דרשוביץ' עוזב את המפלגה הדמוקרטית: היא הפכה לאנטי-ישראלית ביותר בהיסטוריה האמריקאית

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לדבריו, המפלגה הדמוקרטית עברה בעשור האחרון תהליך עומק שבמסגרתו עמדות שבעבר נחשבו לשוליות — ובעיקר ביקורת חריפה על ישראל — הפכו לחלק מן הזרם המרכזי. "אין להכחיש כי האגף השמאלי הקיצוני והאנטי־ישראלי עבר מן השוליים אל המרכז", כתב, והציג בכך אבחנה שמבקשת להסביר את ניתוקו הפוליטי.

המהלך של דרשוביץ' אינו תוצאה של אירוע בודד, אלא של תהליך ממושך. לאורך השנים האחרונות הוא הלך והתרחק מעמדות המפלגה, בין היתר לאחר שהגן על דונלד טראמפ במהלך הליכי ההדחה, הביע תמיכה פומבית ביוזמי "הסכמי אברהם" ואף המליץ להעניק להם פרס נובל לשלום. במקביל החריפה ביקורתו כלפי מה שתפס כהקצנה גוברת בשמאל האמריקאי בכל הנוגע לישראל.

לדבריו, ההחלטה הסופית התקבלה בעקבות שילוב של מגמות עדכניות: תמיכה גוברת בקרב גורמים דמוקרטיים בהגבלת אספקת נשק לישראל, לצד התחזקותם של פוליטיקאים בעלי רטוריקה אנטי־ישראלית מובהקת, ובהם מועמדים בכירים בזירה הפדרלית. מבחינתו, לא מדובר עוד בקולות שוליים, אלא בביטוי מובהק של כיוון המפלגה

עם זאת, לדבריו, ההחלטה הסופית התקבלה בעקבות שילוב של מגמות עדכניות: תמיכה גוברת בקרב גורמים דמוקרטיים בהגבלת אספקת נשק לישראל, לצד התחזקותם של פוליטיקאים בעלי רטוריקה אנטי־ישראלית מובהקת, ובהם מועמדים בכירים בזירה הפדרלית. מבחינתו, לא מדובר עוד בקולות שוליים, אלא בביטוי מובהק של כיוון המפלגה.

הטענה המרכזית שמעלה דרשוביץ' נוגעת לכך שישראל הפכה לסמן אידאולוגי רחב יותר. לשיטתו, היחס לישראל אינו רק סוגיה של מדיניות חוץ, אלא אינדיקציה לשינוי עמוק בתפיסת העולם של חלקים נרחבים בשמאל האמריקאי — התרחקות מן הליברליזם הקלאסי ומן המחויבות לסדר הבינלאומי המערבי.

לצד זאת, דרשוביץ' אינו מתעלם מביקורת על המחנה הרפובליקאי. הוא מודה כי גם בו קיימים גורמים אנטישמיים, אך מדגיש כי לדעתו הם נותרים בשוליים, בעוד שבמפלגה הדמוקרטית הפכה הביקורת החריפה על ישראל לנפוצה ומקובלת יותר. הבחנה זו עומדת בלב החלטתו, גם אם היא שנויה במחלוקת בקרב פרשנים וחוקרים.

הדיון סביב דבריו משקף מחלוקת רחבה יותר בתוך יהדות ארצות הברית. במשך עשורים נחשבה המפלגה הדמוקרטית לבית הפוליטי המרכזי של הקהילה היהודית, אך בשנים האחרונות מתרבים הקולות המערערים על הזיקה הזו, בעיקר על רקע סוגיית ישראל והיחס אליה בזירה הציבורית והאקדמית.

פרישתו של דרשוביץ' אינה רק צעד אישי, אלא ביטוי לשאלה עמוקה יותר: היכן ממקמים עצמם יהודים אמריקאים שמזדהים עם ערכים ליברליים, אך גם עם תמיכה מובהקת בישראל. עבור חלקם, מדובר בהתלבטות זהותית של ממש.

דרשוביץ' עצמו כבר בחר צד. מעבר לרישומו כרפובליקאי, הוא אף הצהיר כי יפעל פוליטית כדי למנוע מהמפלגה הדמוקרטית להשיג רוב בקונגרס. בכך הפכה החלטתו מהצהרה אישית לצעד בעל משמעות פוליטית רחבה יותר.

הבחירות הקרובות לקונגרס עשויות להבהיר האם מדובר במהלך חריג של דמות בולטת אחת — או בסימן לשינוי עומק בקרב קבוצה רחבה יותר של מצביעים יהודים בארצות הברית.