ניו יורק מתרחקת, ירושלים מתקרבת: בחירת ממדאני מציתה גל רכישות ועלייה לישראל

שרה, תושבת ברוקלין ואם לשלושה, לא דמיינה שיום אחד תחשוש לנסוע למנהטן. אך מאז בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק, היא ומשפחתה מצמצמים תנועה, נמנעים מאזורים מסוימים בעיר – ובעיקר חושבים קדימה. “הפסקתי לנסוע למנהטן. התחושה היא שהעיר כבר לא מגינה עלינו”, היא אומרת. “החרדה התחילה אחרי 7 באוקטובר, אבל הבחירה של ממדאני הייתה רגע השבר”.

התגובה הייתה מהירה: בתוך חודשים ספורים רכשה המשפחה דירת חמישה חדרים בבית שמש תמורת 2.65 מיליון שקלים. “בהתחלה נשכיר אותה, אבל הידיעה שיש לנו בית בישראל נותנת שקט נפשי. זה עוגן”, היא מסבירה. הסיפור של שרה אינו חריג. הוא הופך בשבועות האחרונים לחלק מדפוס רחב, כמעט קולקטיבי, של יהודים אמריקאים – ובהם גם ישראלים לשעבר – שמעדיפים לבסס נוכחות פיזית בישראל, גם אם טרם החליטו על עלייה מיידית.

 

ההשפעה המיידית ניכרת בשוק הנדל”ן הישראלי. חברות יזמיות, בנקים ומתווכי נדל”ן מדווחים על עלייה חדה בפניות מתושבי חוץ, בעיקר מארצות הברית. “מאז תחילת המרוץ לראשות העיר בניו יורק אנחנו רואים גל מתגבר של משפחות שמבקשות לקנות דירה בישראל, גם בלי החלטה סופית על עלייה”, אומר נפתלי בר־נתן, מנהל מכירות בחברת נדל”ן הפועלת בבית שמש ובירושלים. “זה מתחיל בשקט נפשי ומסתיים בעסקה”.

 

זוהראן ממדאני נכנס לתפקידו ב־1 בינואר 2026, אך בתוך שעות עורר סערה עמוקה בקהילה היהודית. בין החלטותיו הראשונות: ביטול צווים עירוניים שאימצו את הגדרת האנטישמיות של הברית הבין־לאומית לזיכרון השואה, והסרת מגבלות על חרמות נגד ישראל. ההגדרה, שאומצה במדינות רבות, קובעת בין היתר כי שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית היא ביטוי לאנטישמיות.

בישראל מיהרו להגיב. משרד החוץ מסר כי “מדובר בצעד שמלבה אנטישמיות ומערער נורמות בסיסיות של הגנה על מיעוטים”, ונשיא המדינה יצחק הרצוג הזהיר מפני “טשטוש מסוכן בין ביקורת פוליטית לבין לגיטימציה לשנאה”. גם ארגונים יהודיים מרכזיים בניו יורק, בהם הפדרציה היהודית של ניו יורק ומועצת הרבנים העירונית, פרסמו הודעות דאגה חריפות.

ממדאני, בן 34, מזוהה זה שנים עם עמדות אנטי־ישראליות מובהקות. בעברו הקים סניף של “סטודנטים למען צדק בפלסטין”, תמך בתנועת החרם על ישראל, סירב לגנות את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, והשתמש ברטוריקה שנתפסת בעיני רבים כהצדקת אלימות. סקרי דעת קהל שקדמו לבחירות העלו כי כשני שלישים מהיהודים בניו יורק ראו בבחירתו איום על ביטחונם – אך קואליציה רחבה של צעירים ומיעוטים העניקה לו ניצחון ברור.

ההשפעה המיידית ניכרת בשוק הנדל”ן הישראלי. חברות יזמיות, בנקים ומתווכי נדל”ן מדווחים על עלייה חדה בפניות מתושבי חוץ, בעיקר מארצות הברית. “מאז תחילת המרוץ לראשות העיר בניו יורק אנחנו רואים גל מתגבר של משפחות שמבקשות לקנות דירה בישראל, גם בלי החלטה סופית על עלייה”, אומר נפתלי בר־נתן, מנהל מכירות בחברת נדל”ן הפועלת בבית שמש ובירושלים. “זה מתחיל בשקט נפשי ומסתיים בעסקה”.

ירושלים בולטת במיוחד. נתוני הכלכלן הראשי מצביעים על כך שב־2025 הייתה העיר המובילה בישראל בעסקאות בשוק החופשי, כאשר 42% מהרוכשים היו תושבי חוץ. ברבעון האחרון לבדו נמכרו בירושלים עשרות דירות יוקרה, ורוב העסקאות בוצעו על ידי יהודים מארצות הברית. גם תל אביב נהנית מהמגמה: עסקאות רבות מתבצעות מרחוק, באמצעות שיחות וידאו, לעיתים בעקבות אירועים אנטישמיים במדינות המוצא.

רו”ח רוני זוהר, יו”ר חברת השקעות בנדל”ן, מסביר כי חל שינוי מהותי במניעי הרכישה. “אם בעבר דירה בישראל נתפסה כהשקעה או כנכס נופש, היום היא נתפסת כעוגן אסטרטגי. זו לא תשואה – זו פוליסת ביטוח משפחתית”.

הנתונים מגבים את התחושה. לפי משרד העלייה והקליטה, בין ינואר ליולי 2025 עלו לישראל יותר מ־11,600 עולים חדשים, מהם כ־1,500 מצפון אמריקה. במקביל, נרשמה עלייה חדה בהעברות הון ובהיקף המשכנתאות שניתנו לתושבי חוץ. בנקאי בכיר מתאר “קהילות שלמות שמבקשות לפעול יחד – לקנות באותו בניין, באותה שכונה”.

מעבר לנדל”ן, מדובר בשינוי תודעתי עמוק. אנשי רוח ומנהיגים קהילתיים בניו יורק מדברים על סוף עידן הביטחון היהודי המובן מאליו. “האשליה שהשתייכות מלאה מגינה עלינו התפוגגה”, כתבה לאחרונה חוקרת חברה יהודייה. “יהודים לומדים מחדש מהי עמידה כמיעוט – ומהו בית”.

ממדאני ניסה להרגיע בנאום ההשבעה והבטיח להגן על כל תושבי העיר, אך עבור רבים בקהילה היהודית, המעשים הראשונים, השפה והבחירות הפוליטיות סיפקו מסר אחר. וכך, בעוד ניו יורק ממשיכה להשתנות, יותר ויותר יהודים אמריקאים – ובהם ישראלים לשעבר – מביטים מזרחה.

כמו שרה מברוקלין, הם לא בהכרח אורזים מזוודות מחר בבוקר. אבל הם כבר קונים מפתח. והדלת, מבחינתם, נפתחת בישראל.