בקור של מינוס 29 מעלות: רבנית אחת נעצרה, עשרות רבנים מחו נגד רשות ההגירה   

ביום שישי האחרון, בטמפרטורות קיצוניות של מינוס 29 מעלות צלזיוס, התקיימה בשדה התעופה הבינלאומי מיניאפוליס–סנט פול מחאה חריגה של מנהיגי דת יהודים ונוצרים נגד פעילות רשות ההגירה והאכיפה של ארצות הברית. במהלך המחאה נעצרה רבנית אחת, בעוד עשרות רבנים ואנשי דת נוספים נטלו חלק פעיל באירוע והצהירו כי היו מוכנים להיעצר כחלק ממחאה לא־אלימה נגד מדיניות שלדבריהם חצתה קווים מוסריים בסיסיים.

הרבנית אמה קיפלי־אוגמן, כומרת יהודית ובין־דתית במכללת מקלסטר שבסנט פול, נעצרה לאחר שעמדה עם קבוצת מנהיגי דת באזור שערי ההגעה של שדה התעופה, כשהם אוחזים ידיים, שרים תפילות ועוטים טליתות. בתיעוד מהאירוע נראית קיפלי־אוגמן כשהיא לובשת טלית בצבעי הקשת, נושאת דברים קצרים לקהל — ולאחר מכן נאזקת ומובלת על ידי שוטרים. המעצר בוצע ללא אלימות, אך לעיני נוסעים רבים, והפך לסמל המרכזי של יום המחאה.

 

 

הרב אהרון ויינינגר, מנהיג בית הכנסת הקונסרבטיבי “עדת ישורון” בעיר מינטונקה, נכח במקום והעיד כי קבוצת אנשי הדת פעלה מתוך כוונה מוצהרת לשבש באופן לא־אלים את פעילות שדה התעופה, המשמש, לדבריהם, כנקודת יציאה יומיומית לטיסות גירוש. “הרבנית קיפלי־אוגמן הייתה חלק משורה של אנשי דת שהיו מוכנים להיעצר”, אמר. “הייתה שירה, הייתה תפילה והייתה תחושת קהילה עמוקה. הכול נעשה בשקט, אבל עם מסר חד וברור”.

דובר רשות שדות התעופה המטרופוליטנית מסר כי קיפלי־אוגמן קיבלה זימון בגין הסגת גבול ואי־ציות להוראות שוטר, ולאחר מכן שוחררה. יתר המשתתפים לא נעצרו, אך המשיכו לקחת חלק פעיל במחאה, שנמשכה גם מחוץ לשדה התעופה ובמוקדים נוספים באזור “הערים התאומות”.

האירוע בשדה התעופה היה חלק מיום מחאות רחב, שבו השתתפו למעלה ממאה מנהיגים יהודים לצד אלפי אזרחים. הקריאה לפעולה הגיעה בעקבות התגברות פעילות רשות ההגירה במינסוטה בשבועות האחרונים — פעילות שזכתה לגינויים חריפים מצד מוסדות יהודיים מרכזיים, בהם פדרציות קהילתיות, מרכזים קהילתיים, בתי ספר יהודיים וארגוני רווחה. אף שרבים מהארגונים הדגישו כי אינם מתנגדים לעצם אכיפת חוקי ההגירה, הם טענו כי אופן האכיפה הנוכחי הפך אכזרי ובלתי מידתי.

רצף אירועים חריגים הצית את הזעם: ירי קטלני באזרחית אמריקאית בידי סוכן רשות ההגירה, מעצר של ילדה בת שנתיים, ודיווחים על פריצה בכוח לדלתות של אזרחים. עבור רבים מהרבנים שהשתתפו במחאה, מדובר היה בנקודת שבר מוסרית.

“מה למדנו מהשואה? שחייבים לפעול וחייבים להתנגד”, אמרה רבה יהודייה שהשתתפה במחאה. “הזיכרון ההיסטורי שלנו מחייב אותנו לא לעמוד מנגד כאשר מדינה מפעילה כוח שפוגע בחפים מפשע”.

לצד ההפגנות התקיימו תפילות בין־דתיות, צעדות וקריאות ליום צום קהילתי. הרבנית תמר מגיל־גרים, מנהיגת הקהילה הקונסרבטיבית “בית יעקב” במנדוטה הייטס, הסבירה כי צום הוא כלי רוחני שנועד לחדד בהירות מוסרית. “זהו סירוב להתרגל לסבל”, אמרה. “כך נהגו קהילות יהודיות לאורך הדורות מול עוול ואלימות”.

המחאות מתקיימות על רקע מבצע רחב של רשות ההגירה, שהוגדר בידי משרד ביטחון המולדת כפעולת האכיפה הגדולה בתולדות המדינה. מאז תחילתו בדצמבר 2025 נעצרו במסגרתו אלפי בני אדם, ולצדו הועלו טענות על פגיעה בזכויות אזרח ושימוש בכוח מופרז. התובע הכללי של מינסוטה ועיריות מיניאפוליס וסנט פול אף הגישו תביעה נגד משרד ביטחון המולדת, בטענה להפרת זכויות חוקתיות.

עבור הקהילה היהודית המקומית, המחאה — והמעצר של רבנית אחת לעיני הציבור — סימנו רגע טעון במיוחד. לא מאבק פוליטי גרידא, אלא התנגשות בין זיכרון היסטורי, ערכים דתיים ומדיניות מדינה. כפי שניסחו זאת משתתפים רבים: זהו רגע שבו השאלה אינה מה חוקי — אלא מה מוסרי, ומה האחריות של מי שלמדו מהעבר לא לשתוק בהווה.