
לפי התיעוד שפורסם, מדובר באירוע שהוצג כחנות “פופ־אפ” ותערוכה לגיוס כספים עבור סודן, תחת השם “ת׳ריפט פור סודן”. על פי הפרסומים ברשת, הוא התקיים במרכז הנוער של “החברה המוסלמית האמריקאית” בברוקלין. גורמים מטעם המרכז וארגון־האם לא מסרו תגובה פומבית בתיעוד שנבדק בכלי תקשורת שונים.

בתמונות נראים, בין היתר, מחזיקי מפתחות, סיכות ומדבקות עם דיוקנאותיהם של יחיא סינוואר — שתואר בתיעוד כמי שנהרג — ושל חסן נסראללה, וכן לוגואים של חמאס ושל החזית העממית לשחרור פלסטין, ודמות רעולת פנים הדומה לדובר חמאס אבו עוביידה. בתיעוד נראים גם פריטים עם מסרים חריפים נגד ישראל, לרבות כיתובים כגון “מוות לצה״ל” וקריאות לאלימות.
בתמונות נראים, בין היתר, מחזיקי מפתחות, סיכות ומדבקות עם דיוקנאותיהם של יחיא סינוואר — שתואר בתיעוד כמי שנהרג — ושל חסן נסראללה, וכן לוגואים של חמאס ושל החזית העממית לשחרור פלסטין, ודמות רעולת פנים הדומה לדובר חמאס אבו עוביידה. בתיעוד נראים גם פריטים עם מסרים חריפים נגד ישראל, לרבות כיתובים כגון “מוות לצה״ל” וקריאות לאלימות.
על פי הדיווח, חלק מן הסרטונים עלו כ”סטוריז” באינסטגרם — תוכן שנעלם לאחר 24 שעות — ושם גם נרמז קשר לקבוצות אקטיביסטיות המזוהות עם המחאה האנטי־ישראלית בעיר. ההקשר הזה משמעותי: רק לפני ימים אחדים דיווחו כלי תקשורת בארצות הברית על הפגנה בקווינס מול בית כנסת שבה נשמעו קריאות כגון “מוות לצה״ל”, “להפוך את האינתיפאדה לגלובלית” ואף “תגידו זאת בקול, תגידו זאת ברור: אנחנו תומכים בחמאס כאן”, כאשר משטרת ניו יורק הציבה מחסומים כדי למנוע חיכוך בין הצדדים.
במרכז הפרשה ניצבת גם “החברה המוסלמית האמריקאית” — גוף ללא מטרות רווח שהוקם בשנות ה־90 ומפעיל סניפים ופעילויות קהילתיות ברחבי ארצות הברית, ובכלל זה פעילות נוער בניו יורק. בעבר עלו טענות וקשרים היסטוריים שנידונו בפומבי ביחס לזיקות מוקדמות של מקימיה או חלק מפעיליה ל”אחים המוסלמים”; הארגון עצמו ציין לאורך השנים כי יש לו היסטוריה מוקדמת של קשרים רעיוניים אך הוא פועל באופן עצמאי.
התזמון מוסיף שמן למדורה. בשבוע שעבר הודיע הממשל בוושינגטון על צעדי סנקציות והכרזות טרור נגד שלוחות של “האחים המוסלמים” במצרים, ירדן ולבנון — צעד שמעורר הדים אזוריים ובינלאומיים. לפי הדיווח בסוכנות הידיעות אי־פי, שלוחת לבנון הוגדרה “ארגון טרור זר”, בעוד שלוחות ירדן ומצרים סווגו כ”טרוריסטים גלובליים” בשל טענות על תמיכה בחמאס. משמעות הדברים היא שהרגולציה הפדרלית סביב “תמיכה חומרית” בגופים המוגדרים כארגוני טרור נמצאת תחת זרקור, והוויכוח הציבורי סביב גבולות חופש הביטוי מול עידוד אלימות וקידום ארגוני טרור רק מתחדד.
מבחינה משפטית, עצם ההצגה או המכירה של פריטים אינה בהכרח עבירה כשלעצמה, אך בארצות הברית קיימים חוקים פדרליים נוקשים בנושא “תמיכה חומרית” בארגוני טרור, והם עשויים להיכנס לתמונה אם יתברר שכספים או משאבים הועברו בפועל לגופים המוגדרים כארגוני טרור. בשלב זה, לפחות לפי המידע הפומבי, לא דווח על פתיחת חקירה רשמית — אך עצם התיעוד כבר הצית דיון ציבורי נוקב, בעיקר סביב השאלה כיצד אירוע מסוג זה מתקיים במרחב שמוגדר “מרכז נוער”, ומה היו מנגנוני הפיקוח על הספקים ועל התכנים שנמכרו במקום.
בקהילות יהודיות בניו יורק — שחוו בחודשים האחרונים שורה של מחאות מול בתי כנסת ומוסדות קהילתיים — רואים באירועים הללו סימן אזהרה. בליגה נגד השמצה, שעקבה אחרי דפוסים של סמלים ורטוריקה פרו־טרור בהפגנות אנטי־ישראליות מאז 7 באוקטובר 2023, טענו כי תופעות שנחשבו בעבר לשוליים הופכות לגלויות ושכיחות יותר, וכי לעיתים הן מופנות ישירות אל קהילות יהודיות במרחב העירוני.
השאלות שנותרו פתוחות כעת אינן רק מי הביא את הסחורה ומי אישר אותה, אלא גם איך יגיבו הרשויות בעיר ובמדינה, ומה יהיו ההשלכות על גופי קהילה וחינוך שמארחים אירועי התרמה “תמימים” לכאורה. בתוך ניו יורק רוויית מתחים, שבה הרחוב הפוליטי לעיתים בוער מהר יותר מקצב הבירור העובדתי, התיעוד מברוקלין הפך בתוך שעות לסמל — בעיני התומכים הוכחה לחופש ביטוי חסר מעצורים, ובעיני המתנגדים סימן מדאיג של טשטוש גבולות מול תמיכה בארגוני טרור.