תשעים דקות בין שמים לתהום: ההימור הקטלני של אלכס הונולד על גורד השחקים הגבוה בעולם

ביום ראשון השלים המטפס האמריקאי אלכס הונולד את אחד המבצעים המסוכנים והמרהיבים בתולדות ספורט הטיפוס: טיפוס חופשי מלא, ללא חבלים, רתמות או כל אמצעי בטיחות, על מגדל טאיפיי 101 בטייוואן — גורד שחקים המתנשא לגובה של 508 מטרים. הטיפוס, שנמשך שעה ו־31 דקות של מתח קיצוני, שודר בשידור חי למאות מיליוני צופים ברחבי העולם באמצעות נטפליקס, והפך לאירוע תקשורתי חוצה יבשות.

כאשר הונולד, לבוש חולצת טי אדומה, הגיע לפסגת הצריח, פרצו ההמונים שהתאספו ברחובות טאיפיי במחיאות כפיים וקריאות עידוד. הוא הרים את ידיו באוויר, צילם סלפי לציון הרגע — ולאחר מכן התחבק עם אשתו, סאני, שהמתינה לו בראש המגדל. אך הדרך לפסגה הייתה רחוקה מלהיות חגיגית: זו הייתה התמודדות מתמשכת עם פחד, תשישות ושליטה מוחלטת בגוף ובנפש, כאשר כל טעות עלולה הייתה להסתיים במוות ודאי.

הטיפוס תוכנן במקור ליום שישי, אך נדחה ב־24 שעות בשל גשם. הונולד הסביר לצופים בשידור חי כי אפילו לחות קלה הופכת טיפוס פרי סולו למסוכן עד בלתי אפשרי. לדבריו, טיפוס כזה נתון לחלוטין לחסדי הטבע, ואין אפשרות לבצעו כאשר המשטח רטוב. במקום תסכול, ניכר בטון שלו רוגע כמעט פילוסופי. הוא שיבח את קו הרקיע של טאיפיי, סיפר שינצל את היום לטיולים בעיר, והזמין את הצופים לשוב ולצפות למחרת — “נראה מה הטבע יאפשר”, אמר בפשטות.

 

כאשר הונולד, לבוש חולצת טי אדומה, הגיע לפסגת הצריח, פרצו ההמונים שהתאספו ברחובות טאיפיי במחיאות כפיים וקריאות עידוד. הוא הרים את ידיו באוויר, צילם סלפי לציון הרגע — ולאחר מכן התחבק עם אשתו, סאני, שהמתינה לו בראש המגדל. אך הדרך לפסגה הייתה רחוקה מלהיות חגיגית: זו הייתה התמודדות מתמשכת עם פחד, תשישות ושליטה מוחלטת בגוף ובנפש, כאשר כל טעות עלולה הייתה להסתיים במוות ודאי.

 

מגדל טאיפיי 101, המדורג כיום כאחד־עשר בגובהו בעולם, מציב אתגר ייחודי למטפס. חלקו התחתון כולל יותר ממאה מטרים אנכיים של פלדה וזכוכית משופעת. מעליהם מתנשא החלק המרכזי — הקשה והמתיש ביותר — הבנוי משמונה מקטעים המדמים גבעול במבוק, עיצוב שהפך לסמלו האדריכלי של המגדל. כל מקטע כולל שמונה קומות של טיפוס תלול, עם בליטות ומרפסות צרות ששימשו את הונולד להפוגות קצרות. החלק העליון כולל מקטעים משתלשלים, טבעות מתכת והצריח עצמו — אזור שבו כל תנועה מחייבת דיוק מוחלט.

בניגוד לסלעי הגרניט המחוספסים של פארק יוסמיטי, שם התפרסם הונולד בטיפוס האגדי על מצוק אל קפיטן שתועד בסרט “פרי סולו”, המשטחים החלקים של פלדה וזכוכית הציבו קושי אחר לחלוטין. הוא נדרש לייצר אחיזות כמעט יש מאין, להפעיל כוח אדיר בידיים וברגליים, ולהניע את גופו סביב אלמנטים אדריכליים מעוגלים ובולטים. לעיתים שחרר במכוון יד או רגל כדי לנוע לאחיזה הבאה — רגעים שבהם חלקים מגופו נותרו תלויים באוויר, לעיני קהל שעקב אחריו בחרדה גלויה.

