תיק אחד, שעתיים של אימה: פינוי בהול בנמל התעופה של מיאמי השבית טרמינל — והצית פאניקה בין מאות נוסעים

כשמתכננים טיסה ביום ראשון בסוף ינואר, לא מצפים לסיים בסרטון שמתרוצץ ברשתות: מאות נוסעים עומדים בחוץ עם מזוודות, מבוהלים, בלי שמץ מידע — לא למה פינו אותם, לא כמה זמן זה יימשך, ולא אם בכלל יעלו היום למטוס. אבל בנמל התעופה הבין־לאומי של מיאמי, מהעמוסים בארצות הברית, זה בדיוק מה שקרה ביום ראשון בערב: פינוי חלקי שנמשך יותר משעתיים, צעקות, פאניקה וחוסר ודאות — בגלל תיק נטוש אחד שהושאר סמוך לדלת 21 באזור היציאות.

התוצאה הייתה כאוס בנמל תעופה שגם כך היה על הקצה: סוף שבוע של סערת חורף רחבת היקף שיבש אתsֵור גדול מהטיסות בארצות הברית, ומיאמי כבר התמודדה עם מאות עיכובים וביטולים. בתוך מציאות כזאת, די באירוע ביטחוני אחד — אפילו כזה שמסתיים “ללא ממצאים” — כדי להפוך את המערכת כולה לבלתי נשלטת.

 

בפועל נוצר צוואר בקבוק גדול של נוסעים לחוצים — במיוחד בקרב נוסעים לטיסות לאמריקה הלטינית — שניסו לעבור מחדש דרך נקודות הבידוק. במסלולים ה”א ויו”ד, העומס היה כזה שהקווים התפוררו: אנשים פשוט עמדו היכן שמצאו מקום, בניסיון להתקדם לעבר הבידוק. במקומות אחרים משפחות ישבו על הרצפה, אכלו כריכים של נמל תעופה וניסו להרגיע ילדים, בלי לדעת כמה זמן עוד יימשך הבלגן.

 

“כולם צרחו, כולם רצו”: הדקות הראשונות

ג'ניפר טריפ ובעלה בוב היו בדרכם חזרה ללוס אנג'לס אחרי חתונה במיאמי. הם ישבו במסעדה בתוך הטרמינל וצפו במשחק פוטבול כשפתאום, לדבריה, “שמענו אנשים צועקים”, בלי להבין מה מתרחש. לדבריה, עד לאותו רגע הכול היה רגוע — ואז “אנשי האבטחה של רשות ביטחון התעבורה התחילו לצרוח”.

“כולם צרחו, כולם רצו. אנשים נדחקו לפינות”, היא סיפרה. “הורים בוכים הסתירו את התינוקות שלהם והתקבצו במעברים ובחללים לא מאוישים”.

האירוע החל מעט לפני השעה חמש אחר הצהריים, ביום ראשון, 25 בינואר 2026. משרד השריף של מחוז מיאמי־דייד הוזעק בעקבות דיווח על תיק נטוש סמוך לדלת 21 בטרמינל הדרומי, בקומת היציאות. עם הגעת הכוחות, זוהה התיק, והרשויות פעלו — כהגדרתן — “מתוך שפע של זהירות”: החלו בפינוי מי שנמצא באזור וסגרו חלק מעמדות הבידוק.

עמדות הבידוק של רשות ביטחון התעבורה במסלולים גימ”ל, ה”א ויו”ד (G, H ו־J) פונו ונסגרו, יחד עם הכביש בקצה המדרכה. התנועה נעצרה, וסיירת חבלה הוזעקה.

מאות נוסעים בחוץ, אפס מידע: “מצב מטורף”

סרטונים שעלו לרשתות החברתיות הראו מאות אנשים עומדים מחוץ לטרמינל עם מזוודות, חלקם עדיין בלי מעילים, מבולבלים ומודאגים — בעיקר משום שלא קיבלו הסבר ברור בזמן אמת. יוג'ין קטשלוב, נוסע שתיעד את הסצנה, תיאר את מה שהתרחש כ“מצב מטורף”. בתיעוד שלו נראים נוסעים נשפכים החוצה ליד דלת 33, חלקם מתקדמים במהירות, אחרים עומדים במקום ומנסים להבין מה קורה.

מאריה, נוסעת בדרכה לשוודיה, אמרה כי “היו הרבה מכוניות משטרה, ואז שמענו שזו סיירת חבלה”. קור, נוסע שהיה אמור לטוס לסאו פאולו שבברזיל, אמר: “הגענו בחמש בערב והייתי אמור לטוס. ואז המשטרה נכנסה ואמרה: אתם חייבים לצאת כמה שיותר מהר”.

נוסע אחר, שהגיע בטיסה של “סוויס אינטרנשיונל איירליינס” מציריך למיאמי, תיעד רגע חריג במיוחד: הנוסעים ירדו מהמטוס ונאלצו להמתין על המסלול, משום שהטרמינל הדרומי היה תחת פינוי והם לא יכלו להיכנס פנימה. כך, במקום לעבור את מסלול הטרמינל הרגיל, הם מצאו את עצמם עומדים מחוץ לשטח הפנימי וממתינים להנחיות.

