
הסערה התפתחה תחילה במרכז המדינה, ולאורך סוף השבוע החלה לנוע מזרחה בעוצמה הולכת וגוברת. שירות מזג האוויר הלאומי בארצות הברית הזהיר מפני “הצטברות קרח חמורה במיוחד” באזורים נרחבים, בעיקר מהמישורים הדרומיים דרך הדרום־מזרח ועד אזורי החוף האטלנטי התיכון. המשמעות המעשית של אזהרות כאלה ברורה לכל מי שחווה חורף אמריקאי קשה: כבישים שהופכים למשטחי החלקה, עצים ועמודי חשמל שקורסים תחת משקל הקרח, ושיבושים בשרשראות אספקה ובשירותי חירום — בדיוק ברגעים שבהם יש בהם צורך גדול יותר.
בבירת ארצות הברית ובסביבתה הורגשה התקרבותה של הסערה כבר בשבת בערב, כאשר השלג החל להתגבר והתחזיות צפו החמרה לאחר חצות. התרחיש שחוזר על עצמו במקרים כאלה מוכר גם לתושבי ערים גדולות: הכבישים מתמלאים במהירות, שירותי העירייה מנסים להקדים את הסופה עם פיזור מלח וחומרי הפשרה, והציבור מתלבט האם לצאת לעבודה או להישאר בבית. אלא שהפעם, האזהרות הגיעו בעוצמה חריגה, לצד הערכות על הצטברויות משמעותיות של שלג וקרח באזורים רחבים — לא רק בצפון, אלא גם בדרום, שבו התשתיות לעיתים פחות ערוכות לתנאי קיפאון ממושכים.

הסערה התפתחה תחילה במרכז המדינה, ולאורך סוף השבוע החלה לנוע מזרחה בעוצמה הולכת וגוברת. שירות מזג האוויר הלאומי בארצות הברית הזהיר מפני “הצטברות קרח חמורה במיוחד” באזורים נרחבים, בעיקר מהמישורים הדרומיים דרך הדרום־מזרח ועד אזורי החוף האטלנטי התיכון. המשמעות המעשית של אזהרות כאלה ברורה לכל מי שחווה חורף אמריקאי קשה: כבישים שהופכים למשטחי החלקה, עצים ועמודי חשמל שקורסים תחת משקל הקרח, ושיבושים בשרשראות אספקה ובשירותי חירום — בדיוק ברגעים שבהם יש בהם צורך גדול יותר.
בשדות התעופה נרשם שיבוש נרחב. נכון לשבת אחר הצהריים בוטלו אלפי טיסות, ועוד אלפים בוטלו מראש ליום שלאחר מכן. נמל התעופה הבינלאומי דאלאס–פורט וורת’ הוביל במספר הביטולים, ואחריו נמלי תעופה מרכזיים נוספים, בהם שרלוט–דאגלס. רשויות שדות התעופה פרסמו הודעות הממליצות לנוסעים להקדים הגעה, להתעדכן בזמן אמת ולנהוג בזהירות — אך גם הודו למעשה כי כאשר מזג האוויר סוגר מסלולים ומקפיא מערכות, מרחב התמרון מצטמצם מאוד.
בכבישים, התמונה לא פחות מטרידה. כבישים בין־מדינתיים מרכזיים, בהם כביש בין־מדינתי 40 וכביש בין־מדינתי 70, דווחו כמכוסים שלג וקרח, עם תאונות והחלקות באזורים שונים. במדינות מסוימות הומלץ לציבור להימנע לחלוטין מנהיגה, ובמערכות תחבורה ציבורית נרשמו ביטולים משמעותיים. בניו ג’רזי, למשל, הודיעה רשות התחבורה הציבורית על ביטול חלק ניכר מקווי האוטובוסים והרכבות החל מיום ראשון — צעד שממחיש כיצד סערת חורף אחת יכולה להפוך במהירות ממשבר מטאורולוגי לשיתוק מערכתי.
ואולי האיום המדאיג ביותר הוא משבר החשמל. כבר בשבת דווח על יותר מ־145 אלף משקי בית שנותרו ללא חשמל, כאשר מוקדי הפגיעה נרשמו בין השאר בלואיזיאנה ובטקסס, לצד מדינות נוספות במרכז ובמזרח. הצטברות קרח על קווי מתח, נפילת עצים וענפים, ורוחות חזקות — כל אלה מגבירים את הסיכון להפסקות חשמל נרחבות, דווקא בזמן שטמפרטורות צונחות והחימום הביתי הופך לצורך קיומי. חברות חשמל הודיעו כי צוותים עובדים סביב השעון, אך הזהירו שהנזק עלול להתפשט ככל שהסערה תנוע מזרחה.
