עימות בין רבנים יהודים בדאבוס: שליח טראמפ תקף את נשיא ועידת רבני אירופה — אילון מאסק הצטרף והצית סערה

מחלוקת על מקורות האנטישמיות באירופה הסלימה השבוע לעימות פומבי חריף בין שני מנהיגים יהודיים בולטים — כשמיליארדר הטכנולוגיה אילון מאסק מצטרף בפומבי, מגביר את הלהבות ותומך בשליח האמריקאי למאבק באנטישמיות מול רב אירופי בכיר. הוויכוח, שהתפוצץ בעקבות דברים שנאמרו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, חושף פיצול עמוק והולך בין מנהיגים יהודיים בשאלה כיצד למסגר את האנטישמיות — על רקע ויכוחים טעונים על הגירה, אינטגרציה וביטחון ציבורי, שהתגלגלו בשנים האחרונות אל תוך הפוליטיקה המפלגתית בארצות הברית.

העימות התרכז בדברים שאמר ביום רביעי הרב פנחס גולדשמידט, נשיא “ועידת רבני אירופה”, במהלך דיון שעסק באנטישמיות, קיצוניות וגיבוש חברתי. בתשובה לשאלה על גל האנטישמיות בגרמניה ובמדינות נוספות, אמר גולדשמידט כי מתקפת 7 באוקטובר בהובלת חמאס על ישראל הציתה עלייה דרמטית באירועים אנטישמיים ברחבי העולם, כולל — לדבריו — פעילות מאורגנת וממומנת על ידי מדינות שונות בקמפוסים אוניברסיטאיים ובמרחבים ציבוריים.

בהמשך קשר גולדשמידט בין התפתחויות פוליטיות רחבות באירופה לבין חרדות הקשורות להגירה. לדבריו, התחזקות הימין הקיצוני במדינות אירופיות רבות היא תגובה לתחושת חוסר הביטחון של מי שכינה “האירופים הוותיקים” נוכח גלי הגירה חדשים מן המזרח התיכון. הוא הוסיף כי מאבק באנטישמיות ובאיסלמופוביה גם יחד הוא אינטרס משותף של קהילות יהודיות ומוסלמיות, והצביע על יוזמות בין־דתיות שבעבר, לטענתו, תרמו ללכידות חברתית.

 

מעבר לעימות האישי, הפרשה חושפת גם מתחים מוסדיים ארוכי שנים. קפלון מזוהה עם תנועת חב”ד־ליובאוויטש, שהפכה לכוח מרכזי בחיים היהודיים ברוסיה ובחלקים מאירופה. גולדשמידט, רב ראשי לשעבר של מוסקבה שעזב את רוסיה לאחר שסירב לתמוך במלחמה באוקראינה, מייצג בעיני רבים את הממסד הרבני האירופי — גוף שלעתים התעמת עם חב”ד סביב סוגיות של סמכות, ייצוג ומנהיגות ציבורית.

 

הדברים הללו עוררו תגובה חריפה מצד הרב יהודה קפלון, השליח המיוחד של ארצות הברית לניטור ולמאבק באנטישמיות. קפלון תקף את דברי גולדשמידט בפלטפורמה “אקס” וכינה אותם קריאה שגויה של מניעי האנטישמיות באירופה כיום. ההתערבות סימנה אחת מההצהרות הפומביות הבולטות הראשונות של קפלון מאז שהסנאט אישר את מינויו בדצמבר.

“להאשים את ‘אירופה הוותיקה’ בגל האנטישמיות הנוכחי זה מחפיר”, כתב קפלון, וטען במקום זאת כי להגירה המונית יש תפקיד מרכזי באלימות אנטישמית ובאיומים על ביטחון יהודים. “אני גאה לשרת בממשל שמבין שהגירה המונית היא מניע עצום של אנטישמיות”, כתב. לדבריו, ההגירה יוצרת “שינויים חברתיים דרמטיים” ומאיימת על ביטחון כלל האזרחים, וכי הממשל — בהובלת הנשיא דונלד טראמפ ושר החוץ מרקו רוביו — “מכיר ומתעמת עם אתגרי היום בבהירות”. קפלון סיכם: “הגירה המונית עצמה מאיימת על ביטחונם של יהודים ושל כל הקהילות”.

כאן נכנס אילון מאסק. מאסק, בעל השליטה בפלטפורמה “אקס”, פרסם מחדש את דברי קפלון והוסיף תגובה קצרה אך רועמת: “בדיוק. תודה שדיברת”. ההתערבות הזו הרחיבה מיד את המחלוקת אל מעבר לשיח הקהילתי־יהודי והכניסה אותה אל המרחב הציבורי־פוליטי הרחב — תוך שהיא מטעינה אותה בעוצמה של חשיפה, אלגוריתמים וכוח השפעה.