“בית משוגעים”: הכאוס לא נגמר גם אחרי ה“אישור”

בסביבות 19:30, לאחר יותר משעתיים מאז תחילת האירוע, סיירת החבלה נתנה אור ירוק והאזור החל להיפתח מחדש. אבל עבור הנוסעים, זה לא היה רגע של הקלה — אלא של כאוס מסוג אחר. הזוג טריפ סיפר שגם אחרי שהורשו לחזור פנימה, כמעט שלא נמסר מידע מסודר, והחזרה לשגרה התנהלה ללא סדר ברור. הם תיארו את הטרמינל כ“בית משוגעים” — אנשים מנסים להבין לאן לגשת, מי חוזר ראשון, ומה קורה עם הטיסות שלהם.

בפועל נוצר צוואר בקבוק גדול של נוסעים לחוצים — במיוחד בקרב נוסעים לטיסות לאמריקה הלטינית — שניסו לעבור מחדש דרך נקודות הבידוק. במסלולים ה”א ויו”ד, העומס היה כזה שהקווים התפוררו: אנשים פשוט עמדו היכן שמצאו מקום, בניסיון להתקדם לעבר הבידוק. במקומות אחרים משפחות ישבו על הרצפה, אכלו כריכים של נמל תעופה וניסו להרגיע ילדים, בלי לדעת כמה זמן עוד יימשך הבלגן.

“לפחות אנחנו זזים, ואנחנו בתור — אני מרגישה שאני יכולה לנשום”, אמרה ג'ניפר טריפ כשהתור שלה סוף־סוף החל להתקדם סביב 21:15 — כארבע שעות וחצי אחרי שהכול התחיל.

 

 

התזמון הגרוע ביותר: סערת חורף + פינוי ביטחוני

האירוע התרחש בסוף שבוע שהיה משובש ממילא. נוסעים הוזהרו מראש מפני עיכובים וביטולים בגלל סערות חורף. נמל התעופה הבין־לאומי של מיאמי, העמוס ביותר בפלורידה, התמודד ביום שבת עם יותר מ־200 עיכובים ויותר מ־90 ביטולים. ביום ראשון, עד השעה שמונה בערב, דווח על כ־300 ביטולים וכ־300 עיכובים — נתון שמתקרב לכ־16% מהטיסות.

גם בנמל התעופה הבין־לאומי פורט לודרדייל–הוליווד דווח ביום שבת על יותר מ־100 עיכובים ולמעלה מ־90 ביטולים. ובכלל ארצות הברית, שני שלישים מהמדינה חוו באותם ימים שיבושים נרחבים: עיכובים, ביטולים ותנועת נוסעים עצבנית שמתקשה “להתיישר” אחרי מזג אוויר קיצוני.

סטיבן ומרגרט קליפטון, סבא וסבתא שהמתינו כ־45 דקות לנכדם שהגיע מדטרויט שבמישיגן — אזור שסבל מטמפרטורות מתחת לאפס — תיארו את תנאי מזג האוויר בצפון כקשים במיוחד, עם שלג ורוחות שיצרו סחיפות וקרח. לא מעט נוסעים ניסו להקדים טיסות ולהימנע מלהיתקע בשלג, ואז מצאו את עצמם — דווקא כשהגיעו ל“חוף הבטוח” של פלורידה — בלב פינוי ביטחוני.

“לא דווח על חומרי נפץ”: הסיום הרשמי, והחור בתקשורת

בסביבות 19:25 הרשויות הודיעו שהן פותחות מחדש את נקודות הבידוק של המסלולים שנפגעו. הסריקות התחדשו, והנוסעים הורשו לחזור לאזורים שפונו. הבלש אנג'ל רודריגז אמר שהפינוי בוצע “מתוך שפע של זהירות”, וכי לא דווח על נפגעים. בסיום הבדיקה הודיעו גורמים רשמיים שלא אותרו חומרי נפץ או חומרים מסוכנים. הפריט הוגדר בפומבי כתיק נטוש, והרשויות לא מסרו פרטים על תוכנו או האם אותר בעליו.

נמל התעופה הבין־לאומי של מיאמי מסר כי בוצעו נהלי בטיחות סטנדרטיים לאורך כל האירוע, וכי לא דווח על נפגעים. גרג צ'ין, דובר מחלקת התעופה של מחוז מיאמי־דייד, הסתפק בהנחיה כללית: נוסעים שמגיעים לנמל התעופה באותו ערב צריכים להקדיש לעצמם זמן נוסף.

אלא שהמילים “זמן נוסף” לא תפסו את גודל המציאות: ארבע וחצי שעות של לחץ, בלבול, עומס, ומאות אנשים שהרגישו — לפחות לרגע — כמו פליטים זמניים בשדה התעופה שלהם. ובעידן שבו נוסעים רגילים לעדכונים מיידיים, למסכים שמדברים, לאפליקציות שמסבירות ולכריזה שמרגיעה, האירוע במיאמי הדגיש פער מטריד: לפעמים לא האירוע עצמו הוא מה שמדליק את הפאניקה, אלא החור במידע. תיק אחד נטוש, החלטה זהירה אחת, וסיירת חבלה אחת — ופתאום הכול נעצר, וההמון נשאר עם שאלה אחת שאין עליה תשובה: מה קורה עכשיו?