המרד בקפיטול: חברי קונגרס אמריקאים מתקוממים נגד מלחמת טראמפ באיראן

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ביום רביעי החל הסנאט של ארצות הברית להצביע על החלטה דו־מפלגתית במסגרת חוק סמכויות המלחמה. מטרת ההחלטה היא להגביל את המשך הפעילות הצבאית נגד איראן ולחייב כי כל פעולה צבאית נוספת תאושר מראש על ידי הקונגרס. ביום חמישי צפויה ההצעה לעבור לדיון ולהצבעה בבית הנבחרים.

אין מדובר עוד בוויכוח תיאורטי על עקרונות חוקתיים. זהו עימות ישיר בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת — בשעה שחיילים אמריקאים מוצבים באזורי לחימה פעילים במזרח התיכון.

שורש העימות עמוק בהרבה מן האירועים האחרונים. החוקה של ארצות הברית קובעת במפורש כי הסמכות להכריז מלחמה נתונה בידי הקונגרס. הנשיא משמש כמפקד העליון של הכוחות המזוינים — אך אינו אמור להחליט לבדו על פתיחת מלחמה.

מי שהוביל את היוזמה הוא הסנאטור הדמוקרטי טים קיין ממדינת וירג'יניה, שכבר בעבר ניסה לקדם צעדים דומים להגבלת סמכויות הנשיא בתחום המלחמה. במסיבת עיתונאים בוושינגטון ניסח את טענתו בצורה חריפה במיוחד.

"אם אין לך אומץ להצביע 'בעד' או 'נגד' יציאה למלחמה — כיצד אתה מעז לשלוח את בנינו ובנותינו לקרב שבו הם מסכנים את חייהם?" שאל. זו לא הייתה שאלה רטורית בלבד. זו הייתה האשמה ישירה כלפי חברי קונגרס שלטענתו התחמקו במשך שנים מהכרעות קשות.

שורש העימות עמוק בהרבה מן האירועים האחרונים. החוקה של ארצות הברית קובעת במפורש כי הסמכות להכריז מלחמה נתונה בידי הקונגרס. הנשיא משמש כמפקד העליון של הכוחות המזוינים — אך אינו אמור להחליט לבדו על פתיחת מלחמה.

אלא שבפועל, מאז מלחמת קוריאה בתחילת שנות החמישים, נשחק העיקרון הזה בהדרגה. נשיאים משתי המפלגות שלחו כוחות אמריקאים למבצעים צבאיים נרחבים — בווייטנאם, בעיראק, באפגניסטן ובסוריה — לעיתים בלי הכרזה רשמית על מלחמה מצד הקונגרס. במקרים רבים המחוקקים עצמם העדיפו שלא לקחת אחריות פוליטית על החלטות העלולות להיות לא פופולריות.

כעת מבקשים קיין ותומכיו לשנות את המצב הזה. לטענתם, מלחמה נגד איראן — מעצמה אזורית גדולה — אינה יכולה להתנהל ללא אישור מפורש של הקונגרס.

אלא שהדרך להשגת הרוב הדרוש רחוקה מלהיות פשוטה. הרפובליקאים מחזיקים ברוב דחוק הן בסנאט והן בבית הנבחרים, ורבים מהם ממשיכים לתמוך במדיניותו של טראמפ.

יושב ראש בית הנבחרים, הרפובליקאי מייק ג'ונסון ממדינת לואיזיאנה, אמר ביום שלישי כי להערכתו קיימים מספיק קולות כדי להפיל את ההצעה. "דמיינו מצב שבו הקונגרס מצביע ואומר למפקד העליון שהוא אינו רשאי להשלים את המשימה," אמר לעיתונאים לאחר שקיבל תדרוך מודיעיני על המצב במזרח התיכון. "זה עלול להיות צעד מסוכן מאוד."

רפובליקאים נוספים טוענים כי הדמוקרטים מנצלים את העימות עם איראן לצורך מאבק פוליטי פנימי נגד הנשיא. לטענתם, הפעולות שביצעה ארצות הברית עד כה הן "מבצעים מוגבלים" בלבד — ולא מלחמה רחבת היקף המחייבת הכרזה רשמית.

אולם הטענה הזו נעשית קשה יותר להגנה ככל שהאירועים מתפתחים. המערכה, שנמשכת כבר חמישה ימים, גבתה לפי הודעת משרד ההגנה האמריקאי את חייהם של חיילים אמריקאים ראשונים. בסיסים אמריקאיים באזור המזרח התיכון הותקפו, מתקנים צבאיים נפגעו, והמתיחות בים האדום ובמפרץ הפרסי ממשיכה לעלות.

גם בקרב חלק מתומכיו של טראמפ מתחילות להישמע הסתייגויות. מייקל לירי, צעיר אמריקאי שהצביע לטראמפ בבחירות 2024, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי כאשר שמע על המתקפה תהה אם המהלך תואם את הבטחת "אמריקה תחילה" שהייתה מרכזית במסע הבחירות של הנשיא. לדבריו, קיים חשש שארצות הברית תיגרר שוב למעורבות עמוקה במזרח התיכון.

קולות דומים נשמעים גם בתוך המחנה השמרני עצמו — בקרב פעילים המזוהים עם תנועת "אמריקה תחילה" ובקרב פרשנים בולטים, בהם המגיש והפרשן טאקר קרלסון. הביקורת הזו כבר אילצה את טראמפ להגיב בפומבי, אם כי הוא עצמו אמר כי אינו מודאג ממנה.

גם אם החלטת סמכויות המלחמה תאושר הן בסנאט והן בבית הנבחרים — תרחיש שאינו נראה ודאי — הדרך ליישומה עדיין תהיה קשה. הנשיא צפוי להטיל וטו על ההחלטה, והתגברות על וטו נשיאותי מחייבת רוב של שני שלישים בכל אחד מבתי הקונגרס. במציאות הפוליטית הנוכחית מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.

הסנאטור קיין מודע לכך היטב. לדבריו, ייתכן שההצבעה הנוכחית לא תבלום מיד את המלחמה. אך היא עשויה ליצור לחץ פוליטי שיגדל ככל שהעימות יתארך.

"לפעמים אנשים מצביעים 'נגד' היום — ואחר כך, כשהאירועים משתנים, הם משנים את דעתם," אמר.

המשמעות האמיתית של ההצבעה, אם כך, אינה בהכרח תוצאה מיידית. היא נועדה ליצור תקדים, להעמיד את חברי הקונגרס בעמדה ברורה, ולרשום לפרוטוקול מי תמך במלחמה ומי התנגד לה.

ובינתיים, בזמן שהדיון החוקתי מתנהל בוושינגטון, הקרבות עצמם נמשכים. הטילים ממשיכים לעוף מעל המזרח התיכון, והפוליטיקה האמריקאית מתמודדת שוב עם שאלה ישנה — שאלה שלא נשאלה בצורה כה ישירה זה עשרות שנים: מי מוסמך להחליט כאשר ארצות הברית יוצאת למלחמה.