באותה עת התקיימה במקום ישיבה של בכירי מערכת הביטחון האיראנית. בבניין סמוך שהה גם המנהיג העליון, עלי חמינאי. לפי דיווחים שפורסמו בעיתון הניו יורק טיימס, המידע על מיקומם התבסס על מעקב מודיעיני ממושך של סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית — סי־איי־איי — שהועבר לישראל ושולב במודיעין ישראלי.
לפי דיווחים שפורסמו בעיתון הניו יורק טיימס, המידע על מיקום ההנהגה האירנית התבסס על מעקב מודיעיני ממושך של סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית — סי־איי־איי — שהועבר לישראל ושולב במודיעין ישראלי.
על פי הגורמים שצוטטו בדיווח, במשך חודשים נאספה "אמינות גבוהה" לגבי דפוסי התנועה ומיקומי השהייה של חמינאי. המידע המכריע התקבל זמן קצר לפני התקיפה: בשבת בבוקר תתכנס צמרת הביטחון האיראנית במתחם אחד — והמנהיג העליון צפוי להשתתף.
הנתון הזה הוביל, כך לפי הדיווחים, לשינוי שעת פתיחת המבצע. התכנון המקורי דיבר על פעולה לילית, אך הוחלט להקדים ולבצע את התקיפה בשעות הבוקר — למרות ויתור על יתרון החשכה — בשל ההזדמנות המבצעית שנוצרה.
לפי הרשימה שפורסמה, בין המשתתפים בישיבה נמנו מוחמד פקפור, מפקד משמרות המהפכה; עזיז נסיר־זאדה, שר ההגנה; האדמירל עלי שמח'אני; סייד מג'יד מוסאווי, מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה; ומוחמד שירזי, סגן שר המודיעין.
ביום ראשון דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית אירנ״א על מותם של שמח'אני ופקפור. בכך אישרה טהרן חלק מהדיווחים על הפגיעה בצמרת הביטחונית.
השאלה המרכזית שעלתה בעקבות הפרסום היא כיצד הצליח המודיעין האמריקני לצבור מידע מדויק כל כך על תנועות המנהיג העליון.
לפי הגורמים שצוטטו, אחד הגורמים שסייעו לכך היה סבב הלחימה בין ישראל לאיראן בשנת 2025, שנמשך 12 ימים. במהלך אותו עימות, כך נטען, נלמדו דפוסי תקשורת ותנועה של הנהגת איראן בזמן חירום. המידע שנאסף אז שימש בסיס למעקב ממושך שהמשיך גם לאחר סיום הלחימה.
הפרסום מצביע על פער בין "אזהרה אסטרטגית" לבין "הפתעה טקטית". בשבועות שקדמו למבצע נרשמו הצהרות ואיתותים גלויים מצד ישראל וארצות הברית על אפשרות של הסלמה. למרות זאת, לפי הדיווח, הצליחה התקיפה להשיג ריכוז חריג של בכירים במתחם אחד — ברגע אחד.
גורמים המעורים בפרטים תיארו זאת כשילוב של כשל מודיעיני איראני וכשל הערכתי: ההנהגה המשיכה להתנהל בשגרה יחסית, למרות המתיחות הגוברת.
על פי אותו דיווח, ראש גוף מודיעין בכיר באיראן לא נכח בפגישה וניצל מהפגיעה. זהותו לא פורסמה.
בחודש יוני 2025 הצהיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כי ארצו יודעת היכן נמצא חמינאי. כעת, לפי הפרסומים, מתברר כי תשתית המידע שעליה התבססה אותה אמירה שימשה גם בהיערכות למבצע הנוכחי.
האירוע מדגיש את מרכזיותו של הממד המודיעיני במבצע: איסוף מידע ממושך, הצלבה בין מקורות, והחלטה מבצעית לשנות עיתוי — שהובילו לרגע אחד, ב־9:40 בבוקר בטהרן, שבו נפגע המתחם שבו רוכזה הנהגת הביטחון האיראנית.
