כתב אישום נגד דוגמנית האונלי־פאנס הישראלית: פרשת הגניבות שמסעירה את לוס אנג'לס
אדווה לביא, דוגמנית ישראלית שפעלה בזירת האונלי־פאנס והחברה הגבוהה, מואשמת כי ניצלה קשרים שנוצרו באפליקציות היכרויות כדי לחדור לבתים ולגנוב מזומנים, זהב ופריטי יוקרה — פרשה שמעלה שאלות קשות על אמון בעידן הדיגיטלי
03.24.2026 11:09
סוכנויות הידיעות
בעיר שבה זהות נבנית דרך מסך, ואנשים נכנסים לחיים זה של זה דרך אפליקציות, מגיעה מלוס אנג'לס פרשה שמטלטלת את הגבולות בין תדמית למציאות.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אדווה לביא, בת 28, דוגמנית ישראלית הפעילה בפלטפורמת אונלי־פאנס ומוכרת גם בשמות הבמה מיה ונטורה ושנה, הייתה דמות מוכרת במעגלים החברתיים של לוס אנג'לס ולאס וגאס. היא השתתפה באירועי צדקה, במסיבות יוקרה ובמפגשים של עשירים ומפורסמים — ונראתה כחלק טבעי מהסצנה.
השיטה, לפי התביעה, הייתה עקבית ומתוכננת. לביא יצרה קשרים אישיים עם גברים ונשים, הציגה עצמה כבת זוג פוטנציאלית או כחברה קרובה, ובנתה אמון לאורך זמן. כאשר קיבלה גישה לבתים — הגניבות החלו. הקורבנות, כך נטען, היו מפוזרים ברחבי מערב לוס אנג'לס, כולל בוורלי הילס, ווסט הוליווד וווסטלייק וילג'.
אך כתב אישום שהגיש פרקליט מחוז לוס אנג'לס מצייר תמונה אחרת לחלוטין. לפי האישומים, בין השנים 2023 ל־2025 לביא ניצלה קשרים שנוצרו דרך אפליקציות היכרויות ומפגשים חברתיים כדי לחדור לבתים — ולגנוב רכוש יקר ערך.
השיטה, לפי התביעה, הייתה עקבית ומתוכננת. לביא יצרה קשרים אישיים עם גברים ונשים, הציגה עצמה כבת זוג פוטנציאלית או כחברה קרובה, ובנתה אמון לאורך זמן. כאשר קיבלה גישה לבתים — הגניבות החלו. הקורבנות, כך נטען, היו מפוזרים ברחבי מערב לוס אנג'לס, כולל בוורלי הילס, ווסט הוליווד וווסטלייק וילג'.
אחד המקרים הבולטים התרחש דווקא באולפן שידור. מייקל סרטיין, מנחה פודקאסט פופולרי, הזמין את לביא להשתתף בשידור מיוחד. במהלך האירוע היא יצאה לחדר צדדי למשך עשרות דקות — ולאחר מכן התברר כי תיקים של משתתפים נפרצו וכרטיסי אשראי ומזומנים נעלמו.
כתב האישום כולל שישה סעיפים, בהם שימוש בלתי מורשה בפרטי זיהוי, גניבה ופריצה לדירת מגורים — עבירה חמורה במיוחד כאשר הדייר נמצא במקום. התביעה טוענת כי מדובר בדפוס פעולה שיטתי, שנשען על יצירת קרבה אישית כאמצעי להשגת גישה.
לביא מכחישה את כל ההאשמות. היא שוחררה למעצר בית תחת פיקוח אלקטרוני, ונדרשה להתרחק מהמעורבים בפרשה עד לדיון המשפטי הקרוב.
אחד ההיבטים המטרידים בפרשה נוגע לשתיקת הקורבנות. לפי עדויות, חלקם נמנעו מלפנות לרשויות מיד — בין אם בשל מבוכה, חשש מחשיפה ציבורית או איום ישיר. מדובר בתופעה מוכרת בעבירות שמבוססות על קשרים אישיים: כאשר האמון נשבר, הקורבן מתקשה להכיר בכך ואף יותר מכך — לדווח.
הפרשה חורגת מעבר לסיפור פלילי נקודתי. היא נוגעת בלב התרבות הדיגיטלית של ערים כמו לוס אנג'לס, שבהן זהות, קשרים ומעמד חברתי נבנים במהירות — ולעיתים ללא בדיקה מעמיקה. אפליקציות היכרויות, רשתות חברתיות ואירועים נוצצים יוצרים קרקע נוחה ליצירת אמון מהיר — אך גם לניצולו.
בתוך כך, זהותה הישראלית של לביא מוסיפה ממד נוסף של עניין ורגישות. חשוב להדגיש: מדובר במקרה אישי, והאשמות כלפיה — אם יוכחו — הן תוצאה של מעשיה בלבד.
בסופו של דבר, הסיפור הזה אינו רק על דוגמנית או על פרשת גניבות. הוא על מנגנון מודרני של אמון — כזה שנבנה במהירות, מתוחזק דרך תדמית, ולעיתים קורס ברגע אחד.
