
ועידת דאבוס, או בשמה הרשמי הפורום הכלכלי העולמי, היא המפגש השנתי החשוב ביותר של הנהגת העולם: נשיאים, ראשי ממשלה, נגידי בנקים, מנכ״לי תאגידים ומעצבי מדיניות. בדרך כלל מדברים שם על אינפלציה, בינה מלאכותית ואקלים. השנה, עם נחיתתו של טראמפ בשווייץ, השיח זז באחת לשאלות של ריבונות, כוח צבאי ומלחמות סחר – בין בעלות ברית.
האיום על גרינלנד לא הגיע בחלל ריק. ימים קודם לכן הודיע טראמפ כי ארצות הברית תטיל מכסים של 10% על סחורות משמונה מדינות אירופיות – דנמרק, נורווגיה, שוודיה, צרפת, גרמניה, בריטניה, הולנד ופינלנד – החל מ־1 בפברואר. לדבריו, אם לא “תושג עסקה מלאה ומוחלטת” לרכישת גרינלנד, המכסים יעלו ל־25% כבר ביוני. בעיני וושינגטון, כך נטען, נוכחות צבאית של מדינות נאט״ו באי במסגרת תרגיל בהובלת דנמרק הייתה “פרובוקציה”. בעיני אירופה – מדובר בתרגיל הגנתי בשטח ריבוני.

האיום על גרינלנד לא הגיע בחלל ריק. ימים קודם לכן הודיע טראמפ כי ארצות הברית תטיל מכסים של 10% על סחורות משמונה מדינות אירופיות – דנמרק, נורווגיה, שוודיה, צרפת, גרמניה, בריטניה, הולנד ופינלנד – החל מ־1 בפברואר. לדבריו, אם לא “תושג עסקה מלאה ומוחלטת” לרכישת גרינלנד, המכסים יעלו ל־25% כבר ביוני. בעיני וושינגטון, כך נטען, נוכחות צבאית של מדינות נאט״ו באי במסגרת תרגיל בהובלת דנמרק הייתה “פרובוקציה”. בעיני אירופה – מדובר בתרגיל הגנתי בשטח ריבוני.
במקביל, טראמפ פתח חזית נוספת: איום במכס של 200% על יין ושמפניה מצרפת אם הנשיא עמנואל מקרון יסרב להצטרף ליוזמת “מועצת השלום” שלו לעזה – גוף בינלאומי חדש שטראמפ מבקש להקים, ושחברות בו, לפי טיוטות שדלפו, כרוכה בתשלום של מיליארד דולר. המסר היה ברור: סחר, ביטחון ודיפלומטיה – כולם הפכו לכלי לחץ.
בדאבוס, התגובה האירופית הייתה חריפה ובלתי שגרתית. מקרון הצהיר מעל הבמה המרכזית: “אנחנו מעדיפים כבוד על בריונות. שלטון החוק על כוח גס.” נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה כי ריבונות גרינלנד “אינה ניתנת למיקוח”, והזהירה שמלחמת מכסים בין בעלות ברית רק תחזק את יריבות המערב. “עסקה היא עסקה,” אמרה, “וכשחברים לוחצים ידיים – זה אמור להיות מחייב.”
מאחורי הקלעים, האיחוד האירופי החל להכין תגובה כלכלית רחבה: מכסי־נגד בהיקף של עד 108 מיליארד דולר, והפעלה אפשרית של “המכשיר נגד כפייה” – כלי חריג שמאפשר לאירופה לחסום חברות אמריקאיות ממכרזים, להגביל השקעות ולפגוע בגישה לשוק האירופי. ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, הזהירה בפרלמנט: “אנחנו מאוימים כעת על ידי בעל הברית הקרוב ביותר שלנו. הגרוע ביותר עוד עלול להגיע.”
המתח לא נשאר באולמות הכנסים. בגרינלנד עצמה יצאו אלפים להפגנות – מספר עצום ביחס לאוכלוסייה של כ־56 אלף תושבים. בבירה נואוק נשמעו קריאות “ינקי, לך הביתה” ו“גרינלנד לא למכירה”. גם בדנמרק התקיימו עצרות סולידריות בערים הגדולות. “אנחנו דורשים כבוד וזכות להגדרה עצמית,” אמרו נציגי האוכלוסייה האינואיטית.
בשווקים, האפקט היה מיידי: מדדי המניות בארצות הברית צנחו בחדות, זהב וכסף זינקו, והמשקיעים חיפשו מקלט. בפנטגון, לעומת זאת, שררה מבוכה. גורמים צבאיים הדגישו שאין תוכניות מבצעיות לפעולה נגד גרינלנד – אך גם הם הודו שהצהרות הנשיא יוצרות חוסר ודאות מסוכן.
הכאוס גבר כאשר טראמפ פרסם ברשת החברתית שלו הודעת טקסט פרטית מנשיא צרפת, שבה נכתב: “אני לא מבין מה אתה עושה עם גרינלנד.” הפרסום של תכתובת אישית בין מנהיגים נחשב חריג ונתפס באירופה כהפרת כללי המשחק הדיפלומטיים. טראמפ אף לעג למקרון וטען כי “לא יישאר שם עוד הרבה זמן”.
גם מוסדות מחוץ למערכת המדינית הגיבו. ברוסיה השוו את הלחץ האמריקאי לניסיון סיפוח, ואפילו בכנסייה הקתולית נשמעו קולות אזהרה: בכירים הזהירו מפני חזרה לשיח של כוח צבאי כפתרון מדיני, והעלו שאלות מוסריות באשר לציות לפקודות במקרה קיצון.
ביום רביעי צפוי טראמפ לנאום בדאבוס – הנשיא האמריקאי הראשון זה שנים שמגיע פיזית לפסגה – בראש משלחת אמריקאית חסרת תקדים בהיקפה. המארגנים מנסים לשדר “עסקים כרגיל”, אך איש כבר לא מטעה את עצמו: דאבוס 2026 אינה עוד כנס. היא מבחן לחץ למערכת הבינלאומית כולה.
השאלה הגדולה מרחפת מעל האלפים המושלגים: האם מדובר בטקטיקת משא ומתן אגרסיבית נוספת של טראמפ – או בשינוי עמוק ביחסי ארצות הברית עם בעלות בריתה? האם נאט״ו יכולה לשרוד מצב שבו מנהיג הברית הגדולה מאיים בכוח ובכלכלה על שותפיו?
כמו שטראמפ עצמו אמר – את התשובה, העולם עלול לגלות בדרך הקשה.