הפסקת אש עם כוכבית: ישראל מאשרת את ההסכם עם איראן — ומחריגה את לבנון
בעוד גורמי תיווך וגורמים ביטחוניים טוענים כי הפסקת האש אמורה לחול גם על חזית לבנון, לשכת ראש הממשלה מבהירה כי המערכה נגד חזבאללה אינה כלולה בהסדר. הפער הזה אינו סמנטי: הוא נוגע ישירות לשאלה אם ישראל תעצור את הלחימה בצפון — או תמשיך לפעול גם בזמן ההבנות עם טהראן
האזינו לכתבה זו
הפסקת אש עם כוכבית: ישראל מאשרת את ההסכם עם איראן — ומחריגה את לבנון
04.07.2026 23:00
סוכנויות הידיעות
בשעות הראשונות שלאחר ההכרזה הדרמטית על הפסקת אש בין ארצות הברית לאיראן, התברר כי בירושלים מתנהל ויכוח בעל משמעות אסטרטגית כבדה: האם ההסכם כולל גם את לבנון.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שתי גרסאות סותרות פורסמו כמעט במקביל. מצד אחד, גורמים ביטחוניים בישראל, המעורים בפרטי המגעים, טענו כי ההפסקה אמורה לחול גם על הזירה הלבנונית. גם ראש ממשלת פקיסטן, שהייתה מעורבת במאמצי התיווך, הצהיר כי מדובר בהפסקת אש מיידית ורחבה, הכוללת את כל הזירות הרלוונטיות, ובהן גם לבנון.
מנגד, לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמה הודעה חד־משמעית שלפיה ההבנות אינן חלות על המערכה מול חזבאללה. לפי ההודעה, ישראל תמשיך לפעול בלבנון בהתאם לצרכיה הביטחוניים ולשיקול דעתה המבצעי.
זו אינה סתירה טכנית, אלא מחלוקת מהותית.
שתי גרסאות סותרות פורסמו כמעט במקביל. מצד אחד, גורמים ביטחוניים בישראל, המעורים בפרטי המגעים, טענו כי ההפסקה אמורה לחול גם על הזירה הלבנונית. גם ראש ממשלת פקיסטן, שהייתה מעורבת במאמצי התיווך, הצהיר כי מדובר בהפסקת אש מיידית ורחבה, הכוללת את כל הזירות הרלוונטיות, ובהן גם לבנון. מנגד, לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמה הודעה חד־משמעית שלפיה ההבנות אינן חלות על המערכה מול חזבאללה.
אם הפסקת האש אכן כוללת גם את לבנון, המשמעות היא שישראל נדרשת להפסיק את פעילותה הצבאית נגד חזבאללה כחלק מהסדר רחב יותר שנרקם סביב איראן. מבחינת ישראל, מדובר בהגבלה לא פשוטה על חופש הפעולה דווקא בשלב שבו הלחימה בצפון עדיין פעילה ורגישה.
ואם עמדת ירושלים היא הקובעת, וההסכם חל רק על העימות הישיר עם איראן, נוצר מצב מורכב לא פחות: ארצות הברית ואיראן עוברות למסלול של רגיעה ומשא ומתן, בעוד ישראל ממשיכה להילחם בשלוחה המרכזית של טהראן בלבנון.
הרקע למחלוקת הזו ברור. ההתלקחות מול חזבאללה לא נתפסת בישראל כאירוע נפרד, אלא כחלק ממערכה אזורית רחבה יותר, שבה איראן מפעילה לחצים באמצעות שלוחותיה. מבחינת ירושלים, הפסקת אש שאינה נותנת מענה לאיום הלבנוני עלולה להפוך להסדר חלקי בלבד — כזה שמקל על טהראן אך מותיר את ישראל מול איום פעיל בגבולה הצפוני.
לכן ההודעה שיצאה מלשכת נתניהו נוסחה בזהירות אך בתקיפות. ישראל אמנם מביעה תמיכה במהלך האמריקאי להשעיית התקיפות על איראן, אך מבהירה כי אין בכך כדי לכבול את ידיה בזירה הלבנונית. במקביל היא מציבה תנאים ברורים: פתיחה מלאה של מצר הורמוז, הפסקת התקיפות מצד איראן ושלוחותיה, והמשך המאמץ למנוע מטהראן לבסס איום גרעיני או טילי.
בלב הבעיה עומדת שאלה עמוקה יותר: עד כמה איראן באמת שולטת בחזבאללה, ועד כמה היא מסוגלת — או מעוניינת — לרסן אותו. אף שחזבאללה הוא בעל ברית מובהק של טהראן, הוא פועל גם מתוך שיקולים משלו, ובישראל אין נכונות להניח כי כל התחייבות איראנית תתורגם מיד לשקט בגבול הצפון.
מכאן נובע גם החשש הישראלי המרכזי: מצב שבו איראן נהנית מהפוגה, בעוד חזבאללה ממשיך לאתגר את ישראל צבאית, ומבקש לבדוק את גבולות ההסדר החדש.
השבועיים הקרובים יהיו לכן לא רק מבחן להפסקת האש מול איראן, אלא גם מבחן לפרשנותה. אם ישראל תמשיך לפעול בלבנון, ייתכן שגורמים אחרים יראו בכך פגיעה ברוח ההסכם. אם תעצור, היא עלולה לשלם במחיר מבצעי ובאובדן יוזמה.
לבנון, מבחינת ישראל, אינה סעיף משני בהסדר. היא זירת הלחימה הפעילה ביותר שנותרה פתוחה. ולכן השאלה האמיתית איננה רק מה נכתב במסמכים או נאמר בהודעות, אלא מה יקרה בשטח כאשר שתי הגרסאות יתנגשו.
