העליון חסם את טראמפ? מכסי חירום חוזרים בדלת האחורית

יום שישי האחרון סימן מפנה דרמטי בעימות בין הנשיא דונלד טראמפ לבין מערכת המשפט. בפסיקה ברוב של שישה שופטים מול שלושה קבע בית המשפט העליון כי לנשיא אין סמכות להטיל מכסים גורפים על יבוא מכל מדינה ומכל מוצר מכוח חוק סמכויות החירום הכלכליות הבין־לאומיות. נשיא בית המשפט העליון, ג’ון רוברטס, ניסח את העיקרון בבהירות: הסמכות לקבוע מכסים רחבי היקף נתונה לקונגרס, ולא לנשיא הפועל מכוח הצהרת חירום כללית. בכך נסגר פרק של יותר משנה של מדיניות סחר אגרסיבית שהכבידה על יבואנים, העלתה מחירים לצרכנים והגבירה מתיחות עם שותפות סחר מרכזיות.

אלא שההקלה הייתה קצרת מועד. בתוך שעות מהפסיקה הופיע טראמפ בפני עיתונאים בבית הלבן והכריז על מהלך חלופי: מכס גלובלי חדש על כלל היבוא, הפעם מכוח סעיף 122 לחוק הסחר משנת 1974. למחרת כבר העלה את השיעור ל־15 אחוזים בהודעה ברשת החברתית שבבעלותו. המהלך מסמן כי הנשיא אינו מתכוון לוותר על מנוף המכסים ככלי מרכזי במדיניות הכלכלית והפוליטית שלו, גם לאחר שבית המשפט הבהיר את גבולות סמכותו.

 

בתוך שעות מהפסיקה הופיע טראמפ בפני עיתונאים בבית הלבן והכריז על מהלך חלופי: מכס גלובלי חדש על כלל היבוא, הפעם מכוח סעיף 122 לחוק הסחר משנת 1974. למחרת כבר העלה את השיעור ל־15 אחוזים בהודעה ברשת החברתית שבבעלותו. המהלך מסמן כי הנשיא אינו מתכוון לוותר על מנוף המכסים ככלי מרכזי במדיניות הכלכלית והפוליטית שלו, גם לאחר שבית המשפט הבהיר את גבולות סמכותו.

 

כלכלנים מזהירים כי ההחלטה והתגובה המיידית יוצרות עידן חדש של אי־ודאות. גרגורי דאקו, הכלכלן הראשי של חברת הייעוץ אי־וואי־פרתנון, הגדיר את המצב כ“רגיעה זמנית במתח — לא איפוס”. לדבריו, השוק ניצב כעת בין ביטול מדיניות אחת לבין בנייה חפוזה של מדיניות חלופית, כאשר שאלות מפתח נותרות פתוחות: כמה זמן יחזיק המכס הזמני, האם יוטלו מכסים נוספים מכוח סמכויות אחרות, ומה יעלה בגורל המכסים שכבר נגבו. הנתונים המאקרו־כלכליים מוסיפים שכבת דאגה: קצב הצמיחה ברבעון האחרון של 2025 עמד על 1.4 אחוזים בלבד בקצב שנתי — צמיחה חלשה שממחישה עד כמה כל זעזוע במדיניות הסחר עלול להדהד בכלכלה הריאלית.

בלב הסערה ניצבת שאלת ההחזרים. על פי הערכות גופי מחקר, היקף המכסים שנגבו בתקופת החירום עשוי להגיע לכ־134 מיליארד דולר. מי אמור להשיב את הכסף ליבואנים — ומתי? בעבר הצהיר משרד המשפטים כי אם המכסים ייפסלו, יישקלו החזרים. כעת הנשיא עצמו מדבר על מאבק משפטי שיימשך שנים. עורכי דין לסחר בין־לאומי מזהירים מפני “אפקט אדווה”: יבואנים ידרשו החזרים מן הממשלה, לקוחות יבקשו פיצוי מהיבואנים על התייקרויות שנגבו מהם, וחלק מהחברות אף בוחנות מכירת זכויות ההחזר העתידיות לקרנות גידור תמורת מזומן מיידי — מהלך שיטיל את נטל הגבייה העתידית על שחקנים פיננסיים.

מעל לכל אלה מרחף גורם פוליטי ברור: בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר 2026. סקרים עדכניים של הוושינגטון פוסט, רשת איי־בי־סי ומכון איפסוס מצביעים על התנגדות ציבורית רחבה למדיניות המכסים של טראמפ. רוב מובהק מן הנשאלים סבור שהמכסים פוגעים בצרכנים ומייקרים את יוקר המחיה. גם בזירה הפיננסית נרשמה תגובה מאופקת בלבד: וול סטריט כבר תימחרה במידה רבה את הפסד הנשיא בבית המשפט, אך ההכרעה — במיוחד העובדה שגם שופטים שמינה טראמפ עצמו הצטרפו לרוב — מאותתת על גבול ברור לכוח הנשיאותי.

המכס החדש שהוכרז תקף לתקופה מוגבלת של מאה וחמישים ימים בלבד, ובמהלכה יידרש הממשל לגבש מנגנון חלופי אם ירצה להותיר את מדיניות המכסים על כנה לאורך זמן. בינתיים, היבואנים נהנים מחלון נשימה צר, אך הכלכלנים מזהירים כי כל הקלה זמנית עלולה להתחלף במהירות בגל חדש של היטלים. הכלכלה האמריקאית נכנסת אפוא לשלב ביניים מסוכן: בין מדיניות שבוטלה בפסק דין תקדימי לבין מדיניות חדשה שעדיין לא התייצבה — ובתווך, עסקים ומשפחות המנסים להבין כמה יעלה המוצר על המדף מחר בבוקר.