בוושינגטון הגדיר אותה בפשטות: ארגון פשיעה.

לפי הרשויות, הקבוצה כללה תשעה צעירים, חלקם בני שש־עשרה ושבע־עשרה בעת תחילת הפעילות. הם התארגנו דרך פלטפורמות משחקים מקוונות, ומשם עברו לפעילות פלילית שיטתית. שיטת הפעולה התבססה על “הנדסה חברתית” — יצירת אמון מזויף מול הקורבנות.

הם התחזו לנציגי שירות ואבטחה של פלטפורמות מסחר בקריפטו, ובהן קוינבייס וג׳מיני, שכנעו משתמשים למסור פרטי גישה וקודי אימות — ולאחר מכן רוקנו את חשבונותיהם. בין אוקטובר 2023 למאי 2025 הצליחו לגנוב כך יותר מ־263 מיליון דולר. מדובר באחת מהונאות הקריפטו הגדולות שנחשפו בארצות הברית.

לפי הרשויות, הקבוצה כללה תשעה צעירים, חלקם בני שש־עשרה ושבע־עשרה בעת תחילת הפעילות. הם התארגנו דרך פלטפורמות משחקים מקוונות, ומשם עברו לפעילות פלילית שיטתית. שיטת הפעולה התבססה על “הנדסה חברתית” — יצירת אמון מזויף מול הקורבנות.

כדי להסתיר את מקור הכסף, נעזרו הצעירים באבן טנגמן, בן 22 מניופורט ביץ׳ שבקליפורניה. תפקידו היה להלבין את הכספים ולהעבירם לערוצים שנראים לגיטימיים. לפי כתב האישום, הוא היה אחראי להלבנת לפחות 3.5 מיליון דולר.

התמורה שקיבל לא הייתה שגרתית: רכבי יוקרה. בחיפוש בביתו מצאו החוקרים מכוניות בשווי מאות אלפי דולרים, ובהן רולס־רויס גוסט משנת 2022 ופורשה מדגם ג׳י־טי־3. בשבוע שעבר נגזרו עליו 70 חודשי מאסר ושלוש שנות פיקוח לאחר שחרורו.

הכסף שנגנב לא נשאר במערכת — הוא הפך לאורח חיים. לפי האישומים, חברי הקבוצה שכרו בתים יוקרתיים בלוס אנג׳לס, בהמפטונס ובמיאמי, בעלות של עשרות אלפי דולרים לחודש. הם טסו במטוסים פרטיים, הזמינו שולחנות במועדוני לילה והוציאו סכומים של מאות אלפי דולרים בערב אחד. רכבי יוקרה, שעונים ובגדי מעצבים הפכו לחלק מהשגרה.

הפער בין גילם לבין היקף הפעילות בלט במיוחד. צעירים ללא הכנסה רשמית הצליחו לשכור נכסים יקרים ולהפעיל רשת כלכלית מורכבת — בין היתר באמצעות מתווכים שסייעו להם להסוות את מקור הכסף.

החקירה החלה להתהדק כאשר נעצרו חברים בקבוצה. בשלב זה, לפי הרשויות, ניסה טנגמן לשבש את ההליכים והורה להשמיד ציוד דיגיטלי. פעולה זו הובילה להחמרת האישומים נגדו.

התובעת הפדרלית במחוז קולומביה תיארה את הפרשה כ“דוגמה לחמדנות חסרת רסן”, והדגישה את הפער בין היקף הגניבה לבין אופן הבזבוז. מבחינתה, מדובר בפשע שממחיש כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה להפוך לכלי בידי צעירים חסרי ניסיון — אך גם חסרי גבולות.

הסיפור של “ילדי הקריפטו” אינו מקרה בודד. הוא משקף מציאות רחבה יותר בעידן שבו מטבעות דיגיטליים, אנונימיות ברשת והיעדר פיקוח יוצרים כר פורה להונאות. היכולת של צעיר עם ידע טכנולוגי בסיסי לגשת לכספים בהיקפים עצומים — ולעשות זאת מבלי לצאת מהחדר — משנה את פני הפשיעה הכלכלית.

חלק מהמעורבים כבר נידונו לעונשי מאסר, רכוש נתפס והכספים נעלמו. אך התופעה עצמה לא נעלמה. בעולם שבו הגבול בין משחק מקוון לבין פשע מתוחכם מיטשטש, “ילדי הקריפטו” אינם רק סיפור — אלא סימן אזהרה.