לקושי נוסף תרם הלכלוך המצטבר באופן טבעי על חזיתות של גורדי שחקים, שהוחמר ככל הנראה בעקבות הגשם שדחה את האירוע. בשלב מסוים נאלץ הונולד לעצור על אחד המדפים, ולנגב את סוליות נעליו כדי להיפטר משכבת שומן מסוכנת שעלולה הייתה לגרום להחלקה.

עם הגעתו לפסגה, ולאחר שספג את גודל ההישג, חבש הונולד רתמה והשתמש בחבל כדי לרדת — החבל שממנו נמנע לכל אורך הטיפוס עצמו. בכך השלים את טיפוס הפרי סולו העירוני הגבוה ביותר שנעשה אי פעם. כשנשאל מיד לאחר מכן על ידי נטפליקס כיצד הוא מרגיש, השיב במילה אחת: “מטורף” — סלנג אמריקאי שמשמעותו התפעלות מוחלטת.

הונולד הגיע לראש המגדל בזמן של שעה, 31 דקות ו־40 שניות — פחות מהזמן שהוקצה לשידור החי. בעומדו בנקודה הגבוהה ביותר של המבנה, תיעד את הרגע בתמונה אישית, כזו שספק אם תישנה אי פעם בידי מטפס אחר.

ההישג לא נולד בן־לילה. הונולד תכנן לטפס על טאיפיי 101 במשך כ־14 שנה. כבר ב־2012 תוכנן טיפוס דומה בשידור חי עבור ערוץ נשיונל ג’יאוגרפיק, אך האירוע נדחה ולבסוף בוטל. עבורו, הבחירה ביעדי טיפוס ייחודיים היא מהותית: מבנים או מצוקים הבולטים מעל סביבתם ומעוררים יראה — כפי שהיה אל קפיטן בזמנו.

 

לצפייה בסרטון: 

https://www.tiktok.com/@espn/video/7599142800021605662?is_from_webapp=1&sender_device=pc

 

במהלך הטיפוס עצמו נרשם רגע סוריאליסטי במיוחד: הונולד עצר בקומה ה־60 לשיחה טלפונית עם אשתו, שצפתה בו מתוך המבנה. התמונות מהשידור החי הראו אותו עומד על בליטות זעירות בצורת האות L, מתמרן סביב אלמנטים דקורטיביים מסיביים ומושך את עצמו מעלה בידיים חשופות בלבד.

למרות ממדי האירוע, התמורה הכלכלית הייתה שולית יחסית. הונולד סיפר ל”ניו יורק טיימס” כי שכרו היה נמוך מהמצופה, והדגיש כי מבחינתו אינו מטפס עבור הכסף. לדבריו, נטפליקס שילמה עבור הדרמה והספקטקל — לא עבור עצם הטיפוס. “אני מטפס על הבניין בחינם”, אמר בפשטות.

הונולד אינו הראשון שטיפס על טאיפיי 101, אך הוא הראשון שעשה זאת ללא חבל. המטפס הצרפתי אלן רובר השלים טיפוס על המגדל בשנת 2004, אז הבניין הגבוה בעולם, אך עשה זאת עם ציוד בטיחות ובמשך כמעט ארבע שעות — כמעט פי שלושה מזמנו של הונולד.

הטיפוס עורר ויכוח ער סביב ההיבטים האתיים של שידור חי של מאמץ כה מסוכן. מבקרים טענו כי הפיכת טיפוס פרי סולו לבידור המוני מנרמלת סיכון חיים קיצוני ועלולה לעודד חיקויים מסוכנים. אחרים ראו בכך חגיגה של יכולת אנושית יוצאת דופן ושל שליטה מוחלטת בגוף ובנפש.

הונולד עצמו מתייחס לביקורת בשוויון נפש. לדבריו, הוא אינו מתמקד בקהל אלא בתחושת הביטחון הפנימית שלו — בתזונה, בשינה, בהכנה המדויקת. “פשוט מופיעים כשמרגישים שהכנתם את עצמכם הכי טוב שאפשר”, אמר.

כך, במשך 90 דקות, העולם כולו צפה באדם אחד תלוי בין שמים לארץ — והבין מחדש עד כמה רחוק מסוגל האדם ללכת, כאשר הוא בוחר להתעמת ישירות עם הפחד.