מכללה ציבורית בפלורידה קוראת לסטודנטים יהודים לעבור אליה: "פה אין אנטישמיות"

זמן קצר אחרי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, מכללת ניו קולג' של פלורידה - מוסד ציבורי לאמנויות חופשיות בעיר סרסוטה - יצאה במהלך פומבי וקראה לסטודנטים יהודים שמרגישים מאוימים בקמפוסים אחרים לעבור אליה. נשיא המכללה, ריצ'רד קורקורן, פרסם מאמר שבו הציע לימודים בשכר לימוד חינם במסגרת מלגה חדשה, והבטיח קמפוס שמגנה אלימות ושומר על חופש ביטוי.

בהצהרה רשמית שפורסמה ב-10 באוקטובר 2023, שלושה ימים אחרי אותה שבת שחורה, המכללה הבהירה כי היא "עומדת באופן חד-משמעי לצד ישראל והעם היהודי ברגע ההיסטורי הקשה הזה", והוסיפה כי תפעל בנחישות להגן על חברי הקהילה היהודית בקמפוס. למרות ההזמנה הפומבית, לפי הנהלת המוסד לא היו סטודנטים שנענו להצעה.

במאמר שפרסם ב'וול סטריט ג'ורנל' ב-8 בנובמבר 2023 כתב קורקורן כי מי שמתמודדים עם חוסר סובלנות או סכנה פיזית באוניברסיטאות כמו הרווארד מוזמנים להגיע לניו קולג'. "אצלנו מוקירים חופש ביטוי ומגנים אלימות", כתב, והוסיף כי מאז שמושל פלורידה רון דה-סנטיס מינה שישה חברים חדשים לוועד המנהלים בינואר אותה שנה, המוסד פועל לדבריו כדי להגן על חופש הביטוי ולמנוע "סינון אידיאולוגי". עוד ציין כי נאכפים צעדים משמעתיים נגד אלימות ואיומים.

 

המכללה הציבורית בפלורידה, 'ניו קולג', מקווה לקבל סטודנטים יהודים לשורותיה

 

דייוויד רנקורט, סגן נשיא לניהול רישום ויוזמות אסטרטגיות במכללה, אמר כי "אנחנו לא סובלים את זה כאן" בהתייחסו לשנאת יהודים. לדבריו, הקמפוס מעודד דיון, ויכוח ואפילו חוסר הסכמה - אך בצורה אזרחית ומכבדת. "אין מקום לאלימות פיזית בגוף הציבורי הזה", אמר, והוסיף כי אם מוסד ציבורי קטן בפלורידה לא יצליח לקיים שיח כזה, קשה לראות כיצד זה יתאפשר במקום אחר בארצות הברית.

ניו קולג', שמדורגת גבוה בדירוג של יו.אס. ניוז אנד וורלד ריפורט, מונה כמעט 700 סטודנטים ולמעלה מ-90 מרצים במשרה מלאה בקמפוס המשתרע על פני כ-110 דונם. לדברי רנקורט, אחת הסיבות לכך שלא היו פניות בעקבות ההצעה היא שמעטים מכירים את המתרחש במוסד. "קשה לי להאמין שמישהו ישלם 70 עד 80 אלף דולר כדי ללמוד במקום שבו שונאים אותו בגלל האמונות שלו, ואני מבטיח שזה לא קורה כאן", אמר. לדבריו, העלות בפועל נמוכה משמעותית - "בערך שליש מזה".

בחודש אוגוסט הקרוב צפוי להצטרף למכללה הרב סטיוארט אלטשולר, רב בית הכנסת הקונסרבטיבי טמפל בית שלום בסרסוטה ומרצה לשעבר באוניברסיטת צ'פמן בקליפורניה, כדי ללמד היסטוריה יהודית מודרנית. אלטשולר סיפר בראיון ל-JNS כי הנהלת המוסד מעוניינת למשוך סטודנטים יהודים, במיוחד כאלה שנדחקו מאוניברסיטאות יוקרתיות בחוף המזרחי, ולבנות מסגרת של לימודי יהדות.

לדבריו, כאשר ביקר בקמפוס לפני חמש שנים ראה שלטים עם הכיתוב "שחררו את פלסטין" ודגלי להט"ב, והמכללה הייתה לדבריו בירידה עם כ-600 סטודנטים בלבד. המושל דה-סנטיס ביקש מקורקורן להיכנס לתפקיד הנשיא, ולטענת אלטשולר המוסד עבר שינוי משמעותי מאז. "הוזרמו הרבה כספים למכללה", אמר, והוסיף כי הוחלפו אנשי סגל שלא לימדו, לדבריו, מתוך מטרה להפוך את המוסד ל"דוגמה למה שהשכלה גבוהה צריכה להיות".

 

הפגנה של פרו-פלסטינים באוניברסיטת הרווארד

 

רנקורט אמר כי במכללה סבורים שתוכניות גיוון, שוויון והכלה (DEI) פוגעות בסטודנטים. "אנחנו מאמינים שמדובר בהמשך של אינדוקטרינציה, ואינדוקטרינציה היא דבר שגוי ומסוכן", אמר. לדבריו, המוסד מבקש לחזק את ההבנה של ערכי הציוויליזציה המערבית שעליהם נוסדה ארצות הברית, שלדבריו היא "המדינה הטובה ביותר בהיסטוריה של העולם".

המכללה מפעילה סדרת דיונים בשם "הבמה הסוקרטית", שבה מתקיימים דיוני מדיניות ציבורית ועימותים בין בעלי דעות שונות. בנובמבר 2023 אירחה המכללה עימות בין ג'ייסון גרינבלט, לשעבר שליח ארה"ב למזרח התיכון, לבין ע'ית' אל-עומרי, חוקר בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב ובכיר לשעבר ברשות הפלסטינית. רנקורט תיאר את האירוע כ"אחד הדיאלוגים המרתקים ביותר בתקופה שבה המתח היה גבוה מאוד", ואמר כי זו הייתה דוגמה לכך שאפשר לחלוק מבלי לשנוא.

אלטשולר, שצפוי לנהל את הסדרה, אמר כי בכוונתו להזמין דוברים כמו העיתונאי דאגלס מארי ואת פרופ' אלן דרשוביץ מבית הספר למשפטים של הרווארד. לדבריו, בכוונתו גם להזמין חוקרים ישראלים. "יש כיום חרם על ישראלים - מרצים ואקדמאים", אמר, והדגיש כי הדבר לא יקרה בניו קולג'.

בהנהלת המוסד מקיימים מגעים גם עם הלל אינטרנשיונל כדי להביא שלוחה לקמפוס, ופועלים מול הפדרציה היהודית של סרסוטה-מנאטי. בנוסף, המכללה מבקשת לסייע לסטודנטים למצוא בתי תפילה באזור ובונה מרכז התכנסות שישמש לטקסים, חתונות ותפילה. "זה מרחב בטוח לסטודנטים מכל הדתות לבוא ולהתפלל", אמר רנקורט.

לדברי אלטשולר, המטרה כעת היא להגביר את החשיפה כדי שסטודנטים יהודים ידעו כי הם יכולים ללמוד ולחיות חיים יהודיים רגילים במקום, "בלי הפחדה ובלי אנטישמיות".