עבור טקסס, כל דיווח על עומסי חשמל וקיפאון מעלה מיד זיכרון לאומי־מקומי כואב: סערת החורף הקשה של פברואר 2021, שהובילה לקריסת חלקים מרשת החשמל ולהשבתת שירותים חיוניים. אז נותרו מיליונים ללא חשמל וחימום במשך ימים, ומאות איבדו את חייהם — בין השאר עקב היפותרמיה, הרעלת פחמן חד־חמצני משימוש לא בטוח באמצעי חימום, והחמרת מצבים רפואיים. גם הפעם, גורמי ממשל מקומיים ניסו לשדר ביטחון כי הרשת ערוכה טוב יותר, אך מומחים מדגישים כי מזג אוויר קיצוני הוא מבחן אכזרי לתשתיות, במיוחד כאשר הביקוש קופץ בחדות.
במקביל, גופי מחקר ואמינות חשמל בצפון אמריקה התריעו בשנים האחרונות מפני עלייה מתמשכת בביקוש, בין היתר בשל מרכזי נתונים ותעשיות עתירות אנרגיה. כשקור קיצוני פוגש רשת עמוסה, הסיכון למחסור נקודתי באספקה גדל — ולכן הרשויות נדרשות לשילוב של מוכנות טכנית עם מסרים לציבור על צמצום נסיעות, חיסכון בחשמל והיערכות ביתית בסיסית.
הקור עצמו כבר גובה מחיר אנושי. בניו יורק דיווחה המשטרה על שלושה בני אדם שנמצאו ללא רוח חיים בחוץ במהלך גל הקור, כאשר מדובר, לפי ההערכות הראשוניות, באנשים שחיו ללא קורת גג. במצבי קיפאון כאלה, גם שהייה קצרה בחוץ עלולה להיות מסוכנת, והסערה מדגישה שוב את הפער בין מי שיכול להישאר בבית מחומם לבין מי שנחשף ישירות לתנאים הקשים.
היקף ההיערכות הממשלתית משקף את חומרת האירוע. לפחות 22 מדינות הכריזו על מצב חירום, ובהן אלבמה, ארקנסו, דלאוור, ג’ורג’יה, קנזס, קנטקי, לואיזיאנה, מרילנד, מיסיסיפי, מיזורי, נברסקה, ניו ג’רזי, ניו יורק, צפון קרוליינה, אוהיו, פנסילבניה, דרום קרוליינה, טנסי, טקסס, וירג’יניה ומערב וירג’יניה. גם וושינגטון הבירה הכריזה על מצב חירום, ובמקביל אושרו הכרזות חירום פדרליות במדינות שונות — מהלך שמאפשר לסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום לסייע במימון פעולות חירום, פינוי פסולת ונקיטת צעדי הגנה דחופים, כאשר חלק משמעותי מהעלות ממומן ברמה הפדרלית.
במשרד לביטחון המולדת הדגישו במסר לציבור כי הדבר החשוב ביותר בשלב זה הוא להימנע מנסיעות שאינן הכרחיות. זהו מסר שחוזר כמעט בכל סערה גדולה, אך הפעם הוא נשמע חד יותר: בתנאים של קרח, ראות ירודה וקור קיצוני, תאונה אחת יכולה להפוך בקלות לאירוע רב־נפגעים, במיוחד כאשר שירותי החירום מתקשים להגיע במהירות.
לפי התחזיות, הסופה צפויה להמשיך לנוע מזרחה דרך עמק אוהיו אל אזורי החוף האטלנטי התיכון, ובהמשך אל צפון־מזרח ארצות הברית ואל ניו אינגלנד. בחלק מהערים הוערכה אפשרות להצטברויות משמעותיות של שלג בפרק זמן קצר, והעיריות הזהירו כי גם מאמץ מרוכז של מפלסות שלג וקבלנים לא יצליח “להדביק את הקצב” בזמן אמת. המשמעות היא שכבישים עלולים להישאר בעייתיים עד אמצע השבוע, ושיבושים במסחר, בלימודים ובשירותים עירוניים עלולים להימשך מעבר לשיא הסערה.
בסופו של דבר, זו אינה רק סערה של שלג וקרח — אלא מבחן של עמידות. עמידות של רשתות חשמל, של מערכות תחבורה, של יכולת ניהול משברים, וגם של חברה שמנסה להמשיך לתפקד כאשר הטמפרטורות צונחות והמרחק בין שגרה לחירום מתקצר לכדי שעות. עבור עשרות מיליוני אמריקאים, החורף חדל להיות “מטרד עונתי” והפך שוב לתזכורת לא נעימה: בטבע אין הנחות, ובמערכת גדולה ומורכבת, חוליה אחת קפואה עלולה לעצור שרשרת שלמה.