הבן שירש את השנאה: מוג'תבא חמינאי — המנהיג העליון שטראמפ אמר שלא יישרוד זמן רב

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ההודעה באה שבוע בלבד לאחר חיסולו של אביו, האייתוללה עלי חמינאי, במתקפה ישראלית בסוף פברואר. עבור איראן, מדובר ברגע דרמטי: לראשונה מאז המהפכה האסלאמית של 1979 מתמנה לתפקיד בנו של המנהיג הקודם, מהלך שמעורר גם תמיכה וגם ביקורת חריפה.

ברחובות טהרן נראו קבוצות של תומכים מניפים דגלים ירוקים ומכריזים על נאמנות למנהיג החדש. במקומות אחרים נשמעו קריאות מחאה, ובהן גם הקריאה "מוות למוג'תבא".

במערב התקבלה הבחירה בחשדנות. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, התבטא עוד לפני ההכרזה ואמר כי המינוי אינו מקובל עליו. לדבריו, אם ההנהגה החדשה בטהרן לא תזכה ללגיטימציה בינלאומית, שלטונה לא יאריך ימים.

למרות האיומים והלחץ הבינלאומי, בחרה מועצת המומחים במוג'תבא חמינאי. עצם ההחלטה, שהתקבלה תחת מתקפות והפצצות במהלך ימי הדיונים, נועדה לשדר מסר ברור: איראן אינה מוכנה לאפשר לישראל או לארצות הברית להשפיע על סדרי השלטון הפנימיים שלה.

גם בישראל נשמעו מסרים חריפים. גורמים ביטחוניים הבהירו כי מבחינתם כל מי שיעמוד בראש המשטר האיראני בזמן המלחמה יהפוך יעד לגיטימי לפעולה צבאית.

למרות האיומים והלחץ הבינלאומי, בחרה מועצת המומחים במוג'תבא חמינאי. עצם ההחלטה, שהתקבלה תחת מתקפות והפצצות במהלך ימי הדיונים, נועדה לשדר מסר ברור: איראן אינה מוכנה לאפשר לישראל או לארצות הברית להשפיע על סדרי השלטון הפנימיים שלה.

מוג'תבא חמינאי, בן חמישים ושש, נולד בעיר משהד והוא השני מבין ששת ילדיו של האייתוללה עלי חמינאי. מילדותו גדל בתוך מעגלי הכוח של הרפובליקה האסלאמית, לצד אב שהפך לאחת הדמויות המשפיעות בעולם המוסלמי.

עוד בילדותו נחשף לאווירה הפוליטית האלימה של איראן שלפני המהפכה. אביו תיאר בעבר כיצד אנשי הסאוואק — המשטרה החשאית של השאה — פרצו לבית המשפחה. באותו רגע, כך סיפר, בחר לומר לילדיו את האמת על הסכנות שמקיפות את משפחתם.

החוויה הזו, לצד האווירה המהפכנית שבה גדל, עיצבה את תפיסת העולם של מוג'תבא.

בגיל שמונה־עשרה הצטרף למשמרות המהפכה ונלחם במלחמת איראן–עיראק. מאז שמונה אביו למנהיג העליון בשנת 1989, טיפח קשרים הדוקים עם הנהגת הארגון הצבאי החזק ביותר באיראן.

לפי מסמכים דיפלומטיים אמריקאיים שהודלפו בעבר בידי אתר ויקיליקס, דיפלומטים אמריקאים תיארו אותו כבר לפני שנים כ"איש החזק שמאחורי הקלעים" — אדם שבנה לעצמו בסיס כוח עצמאי בתוך מנגנוני המשטר.

מבחינה דתית מחזיק מוג'תבא בדרגת "חוג'ת אל־אסלאם", הנחשבת נמוכה מדרגת אייתוללה. הוא מלמד תאולוגיה שיעית בעיר קום ואינו נחשב לפוסק הלכה מרכזי. עם זאת, החוקה האיראנית אינה מחייבת שהמנהיג העליון יהיה דווקא אייתוללה בכיר.

הפער הדתי הזה מולא בפועל באמצעות התמיכה המיידית של משמרות המהפכה. עבור המערכת הפוליטית והצבאית של איראן, מוג'תבא אינו דמות חדשה. רבים ממוקדי הכוח במדינה כבר עבדו עמו במשך שנים.

הבחירה בו חושפת גם אירוניה היסטורית עמוקה. המהפכה האסלאמית של 1979 הוצגה בזמנה כמרד נגד שלטון השאה — שלטון מלוכני שבו הכוח עובר בירושה בתוך המשפחה.

כמעט חמישים שנה לאחר מכן, הרפובליקה האסלאמית בוחרת בבנו של המנהיג הקודם להחליף אותו.

בקרב מבקרי המשטר באיראן נשמעה הביקורת הזו מיד לאחר ההכרזה. אולם בקרב המחנה השמרני, השיקול המרכזי היה אחר לגמרי.

מוג'תבא חמינאי נכנס לתפקיד לאחר טראומה אישית קשה במיוחד. במתקפה הישראלית שבה נהרג אביו נהרגו גם אמו, רעייתו ובנו. הוא עצמו נפצע אך שרד.

בעיני תומכיו, העובדה שהמשיך לחיות לאחר האובדן הזה מעניקה לו מעמד סמלי — אדם שנפגע במלחמה וממשיך להוביל את ההתנגדות.

אלא שהמציאות שאליה נכנס המנהיג החדש רחוקה מלהיות יציבה.

העימות האזורי בין איראן לבין ישראל וארצות הברית עדיין נמשך. לפי הדיווחים האחרונים נהרגו עד כה כמה חיילים אמריקאים בעימותים, ותשתיות אזרחיות וצבאיות נפגעו במספר מדינות במזרח התיכון.

המתיחות משפיעה גם על הכלכלה האזורית. מדינות המפרץ ועיראק מתמודדות עם זעזועים בשוק האנרגיה ועם קשיים בהובלת נפט בעקבות המתיחות במצר הורמוז.

גם בתוך איראן עצמה המצב מתוח. מתקני אנרגיה בטהרן נפגעו בתקיפות האחרונות, והמערכת הפוליטית מתמודדת עם לחץ כבד מצד הציבור.

לתוך הסערה הזו נכנס כעת מוג'תבא חמינאי.

הוא יורש את התפקיד החזק ביותר באיראן — אך גם את אחת התקופות המסוכנות ביותר בתולדות המדינה מאז המהפכה.

דבר אחד כבר ברור: המינוי שלו אינו סוף הסיפור, אלא תחילתו של פרק חדש במאבק בין איראן לבין אויביה.

והעולם כולו ממתין לראות כיצד ייראה הפרק הזה.