הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית מסר כי מטוס קרב מדגם אף־שלושים וחמש, שפעל מנושאת המטוסים “אברהם לינקולן”, יירט והפיל כטב״ם איראני מדגם שאהד־מאה שלושים ותשע, לאחר שזה התקרב לספינה באופן שהוגדר “אגרסיבי” ובעל “כוונה לא ברורה”. על פי ההודעה, הכטב״ם המשיך להתקרב לנושאת המטוסים גם לאחר שכוחות אמריקניים נקטו צעדי הרגעה ותמרון שנועדו למנוע הסלמה, בעת שפעלו במים בינלאומיים. נושאת המטוסים הייתה במרחק של כ־800 קילומטרים מהחוף הדרומי של איראן, ולא דווח על נפגעים או על נזק לציוד.
מטוס קרב מדגם אף־שלושים וחמש, שפעל מנושאת המטוסים “אברהם לינקולן”, יירט והפיל כטב״ם איראני מדגם שאהד־מאה שלושים ותשע, לאחר שזה התקרב לספינה באופן שהוגדר “אגרסיבי” ובעל “כוונה לא ברורה”. על פי ההודעה, הכטב״ם המשיך להתקרב לנושאת המטוסים גם לאחר שכוחות אמריקניים נקטו צעדי הרגעה ותמרון שנועדו למנוע הסלמה
שעות אחדות לאחר מכן נרשמה תקרית נוספת, רגישה לא פחות, במצר הורמוז – עורק ימי אסטרטגי שדרכו עובר חלק ניכר מייצוא הנפט העולמי. שש סירות מלחמה של משמרות המהפכה האיראניות התקרבו במהירות גבוהה למכלית “סטנה אימפרטיב”, הנושאת דגל אמריקני ומאוישת בצוות אמריקני, צפונית לחופי עומאן. על פי דיווח בעיתון “וול סטריט ג’ורנל”, הסירות הורו למכלית לעצור את מנועיה ולהיערך לגרירה, ושתי סירות נוספות יחד עם כטב״ם איראני מדגם מוחאג’ר התקרבו באופן שאיים על השתלטות על הספינה. המכלית הגבירה מהירות והצליחה להגיע לספינת מלחמה אמריקנית, שליוותה אותה למקום בטוח.
הגרסה האיראנית לאירועים הייתה שונה בתכלית. סוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, טענה כי המכלית נכנסה למים הטריטוריאליים של איראן ללא אישור, ולכן התבקשה להציג מסמכים מתאימים. בדיווח נכתב כי לאחר אזהרה עזבה הספינה את האזור, וכי “לא התרחש אירוע ביטחוני חריג”. לעומת זאת, קבוצת ניהול הסיכונים הימית “ואנגארד” דחתה את הטענה האיראנית והבהירה כי המכלית לא חצתה את הגבול הימי של איראן. בהודעתה הזהירה הקבוצה כי על רקע פעילות צבאית מוגברת ומתיחות אזורית, קיים סיכון ממשי לשיקול דעת שגוי שעלול להוביל להסלמה בלתי רצויה.
התקריות התרחשו בעיתוי רגיש במיוחד, ועלולות להשליך ישירות על השיחות הדיפלומטיות המתוכננות לסוף השבוע. לפי דיווח ב“וול סטריט ג’ורנל”, גורמים בטהרן איימו לבטל את השתתפות איראן בשיחות שאמורות להתקיים ביום שישי הקרוב בטורקיה, אם כי בשלב זה לא ברור אם מדובר באיום טקטי או בעמדה סופית. במקביל דווח באתר החדשות “אקסיוס” כי איראן מבקשת להעביר את מיקום השיחות מעיר איסטנבול לעומאן. סוכנות הידיעות רויטרס ציטטה דיפלומט אזורי שלפיו בטהרן מעוניינים במתכונת דו־צדדית בלבד – שיחות ישירות עם ארצות הברית, ללא השתתפות מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
עוד נמסר ברויטרס כי איראן דורשת למקד את השיחות אך ורק בתוכנית הגרעין שלה, ולהימנע מדיון בתוכנית הטילים הבליסטיים ובפעילות שלוחותיה באזור – דרישה הסותרת את עמדתה הרשמית של וושינגטון, המבקשת לדון במכלול האיומים.
על פי התכנון המקורי, בשיחות צפויים להשתתף מטעם ארצות הברית שליחיו של הנשיא דונלד טראמפ, סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר, ומהצד האיראני שר החוץ עבאס עראקצ’י. כמו כן הוזמנו שרי החוץ של סעודיה, קטאר, איחוד האמירויות, מצרים, פקיסטן ועומאן. גורמים המעורים בפרטים ציינו כי נשקלת חלוקה לשני מסלולי שיח: מסלול ממוקד בתוכנית הגרעין, ומסלול רחב יותר שיכלול גם את סוגיית הטילים והמעורבות האזורית של איראן.
החשש בטהרן הוא מפני תקיפה צבאית במהלך ניהול השיחות. נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, אמר בשיחה עם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי כי הוא מבקש ערבויות מארצות הברית שלא תתבצע תקיפה בזמן המו״מ – חשש הנובע מהניסיון הקודם. פגישות אמריקניות־איראניות שנועדו להתקיים ביוני 2025 לא יצאו לפועל לאחר שישראל פתחה במבצע “עם כלביא” ימים ספורים לפני מועדן.
מתווכים ערבים ציינו כי איראן חוששת שוושינגטון עושה שימוש בדיפלומטיה כדרך לקנות זמן לקראת מהלך צבאי, בעוד גורמים אמריקניים הבהירו למתווכים אזוריים כי הנשיא טראמפ טרם קיבל החלטה סופית בעניין תקיפה.
על רקע החשש מהידרדרות למלחמה, החלו מדינות האזור בשורה של יוזמות דיפלומטיות אינטנסיביות. ראש ממשלת קטאר ערך ביקור פתע בטהרן, ונשיא מצרים קיים שיחה עם מקבילו האיראני. לפי גורמים המעורים בנושא, נדונה הצעה רחבה שגובשה בידי עומאן וקטאר, המשלבת צעדים לפיקוח על העשרת האורניום עם תמריצים כלכליים והתחייבויות ביטחוניות, בהשראת יוזמות לפתרון סכסוכים בעזה ובאוקראינה.
התקריות הימיות האחרונות מדגישות עד כמה המתיחות בשטח נותרת גבוהה, ועד כמה החלון הדיפלומטי הנוכחי צר ושברירי. כעת השאלה המרכזית היא האם שני הצדדים יצליחו לבלום את ההסלמה, להתעלם מהאירועים בשטח ולהתקדם לשיחות – או שמא דווקא התקריות הללו ישמשו עילה לגורמים המעוניינים לטרפד את המו״מ ולדחוף את האזור לעימות רחב יותר.
