גל השנאה מוביל לחקיקה: ניו יורק מקדמת הגנה על בתי תפילה מפני מפגינים

יו"ר מועצת העיר ניו יורק, ג'ולי מנין, הציגה הצעת חוק חדשה שמטרתה לאפשר למשטרת העיר להקים אזור ביטחון של עד 100 רגל סביב בתי כנסת ומוסדות דת אחרים בזמן הפגנות. ההצעה, שאושרה במסגרת תוכנית בת חמישה צעדים למאבק באנטישמיות, נועדה להגן על המתפללים ועל תלמידי מוסדות החינוך מפני תקריות שנאה גוברות בעיר.

מנין, הדוברת היהודייה הראשונה בתפקיד, אמרה כי "יהודי ניו יורק מהווים כ-10 אחוזים מתושבי העיר, אך בשנה שעברה הם היו קורבנות ליותר ממחצית מפשעי השנאה שדווחו. זו מציאות שאסור לנו לקבל ואסור לנו להתעלם ממנה". החוק יאפשר למשטרה לקבוע את גודל אזור הביטחון בהתאם לכל אירוע, במטרה לאפשר כניסה ויציאה בטוחה ממוסדות דת וחינוך.

החקיקה הוצגה בעקבות שורה של הפגנות אנטי-ישראליות מחוץ לבתי כנסת בעיר, שבמהלכן הושמעו קריאות אנטישמיות ותמיכה בחמאס. במקביל, הוקמה במועצת העיר קבוצת פעולה חדשה למאבק באנטישמיות, בראשות שתי חברות מועצה יהודיות - אינא ורניקוב מהמפלגה הרפובליקנית ואריק דינוביץ מהמפלגה הדמוקרטית. ורניקוב, שהובילה את היוזמה להקמת הצוות, אמרה כי "לא מדובר בקבוצת צילום יחסי ציבור, אלא בצוות אמיתי שיפעל לשינוי אמיתי".

 

ההצעה מבקשת להרחיק הפגנות סביב מוסדות דת, ובעיקר מחאות אנטישמיות ליד בתי כנסת

 

ועדת המאבק באנטישמיות תכלול שבעה חברי מועצה, יהודים ושאינם יהודים, מתוך 51 חברי המועצה הכוללים. היא תחקור את תופעת האנטישמיות בעיר, תבחן אירועים בבתי ספר, אוניברסיטאות ומוסדות ציבור ותציע חקיקה מתאימה. מנין, בתפקידה כדוברת המועצה, תוכל אף להוציא זימונים רשמיים לעדים ולגורמים רלוונטיים.

ההצעה החדשה נועדה לשמור על איזון בין חופש המחאה לזכות לחופש דת. "הזכות להפגין היא יסוד במדינה שלנו", אמרה מנין במסיבת עיתונאים. "החוקים האלה לא נועדו להעניש מפגינים, אלא להבטיח שמי שרוצה להיכנס לבית תפילה או לבית ספר יוכל לעשות זאת בביטחון". לדבריה, החוק דומה לזה שהעיר אישרה בשנת 2008 להגנה על מרפאות בריאות נשים מפני הפגנות מאיימות.

המושלת קת'י הוקול הציעה לאחרונה חקיקה דומה ברמה המדינתית, שתיצור אזור ביטחון של 25 רגל סביב מוסדות דת, אך הצעתה עוררה התנגדות מצד פעילים הרואים בכך פגיעה בחופש הביטוי. גם יועציו המשפטיים של ראש העיר זוהראן ממדאני בוחנים כעת את ההצעה של מנין כדי לוודא שאינה סותרת את התיקון הראשון לחוקה.

בנוסף להצעת החוק, מנין הכריזה על צעדים נוספים בתוכנית הכוללת שלה למאבק באנטישמיות - ובהם סיוע למימון מצלמות אבטחה בבתי ספר פרטיים, הדרכות ביטחון לקהילות דתיות והקצאת תקציב של 1.25 מיליון דולר למוזיאון מורשת העם היהודי.

באותו יום שבו הוצגה החקיקה, חבר המועצה לינקולן רסטלר הציע להקים קו חם לדיווח על מקרי אנטישמיות ופשעי שנאה, ודינוביץ הציע חוק שיחייב את העירייה לפרסם דו"ח עדכני על מצב הטיפול בכל תיקי פשעי השנאה. הצעות אלה, יחד עם יוזמת אזור הביטחון, מסמנות את תחילתה של מדיניות חדשה בעיר שנועדה להתמודד עם גל הולך וגובר של אנטישמיות.

לפי נתוני משטרת ניו יורק, בשנת 2025 נרשמו בעיר 330 תקריות אנטישמיות – שהיוו 57 אחוזים מכלל פשעי השנאה – אף שיהודים מהווים רק כעשרה אחוזים מתושבי העיר. בשבועות האחרונים דווח על כמה אירועים חריגים במיוחד: רב הותקף פיזית ביום הזיכרון הבין־לאומי לשואה, צעיר יהודי הותקף מילולית בעת שפילס שלג בבברוקלין, ושני נערים נעצרו לאחר שריססו עשרות צלבי קרס במגרש משחקים בשכונה יהודית. ביום רביעי האחרון, גבר התנגש שוב ושוב במכוניתו במבנה ההיסטורי של מטה חב״ד העולמי ברחוב איסטרן פארקוויי 770, בשכונת קראון הייטס. 

מנין סיכמה ואמרה כי "התקריות האלה הפכו כמעט לשגרה יומית - וזה מצב שאינו נסבל. החובה שלנו היא להבטיח שכל אדם יוכל להתפלל, ללמוד ולהתנהל בביטחון, בלי פחד".