
יונייטד ניישנס אינטרנשיונל סקול, שבו שכר הלימוד נע בין 45 ל-50 אלף דולר בשנה, נחשב לאחד המוסדות היוקרתיים בניו יורק ומשרת בין היתר את ילדיהם של דיפלומטים המתגוררים באזור טרטל ביי ומשפחות אמידות נוספות. התביעה הוגשה בחודש שעבר לבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק במנהטן.
על פי כתב התביעה, מורה נוספת לצרפתית, נהאד סולימאן, מוסלמית, ניהלה נגד סבג "קמפיין מתמשך וממוקד של הטרדה ואפליה". במסמכים שהוגשו באמצעות עורכי הדין של המרכז הלאומי לסנגור יהודי נטען כי סולימאן אמרה בין היתר כי "יהודים מונעים מכסף, שיהודים שולטים בבית הספר ובניו יורק, ושהצרפתים הם גזענים מטבעם".

בית הספר הבינלאומי במנהטן נמצא במוקד תביעה באשמת אנטישמיות
סבג טוענת כי פנתה שוב ושוב להנהלת בית הספר ולמחלקת משאבי האנוש והתלוננה על היחס המפלה, אך לדבריה התלונות לא טופלו כראוי. עוד נטען כי לאחר שהגישה את התלונות, בית הספר נקט נגדה צעדי תגמול, דבר שגרם לה למצוקה נפשית קשה ולמצבים רפואיים שאילצו אותה לפרוש מוקדם מהעבודה.
אחד האירועים המרכזיים המופיעים בתביעה התרחש ב-13 בפברואר 2023. לפי הנטען, סולימאן נכנסה למשרד המשותף של השתיים ודרשה מסבג להתייחס לקריקטורה של העיתון הסאטירי הצרפתי שארלי הבדו, שלטענתה פגעה בה. כאשר סבג לא הגיבה מיד, החלה סולימאן, לפי התביעה, להטיח בה האשמות בנוגע למדיניות צרפת האוסרת לבוש דתי מסוים בבתי ספר ציבוריים והאשימה אותה כי היא מתנגדת לחיג'אב שלה.
סבג טענה כי ניסתה להרגיע את הרוחות והבהירה כי אין לה התנגדות לחיג'אב, אך הסבירה שכפמיניסטית היא מתנגדת למצבים שבהם נשים מחויבות ללבוש סממנים דתיים בעוד גברים אינם כפופים לדרישות דומות. בהמשך נמסר לה כי סולימאן הגישה נגדה תלונה רשמית. סבג מצדה הגישה תלונת אפליה והטרדה משלה נגד סולימאן.
בכתב התביעה מצוין כי תנאי העבודה ה"רעילים", לצד חוסר המענה מצד הנהלת בית הספר ובהם המנהל הבכיר דן ברנר, הובילו את בעלה של סבג, רוברט ויינגראד, להתערב. הוא שלח מכתב ובו תהה מדוע אשתו לא זכתה להגנה מפני "תוקפנות והטרדה ללא התגרות". בפגישת גישור חובה שזימן בית הספר, טענה סבג כי הועמדה בעמדת התגוננות ונאלצה להסביר את זהותה היהודית.

נהאד סולימאן מואשמת כי התנכלה לנדין סבג
התביעה מציינת גם כי מורה נוספת, איזבל צ'ו, דיווחה שסולימאן תקפה אותה, וכי מורים אחרים הביעו דאגה מהתנהלותה האגרסיבית והלא הולמת של סולימאן - דבר שלטענת סבג מחזק את טענותיה.
מעבר למקרה האישי, התביעה מעלה טענות רחבות יותר בנוגע לאקלים בבית הספר. בין היתר נטען כי פוסטרים הקשורים לחמאס הוצגו על "קירות השלום" של המוסד, כולל קודי QR, ללא נקיטת צעדים משמעתיים. עוד צוין כי בית הספר קיבל התחייבויות תרומה בסך יותר מ-110 מיליון דולר מעומאן ומקטאר, וכי הנציגים הקבועים של שתי המדינות מכהנים במועצת הנאמנים.
לורן ישראלוביץ', יועצת ליטיגציה בכירה במרכז הלאומי לסנגור יהודי, אמרה כי "המקרה הזה עוסק באכיפה שוויונית של חוקי זכויות האזרח. במקום לבדוק את ההתנהלות האנטישמית שעליה דווח, בית הספר הפנה את מנגנון הבדיקה שלו נגד חברת הסגל היהודייה שהתלוננה". דובר הארגון, הנק שיינקופף, הוסיף כי "זה לא רק סיפור יהודי - זה סיפור אמריקאי. כאשר מוסד מאפשר אפליה דתית גלויה ומתחמק מאחריות בשל מקורות המימון שלו או הדגלים שהוא מניף, כל מיעוט וכל עובד נמצאים בסיכון".
בבית הספר דחו את ההאשמות. דוברת המוסד, לופה טוד-מדינה, מסרה כי "יונייטד ניישנס אינטרנשיונל סקול עומד איתן מול ההאשמות חסרות הבסיס הללו. אנו בטוחים שהעניין יטופל בהליך המשפטי המתאים וכי יישמרו היושרה והמוניטין של המוסד".