
חקירה עיתונאית של העיתון האמריקאי "ניו יורק טיימס" העלתה כי מסמכים מסוימים — דווקא אלה שהחוקרים עצמם הגדירו כבעלי חשיבות — נעדרו מן המאגר שפורסם לציבור. במרכז המסמכים החסרים הופיעו עדויות שהתייחסו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
ב-24 ביולי, בזמן שסגן התובע הכללי של ארצות הברית טוד בלאנש טס לפלורידה כדי לחקור את גיסלן מקסוול — שותפתו של אפשטיין שהורשעה בסיוע להתעללות בקטינות — הועברו בין סוכני לשכת החקירות הפדרלית, האף-בי-איי, הודעות דואר אלקטרוני יוצאות דופן.
באחת ההודעות התבקשו החוקרים לאסוף את כל החומר המכפיש שנמצא בתיקים לגבי רשימה של 14 גברים בולטים. בראש הרשימה הופיע שמו של טראמפ.
לאחר מכן הכינו החוקרים סיכומים של עדויות וטענות שעלו במהלך החקירה. במסמכים שהוכנו לגבי טראמפ הופיעו שתי נקודות עיקריות: טענה של אישה שאמרה כי הייתה קטינה בזמן האירוע וטענה כי הותקפה מינית, וכן עדות שלפיה אפשטיין הציג בפני טראמפ אישה ואמר: "היא טובה, נכון?", וטראמפ השיב בחיוב.
הסיכומים הללו שולבו במצגת פנימית בת 21 עמודים שהועברה בחודש אוגוסט לראש לשכת החקירות הפדרלית, קאש פטל. גרסה מוקדמת של המצגת כללה בטעות גם שמות של נשים שטענו כי נפגעו.

ממשל הדגיש כי אינו מתכוון למחוק אזכורים של טראמפ מן התיקים. עם זאת, עצם העובדה שעשרות אלפי מסמכים — לפי הערכות עד 76 אלף — הוסרו בשלב מסוים מן המאגר הציבורי והוחזרו בהמשך, עוררה ספקות לגבי אופן ניהול הפרסום.
כאשר משרד המשפטים הודיע בסוף ינואר כי סיים לפרסם את המסמכים מתיק אפשטיין, התברר כי חלק מן החומרים אינם מופיעים במאגר. בין המסמכים החסרים היו עדויות של אישה מדרום קרוליינה, שמסרה לחוקרי האף-בי-איי בשנת 2019 כי כנערה בשנות השמונים נפגעה מינית תחילה על ידי אפשטיין, ובהמשך גם על ידי טראמפ במהלך ביקור באזור ניו יורק, כאשר הייתה בת 13 עד 15.
כאשר עיתונאים שאלו על המסמכים החסרים, הסבירו פקידים במשרד המשפטים כי מדובר במסמכים כפולים ולכן לא פורסמו. אולם לאחר לחץ נוסף מצד כלי תקשורת, המסמכים פורסמו ביום שישי האחרון — ומשרד המשפטים הודה כי אינם כפולים כלל.
השאלה כיצד מסמכים כה רגישים, שעברו לכאורה כמה שלבי סינון פנימיים לפני הפרסום, נעלמו מן המאגר הרשמי נותרה ללא תשובה ברורה.
הממשל הדגיש כי אינו מתכוון למחוק אזכורים של טראמפ מן התיקים. עם זאת, עצם העובדה שעשרות אלפי מסמכים — לפי הערכות עד 76 אלף — הוסרו בשלב מסוים מן המאגר הציבורי והוחזרו בהמשך, עוררה ספקות לגבי אופן ניהול הפרסום.
אל הדרמה המשפטית נוספה השבוע גם התפתחות אישית יוצאת דופן. התובעת הכללית של ארצות הברית, פאם בונדי, עברה להתגורר בבסיס צבאי מאובטח באזור וושינגטון.
על פי הדיווחים, המעבר נעשה במהירות ובחשאיות בעקבות עלייה באיומים נגדה. חלק מן האיומים נקשרו לקרטלי סמים ולחקירות בינלאומיות, ואחרים הופנו נגדה בשל אופן הטיפול של משרד המשפטים בפרשת אפשטיין.
לפי הדיווחים, המעבר של בונדי התרחש לאחר מבצע אמריקאי שהוביל למעצרו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ולהעברתו לניו יורק לצורך משפט באשמות הקשורות לסחר בסמים ולתמיכה בארגוני טרור.
בונדי אינה היחידה. על פי הדיווחים, גם שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו, שר ההגנה פיט הגסת', היועץ הבכיר בבית הלבן סטיבן מילר ובכירים נוספים עברו אף הם להתגורר בבסיסים צבאיים מאובטחים — מצב חריג שממחיש את רמת האיום שבה פועלים כיום בכירי הממשל.
למרות הרעש הציבורי, רוב האזכורים של טראמפ בתיקי האף-בי-איי אינם מצביעים על עבירה פלילית. מה שהם כן מתעדים הוא קשר חברתי ברור בין טראמפ לבין אפשטיין בעבר.
שמו של טראמפ הופיע בספר הכתובות של אפשטיין, עובדים בביתו של אפשטיין סיפרו כי טראמפ ביקר שם בעבר, ואנשים מהמעגל החברתי שלהם תיארו מפגשים ושיחות בין השניים.
באחד מדוחות האף-בי-איי אף צוין כי מפקד משטרת פאלם ביץ', מייקל רייטר, קיבל שיחת טלפון מטראמפ זמן קצר לאחר שהתעורר חשד ציבורי נגד אפשטיין. לפי זיכרונו של רייטר, טראמפ אמר לו אז: "תודה לאל שאתם עוצרים אותו. כולם ידעו שהוא עושה את זה".
פרשת אפשטיין, שנים לאחר מותו בתא המעצר בניו יורק בנסיבות שנויות במחלוקת, ממשיכה להרעיד את המערכת הפוליטית והמשפטית בארצות הברית.
מיליוני מסמכים נפתחו לציבור — אך חלק מן החומרים הרגישים ביותר עדיין מעוררים שאלות. הממשל מבטיח שקיפות, אך גם שולט בתהליך החשיפה.
ובינתיים, בכירים שאמורים לאכוף את החוק ישנים בלילות בבסיסים צבאיים מאובטחים.
זה איננו סוף הפרשה — אלא רק פרק נוסף בה.