לדבריו, מדובר באחד ממבצעי ההפצצה המשמעותיים ביותר שביצעה ארצות הברית באזור בשנים האחרונות. טראמפ כתב ברשת החברתית "טרות׳ סושיאל" כי כל יעד צבאי באי הושמד. לדבריו, ח׳רג הוא "כתר היהלומים" של מערך הייצוא האיראני.
אי ח׳רג, הנמצא כ־26 קילומטרים מחופי איראן במפרץ הפרסי, קטן יחסית — שטחו כשליש משטחו של האי מנהטן בניו יורק — אך חשיבותו הכלכלית עצומה. על פי הערכות גורמי אנרגיה בינלאומיים, קרוב ל־90 אחוזים מייצוא הנפט הגולמי של איראן עובר דרך מתקני האחסון והטעינה שבאי.
המשמעות היא שכמעט כל הכנסות הנפט של איראן — מקור מרכזי למימון פעילות המדינה — תלויות בתפקודו התקין של האתר. התקציב הצבאי, מערך הביטחון הפנימי, הסיוע לבעלי ברית אזוריים כגון חיזבאללה בלבנון ומיליציות פרו־איראניות במזרח התיכון — כולם נשענים במידה רבה על זרימת ההכנסות הזו.
המשמעות היא שכמעט כל הכנסות הנפט של איראן — מקור מרכזי למימון פעילות המדינה — תלויות בתפקודו התקין של האתר. התקציב הצבאי, מערך הביטחון הפנימי, הסיוע לבעלי ברית אזוריים כגון חיזבאללה בלבנון ומיליציות פרו־איראניות במזרח התיכון — כולם נשענים במידה רבה על זרימת ההכנסות הזו.
מוחמד סולימאן, חוקר בכיר במכון המזרח התיכון בוושינגטון, הסביר כי פגיעה משמעותית בח׳רג עלולה ליצור לחץ כפול על המשטר בטהראן. לדבריו, אובדן היכולת להשתמש במתקני האי אפילו למשך שבועות ספורים עלול ליצור משבר כלכלי וביטחוני במקביל, משום שהממשלה תתקשה לממן הן את פעילותה הצבאית והן שירותים אזרחיים בסיסיים.
גם גורמים אמריקניים לשעבר מעריכים כי שליטה או השבתה של מתקני הנפט באי תערער את יציבות המשטר האיראני.
עם זאת, טראמפ הדגיש כי ארצות הברית נמנעה בשלב זה מפגיעה ישירה בתשתיות הנפט עצמן. לדבריו, המתקפה כוונה רק נגד מטרות צבאיות.
לדבריו, ההחלטה התקבלה "מטעמי הוגנות", אך הוא הוסיף אזהרה ברורה: אם איראן תמשיך לאיים על חופש השיט במצר הורמוז, ארצות הברית עשויה לשקול פגיעה גם במתקני האנרגיה.
המסר הזה אינו רק צבאי אלא גם כלכלי. מצר הורמוז הוא אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. כ־20 אחוזים מאספקת הנפט העולמית עוברים דרך המעבר הימי הצר המחבר בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי.
בשבועות האחרונים האשימה ארצות הברית את איראן בשורה של פעולות שנועדו לשבש את התנועה באזור — החל מתקיפות נגד מכליות נפט וכלי שיט מסחריים ועד איומים על ספינות בינלאומיות. כמה חברות ספנות אף צמצמו זמנית את פעילותן באזור בשל החשש מפגיעה.
סוכנויות אנרגיה בינלאומיות הזהירו כי הסלמה במצר הורמוז עלולה לגרום לזעזוע משמעותי בשוק הנפט העולמי.
בתוך כך, העימות הצבאי הרחב יותר בין ישראל, ארצות הברית ואיראן נמשך זה כמעט שבועיים. על פי הערכות שונות נהרגו מאז תחילת הלחימה לפחות כ־2,000 בני אדם, רובם בשטח איראן אך גם בלבנון ובמדינות נוספות באזור.
חיל האוויר הישראלי תקף במהלך התקופה מאות מטרות באיראן, בהן מפעלי טילים, מתקני ייצור נשק ומערכות הגנה אווירית. במקביל שיגרה איראן לעבר ישראל טילים וכלי טיס בלתי מאוישים.
דיווחים נוספים הצביעו על פעילות אווירית איראנית מעל שטחים של מדינות מפרץ אחדות, ובהן כווית, עיראק, איחוד האמירויות, בחריין ועומאן.
גם ארצות הברית ספגה אבדות במהלך הלחימה. שישה חיילים אמריקנים נהרגו לאחר שמטוס תדלוק התרסק במערב עיראק. בעקבות האירוע החליטה וושינגטון לתגבר את כוחותיה באזור.
בין היתר נשלחה לאזור ספינת התקיפה האמפיבית טריפולי של הצי האמריקני, יחד עם כוח של כ־2,500 חיילי מארינס.
במקביל החריף גם הטון מצד ההנהגה האיראנית. מוג׳תבא ח׳אמנאי, המנהיג העליון החדש של איראן, הצהיר כי מצר הורמוז יישאר סגור כל עוד תימשך המתקפה על ארצו. הוא אף קרא למדינות המפרץ לסגור את בסיסי הצבא האמריקני שבשטחן.
לדבריו, מדינות שלא יעשו זאת עלולות להפוך ליעד לתקיפות איראניות.
טראמפ מצדו דחה את האיומים והצהיר כי לאיראן אין יכולת למנוע מארצות הברית לפגוע ביעדים שתבחר. הוא הוסיף כי הצי האמריקני מתכנן להתחיל ללוות מכליות נפט שיעברו במצר הורמוז כדי להבטיח את חופש השיט.
במקביל החלו גם מדינות אירופה לדון באפשרות להקים כוח ליווי ימי משותף. צרפת פתחה בהתייעצויות עם מדינות אירופה, מדינות אסיה ומדינות המפרץ בניסיון לגבש מנגנון בינלאומי שיגן על תנועת הספינות באזור.
הפגיעה באי ח׳רג אינה משביתה לעת עתה את ייצוא הנפט האיראני, אך היא משמשת אות אזהרה ברור. אם העימות יחריף והמתקנים עצמם ייפגעו, ההשלכות על שוק האנרגיה העולמי עשויות להיות דרמטיות.
בינתיים מחירי הנפט מגיבים בעצבנות, שוקי האנרגיה ממתינים להתפתחויות, והמערכת הבינלאומית עוקבת בדריכות אחרי השאלה המרכזית שנותרה פתוחה: האם התקיפה תוביל להסלמה נוספת — או שתאלץ את הצדדים לחפש דרך חזרה אל הדיפלומטיה.