תוך שעות הגיב גולדשמידט ודחה את האפיון של דבריו. הוא טען שהדברים הוצאו מהקשרם, וכי לא האשים את “אירופה הוותיקה” באנטישמיות. לדבריו, האנטישמיות כיום נובעת ממקורות אידיאולוגיים שונים — הימין הקיצוני, השמאל הקיצוני ואלימות אסלאמית רדיקלית — וכי דבריו בדאבוס נועדו לתאר תגובות פוליטיות להגירה, לא להצדיק או לתרץ מתקפות אנטישמיות. “מעולם לא האשמתי את ‘אירופה הוותיקה’ בעלייה הנוכחית באנטישמיות”, כתב, והוסיף: “זהו ציטוט מסולף ובוטה שמטרתו להסית שנאה נגד יהודים באירופה”.

מעבר לעימות האישי, הפרשה חושפת גם מתחים מוסדיים ארוכי שנים. קפלון מזוהה עם תנועת חב”ד־ליובאוויטש, שהפכה לכוח מרכזי בחיים היהודיים ברוסיה ובחלקים מאירופה. גולדשמידט, רב ראשי לשעבר של מוסקבה שעזב את רוסיה לאחר שסירב לתמוך במלחמה באוקראינה, מייצג בעיני רבים את הממסד הרבני האירופי — גוף שלעתים התעמת עם חב”ד סביב סוגיות של סמכות, ייצוג ומנהיגות ציבורית.

קפלון עצמו הוא דמות יוצאת דופן בנוף הדיפלומטי. בניגוד לדיפלומטים מסורתיים, הוא התפרסם כ“עסקן” — מונח המתאר פעיל קהילתי שמקדם עניינים מאחורי הקלעים, מתווך קשרים ומסייע ליחידים. בעל מכולת כשרה סמוך לביתו סיפר כי קפלון משלם לעיתים חובות של קונים שאינם יכולים לעמוד בתשלום. “הוא נכנס ואומר שהוא יודע שיש משפחות שלא מסוגלות לשלם”, סיפר יצחק ספלטר, המכיר אותו עשרות שנים.

קפלון מספר על קשר ארוך עם טראמפ עוד מתקופה שבה שניהם חיו בניו יורק. הוא אירח אירוע זיכרון ראשון לציון שנה למתקפת 7 באוקטובר בעיר דוראל שבפלורידה, שבו השתתף טראמפ. בן ונכד לרבנים, הקדיש לדבריו את חייו לשירות ציבורי. כסגן נשיא מנהל בקרן “משה ואהרון”, עבד בשיתוף פעולה עם מייסד הקרן ועם חתן פרס נובל אלי ויזל, כדי לסייע לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם.

בשנת 2024 הוזכר שמו כמועמד לפרס נובל לשלום על הישגים בתחום טכנולוגיות המים: כשותף מייסד ונשיא חברת “רוסקאפ ווטר”, הוביל יוזמות שמבקשות להתמודד עם מחסור עולמי במים באמצעות גנרטורים אטמוספריים המפיקים מים מן האוויר.

עם זאת, הליך האישור שלו לא עבר בשקט. תביעה שהוגשה ב־2023 טענה כי קפלון ניהל קשר רומנטי עם אישה נשואה שהכיר דרך בית הכנסת האורתודוקסי שלו, ואף איים על בעלה כדי שישמור על העניין בסוד. התביעה הסתיימה בפשרה זמן קצר לפני שטראמפ הכריז על המינוי. קפלון הכחיש את הטענות. בעקבות הפרשה נמסר כי נפרד מקהילה שבה היה חבר יותר מ־15 שנה, וטענות אלה הוזכרו כסיבה אפשרית לכך שמוסדות חב”ד בולטים אחדים לא בירכו בפומבי על המינוי.

במקביל נשמעה ביקורת מכיוון פעילים במאבק באנטישמיות. מקור המעורב בתחום אמר לאתר “בלאז”: “ראוי לציין שהרב יהודה קפלון, שאושר לאחרונה כשליח מיוחד לניטור ולמאבק באנטישמיות, בחר להשתמש באחד הפוסטים המוקדמים והארוכים שלו בתפקיד כדי לתקוף רב יהודי מוביל. מנגד, הוא לא פרסם תגובה פומבית נגד טאקר קרלסון, למרות הערות אחרונות שלו שנמתחה עליהן ביקורת כאנטישמיות, ולמרות אזכור מפורש של קפלון באחד הראיונות”.

בסופו של דבר, חילופי הדברים מדגישים פיצול שהולך ומתרחב בקרב מנהיגים יהודיים בשאלה כיצד לזהות את מקור האיום: האם מרכז הכובד הוא הגירה מהמזרח התיכון והשלכותיה החברתיות, כפי שמדגיש קפלון; או שמדובר בתמונה מורכבת יותר של שלושה מקורות במקביל — ימין קיצוני אירופי מסורתי, שמאל קיצוני אנטי־ישראלי, ואסלאם רדיקלי — כפי שמציג גולדשמידט.

הוויכוח הזה אינו תיאורטי. הוא משפיע על סדרי עדיפויות, על מדיניות, על הקצאת משאבים ועל שפה ציבורית — והוא עשוי לעצב את האופן שבו ארצות הברית ואירופה ייאבקו באנטישמיות בשנים הקרובות.