
מאז החלו המתקפות האמריקאיות־ישראליות על איראן בשבת האחרונה, נסגרו מרכזי תעופה מרכזיים במפרץ הפרסי. בראשם נמל התעופה הבינלאומי בדובאי, הנחשב לסואן בעולם ומטפל בכאלף טיסות ביום בשגרה, שנסגר לרביעי ברציפות. על פי נתוני חברת המידע התעופתי סיריום, יותר מ־19 אלף טיסות בוטלו מאז תחילת ההסלמה.
עשרות אלפי נוסעים ברחבי העולם מצאו את עצמם תקועים — בשדות תעופה, בבתי מלון או בדירות שכורות, ללא ודאות מתי יוכלו לשוב הביתה.

מאז החלו המתקפות האמריקאיות־ישראליות על איראן בשבת האחרונה, נסגרו מרכזי תעופה מרכזיים במפרץ הפרסי. בראשם נמל התעופה הבינלאומי בדובאי, הנחשב לסואן בעולם ומטפל בכאלף טיסות ביום בשגרה, שנסגר לרביעי ברציפות. על פי נתוני חברת המידע התעופתי סיריום, יותר מ־19 אלף טיסות בוטלו מאז תחילת ההסלמה.
הכאוס בשטח אינו מתבטא בתמונות דרמטיות, אלא בעייפות מצטברת ובחוסר אונים. נוסעים שתכננו קונקשן דרך דובאי, אבו דאבי או דוחא גילו כי ציר החיבור המרכזי בין אסיה לאירופה חדל לתפקד. טטיאנה לקלרק, תיירת צרפתייה שנתקעה בתאילנד, סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי אינה יכולה לשוב לעבודה או להחזיר את ילדיה ללימודים. נוסעים אחרים נאלצו לרכוש כרטיסים חלופיים במחירים שהגיעו לכ־1,500 אירו — כמעט פי שלושה ממחיר רגיל.
מדינות אחדות ארגנו טיסות חילוץ מיוחדות. אחרות הותירו את אזרחיהן להמתין לשיפור במצב. חלק מהנוסעים בחרו להישאר במקומם, מחשש שנסיעה יבשתית דרך מדינות שכנות תהיה מסוכנת יותר.
הבורסות הגיבו במהירות. מניות חברות תעופה באסיה, אירופה וארצות הברית רשמו ירידות חדות במשך יומיים רצופים. חברת ג'פאן איירליינס איבדה 6.4% מערכה ביום אחד. קוריאן אייר ליינס צנחה ביותר מ־10%. באירופה נחלשו מניות קבוצת איי־איי־ג'י, לופטהנזה ואייר פראנס־קיי־אל־אם בשיעורים שבין 5% ל־8%. גם בארצות הברית רשמו יונייטד איירליינס, דלתא, אמריקן איירליינס וסאות'ווסט ירידות ניכרות.
מעבר לביטולי הטיסות, מרחף איום כלכלי עמוק יותר: מחיר הדלק. מחיר הנפט מסוג ברנט חצה את רף 83 הדולרים לחבית, לאחר עלייה של כ־30% מתחילת השנה. דלק מהווה בין חמישית לשליש מהוצאותיהן התפעוליות של חברות התעופה. כל דולר נוסף במחיר החבית מתורגם לשחיקה מיידית ברווחיות.
חברות אחדות נהנות מהגנות מחיר באמצעות גידור מוקדם, אך לא כולן נערכו לכך. עבור מי שלא גידרה, ההתייקרות פוגעת ישירות בתזרים.
המשבר הנוכחי גם חושף בעיה מבנית רחבה יותר. מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בשנת 2022 נסגר המרחב האווירי הרוסי בפני חברות מערביות, והן נאלצו להסיט טיסות דרך מסדרון המזרח התיכון. כעת גם המסלול הזה נפגע, והחלופות מאריכות את זמני הטיסה, מייקרות את הדלק ומעמיסות על לוחות הזמנים.
על פי הערכות חברת טוריזם אקונומיקס, ההסלמה עלולה לגרום לירידה של עשרות מיליארדי דולרים בהוצאות תיירות במזרח התיכון בשנת 2026 בלבד. גם תחום המטען האווירי, החיוני לשרשראות אספקה עולמיות, צפוי להיפגע.
התעופה הבינלאומית בנויה על הנחה בסיסית אחת: שמיים פתוחים. כאשר אזור גאוגרפי שלם הופך לאזור לחימה, ההנחה הזו מתערערת. עד שישוב שקט יחסי למסדרונות האוויר של המזרח התיכון, חברות התעופה ימשיכו לספוג הפסדים — והנוסעים ימשיכו לשאול את אותה שאלה פשוטה: מתי אפשר יהיה לטוס בבטחה?