מקור בשב״כ או צירוף מקרים? מהמר אנונימי הרוויח 154 אלף דולר מניבויים מדויקים על תקיפות ישראל באיראן — וחזר להמר על סבב נוסף

משתמש אנונימי בפולימרקט — פלטפורמת הימורים מקוונת המאפשרת להמר על אירועים עתידיים בעולם — עורר השבוע סערה בשיח הביטחוני בישראל, לאחר שנחשף כי ניבא במדויק ארבע התפתחויות הקשורות לפעולה צבאית ישראלית נגד איראן במהלך מבצע "אריה קם" ביוני 2025. המקרה, שעליו דווח לראשונה בתאגיד השידור הציבורי כאן, מעורר חשש כי אדם בעל גישה למידע רגיש ולא־פומבי עשוי היה למנף את יתרונו כדי להרוויח כסף בזמן אמת — על חשבון אירועים ביטחוניים מהרגישים ביותר.

המשתמש פעל תחילה תחת שם המשתמש "ריקו־סוואבה־666", ולאחר שהפרשה עלתה לכותרות שינה את שמו ל"רן־דיפ". הוא הצטרף לפולימרקט ביוני 2025 — ימים ספורים לפני פתיחת מבצע "אריה קם" — ובאופן חריג במיוחד, כל ארבעת ההימורים שביצע בנוגע לפעולות ישראליות התממשו במדויק. לפי הנתונים שפורסמו, הרווח הכולל שלו חצה את רף 154 אלף הדולר.

 

המשתמש פעל תחילה תחת שם המשתמש "ריקו־סוואבה־666", ולאחר שהפרשה עלתה לכותרות שינה את שמו ל"רן־דיפ". הוא הצטרף לפולימרקט ביוני 2025 — ימים ספורים לפני פתיחת מבצע "אריה קם" — ובאופן חריג במיוחד, כל ארבעת ההימורים שביצע בנוגע לפעולות ישראליות התממשו במדויק. לפי הנתונים שפורסמו, הרווח הכולל שלו חצה את רף 154 אלף הדולר.

 

לפי הדיווחים, ההימורים המדויקים כללו בין השאר תחזיות כגון: שישראל תתקוף באיראן לפני סוף יוני 2025; שישראל תכריז על סיום המבצע לפני יולי; שישראל תבצע תקיפה לפני תחילת יולי; ושישראל תתקוף ביום שישי. כל התחזיות הללו התממשו במהלך מבצע "אריה קם" — העימות בן 12 הימים בין ישראל לאיראן שהתנהל בין 13 ל־24 ביוני 2025.

המהלך הרווחי ביותר של המהמר נרשם כבר ב־13 ביוני — ימים ספורים בלבד לאחר פתיחת החשבון — כאשר גרף לפי הדיווחים כ־128,700 דולר מהימור שישראל תצא לפעולה צבאית נגד איראן. באותו שלב, הסבירות המשתמעת בשוק עמדה על כ־14% בלבד — שעות לפני פתיחת המבצע בפועל. התזמון המדויק, והעקביות המפתיעה, הם שהציתו את השאלה המרכזית: האם מדובר ב"מזל" יוצא דופן — או בידיעה מוקדמת.

לאחר חודשים של חוסר פעילות מאז סיום המבצע, החשבון שב להמר בינואר 2026. לפי הנתונים שזוהו ברשת, המשתמש השקיע סכום כולל של 8,198 דולר בשני שווקים מרכזיים: "ישראל תתקוף את איראן עד 31 בינואר 2026" ו"ישראל תתקוף את איראן עד 31 במרץ 2026". בפולימרקט ההימורים מתנהגים בדומה למסחר במניות: ההסתברויות משוקללות למחיר, והמחיר משתנה בהתאם לביקוש. זמן קצר לאחר כניסת ההימור, המחירים עלו בחדות — והמשתמש מכר את אחזקותיו ברווח של יותר מ־3,000 דולר.

נכון למועד הדיווחים, ההסתברות המשתמעת לתקיפה ישראלית עד סוף ינואר עמדה על כ־19%, ואילו ההסתברות לתקיפה עד סוף מרץ עמדה על כ־54%. חברת ניתוח הבלוקצ׳יין לוקאון־צ׳יין, שסימנה את פעילות החשבון, כתבה כי כבר בגל ההימורים הקודם כל הימור שביצע המשתמש על אירועים הקשורים לישראל הסתיים ברווח — ושאלה בפומבי אם מדובר במידע פנים.

מבצע "אריה קם", שעליו הימר המשתמש בהצלחה כה רבה, הוצג כאחד המבצעים הצבאיים המשמעותיים ביותר בתולדות ישראל. לפי התיאור שהופיע בדיווחים, ב־13 ביוני 2025, לאחר שהסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית פרסמה הערכות בנוגע למצב ההעשרה באיראן, ישראל פתחה במתקפה על תשתיות גרעין וטילים. על פי הדיווחים, נפגעו בין השאר אתרי מפתח כגון מתקן ההעשרה בנתנז, מתקן באיספהאן ומתקן המים הכבדים באראק. עוד דווח כי ארצות הברית הצטרפה בהמשך באופן חריג, כשב־22 ביוני הורה הנשיא דונלד טראמפ על תקיפה אמריקאית נגד מתקן ההעשרה התת־קרקעי בפורדו.

לפי הדיווחים, איראן הגיבה במטחי טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים, שפגעו גם באתרים אזרחיים. העימות הסתיים ב־24 ביוני בהפסקת אש תחת לחץ אמריקאי, לאחר פגיעה משמעותית ביכולות טילים ובמרכיבים בתוכנית הגרעין האיראנית, כפי שנטען בפרסומים.

הפרשה אינה מתקיימת בוואקום. בארצות הברית עלו לאחרונה חששות דומים סביב הימורים הקשורים לפעולה אמריקאית בוונצואלה: לפי הדיווחים, מהמר אחד השקיע 32,500 דולר בהימורים על הדחתו של נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, שעות ספורות לפני אירועים אלימים בקראקס — וגרף מאות אלפי דולרים. גם שם חזר הדפוס המטריד: הימורים גדולים, תזמון חד, וקרבה מחשידה לאירועי אמת.

בעולם הפיננסי המסורתי, מסחר במידע פנים הוא עבירה פלילית, ורגולטורים עוקבים אחר פעולות חשודות לקראת אירועים מרכזיים. אלא שפלטפורמות מבוזרות המבוססות על בלוקצ׳יין פועלות בסביבה מורכבת יותר: הן מאפשרות אנונימיות, חוצות גבולות, ולעיתים אינן מצוידות באותם מנגנוני בקרה שמוכרים משווקים מפוקחים. בפולימרקט, ההסתברויות מתומחרות כשוק, ומשתמש יכול להרוויח לא רק מ"תוצאה נכונה", אלא גם מתנודת המחיר — לקנות כשהסבירות נמוכה ולמכור כשהיא עולה.

לפי הדיווח, זה בדיוק מה שקרה כאן: המשתמש נכנס לשוק כשההסתברויות היו נמוכות יחסית, ולאחר שהמחיר טיפס — בין אם בעקבות הימוריו ובין אם בעקבות הצטרפות מהמרים נוספים — הוא מימש את האחזקה ברווח. השאלה שמרחפת מעל הכול היא האם התזמון המדויק מצביע על מידע שאינו נגיש לציבור.

צה״ל ושירות הביטחון הכללי התייחסו לדיווח, אך לפי הפרסומים לא נפתחה בשלב זה חקירה רשמית. גם העמדה הזו מעוררת שאלות: ייתכן שמדובר ברעש תקשורתי ללא בסיס מודיעיני; וייתכן שמדובר בשטח אפור חדש שבו גבולות האכיפה וההרתעה עדיין לא הוגדרו. מומחי סייבר וביטחון מציינים כי המקרה ממחיש אתגר מודרני: דליפה אינה חייבת להיראות כמו מסמך מודפס או הדלפה לתקשורת — היא יכולה להתבטא גם ב"הימור נכון מדי", בזמן הנכון מדי.

במקביל, דווח כי בשבועיים האחרונים הופיעו חשבונות חדשים נוספים שביצעו הימורים ממוקדים על תקיפה ישראלית באיראן עד 31 בינואר, מה שדחף כלפי מעלה את ההסתברויות המשתמעות. בנוסף דווח על ארנקים דיגיטליים חדשים שהימרו גם על אפשרות של תקיפה אמריקאית נגד איראן באותו חלון זמן. העובדה שחלק מהחשבונות נפתחו סמוך להימורים, וללא היסטוריית פעילות אחרת, מחזקת בעיני גורמים בשוק את החשד שמדובר בדפוס מאורגן — או לכל הפחות בתופעה שמזמינה בדיקה: האם יש כאן ידע מוקדם שמחלחל החוצה, או שזו פשוט סביבה שמתגמלת באגרסיביות מי שיודע לקרוא נכון שמועות, אותות ושיח ציבורי?

כך או כך, הפרשה כבר מסמנת מציאות חדשה: בעידן שבו "שווקים" מהמרים על מלחמות כמעט כמו על בחירות, הגבול בין מידע פומבי לבין מידע רגיש — ובין ניתוח מושכל לבין ניצול אפשרי של יתרון מודיעיני — נעשה מטושטש ומסוכן יותר.