מהחזון לאולם בית המשפט: אילון מאסק תובע עד 134 מיליארד דולר מאופן איי איי ומיקרוסופט

זה התחיל בארוחת ערב צנועה בעמק הסיליקון ובחשש משותף מהדומיננטיות של גוגל. זה הסתיים בתביעה בהיקף חסר תקדים: עד 134 מיליארד דולר – סכום הגבוה מהתוצר השנתי של מדינות שלמות. אילון מאסק, מייסד־שותף ותורם מרכזי בשנותיה הראשונות של OpenAI, תובע כעת את החברה שהקים יחד עם מיקרוסופט, בטענה שהפרה את ייעודה המקורי והפכה מנכס ציבורי שנועד “לטובת האנושות” לגוף מסחרי סגור ורווחי.

לקראת משפט חבר המושבעים הצפוי להתקיים באפריל בבית המשפט הפדרלי בקליפורניה, עולם הטכנולוגיה עוצר נשימה. לא מדובר רק בסכסוך אישי או כספי, אלא בעימות עקרוני על גבולות האתיקה, הבעלות והכוח בעידן הבינה המלאכותית.

 

בלב המאבק עומדים מסמכים פנימיים שנחשפו בהליך המשפטי, ובראשם רשומות יומן של נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, משנת 2017. באחת מהן כתב ברוקמן כי אינו מאמין שהחברה התחייבה למבנה ללא כוונת רווח, רק כדי לעבור כעבור חודשים ספורים למודל מסחרי – “זה היה שקר”, כלשונו. עבור מאסק, מדובר בהוכחה לכוונת הונאה: התחייבות פומבית לאידיאליזם, לצד תכנון שקט של מסחור.

 

על פי כתב התביעה שהוגש בשבוע שעבר, מאסק דורש פיצוי של 79 עד 134 מיליארד דולר מ־OpenAI וממיקרוסופט, שותפתה האסטרטגית. הסכום מבוסס על חוות דעת של כלכלן פיננסי, עד מומחה מטעם מאסק, שלפיה שווי OpenAI עומד כיום על כ־500 מיליארד דולר – וכי חלק ניכר מערך זה נובע מתרומתו הישירה והעקיפה של מאסק בראשית הדרך.

מאסק השקיע, לפי המסמכים, כ־38 מיליון דולר כבר ב־2015 – כ־60 אחוז ממימון הזרע הראשוני – אך לטענתו תרומתו חרגה בהרבה מהכסף: הוא סייע בגיוס אנשי מפתח, פתח דלתות עסקיות, העניק לפרויקט יוקרה ציבורית והעביר למייסדים את ניסיונו בבניית חברות טכנולוגיה בקנה מידה עולמי. “בלי אילון מאסק, לא הייתה OpenAI”, אמר עורך דינו הראשי בהצהרה פומבית. “הערך של התרומה הזו ניתן לכימות – והוא עצום”.

לטענת התביעה, OpenAI הפיקה “רווחים בלתי חוקיים” בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים מהסטייה מהייעוד המקורי, בעוד מיקרוסופט – שהשקיעה כ־13 מיליארד דולר ומחזיקה נתח משמעותי בחברה – נהנתה אף היא מהמהלך. מאסק דורש כעת החזר חסר תקדים: תשואה של אלפי אחוזים על השקעתו הראשונית.

בלב המאבק עומדים מסמכים פנימיים שנחשפו בהליך המשפטי, ובראשם רשומות יומן של נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, משנת 2017. באחת מהן כתב ברוקמן כי אינו מאמין שהחברה התחייבה למבנה ללא כוונת רווח, רק כדי לעבור כעבור חודשים ספורים למודל מסחרי – “זה היה שקר”, כלשונו. עבור מאסק, מדובר בהוכחה לכוונת הונאה: התחייבות פומבית לאידיאליזם, לצד תכנון שקט של מסחור.

הקרע בין הצדדים החריף כבר ב־2018, כאשר מאסק הציע להשתלט על OpenAI או למזגה עם טסלה, הצעה שנדחתה. לאחר פרישתו מהדירקטוריון והפסקת המימון מצדו, מצאה עצמה OpenAI במצוקה כלכלית. הפתרון הגיע בדמות השקעת ענק ממיקרוסופט והקמת חברה־בת “למטרות רווח מוגבל” – מהלך שמאסק רואה כבגידה מוחלטת ברעיון המקורי.

השקת ChatGPT בסוף 2022 הפכה את הסכסוך לאישי וציבורי הרבה יותר. המוצר זינק להצלחה חסרת תקדים, OpenAI הפכה לשחקנית הדומיננטית ביותר בשוק, ומאסק – שנותר מחוץ למשחק – הקים מתחרה משלו. אלא שהמרירות לא נותרה ברמה העסקית: היא התגלגלה לבית המשפט.

OpenAI דוחה את הטענות מכל וכל. בתגובתה הרשמית היא מכנה את התביעה “קמפיין הטרדה מתמשך”, וטוענת שמאסק היה מודע כבר בשלב מוקדם לכך שפיתוח בינה מלאכותית מתקדמת מחייב הון עצום שאינו בר־השגה במבנה עמותתי. לדבריה, המחלוקת האמיתית לא נסובה סביב ערכים אלא סביב שליטה: מאסק עזב לאחר שסירבה למסור לידיו שליטה מלאה בחברה.

גם מיקרוסופט מצטרפת לקו ההגנה וטוענת כי חישובי הנזק של מאסק מופרכים, חסרי תקדים ואינם ניתנים לאימות. עורכי הדין שלה ביקשו מבית המשפט לצמצם את עדות המומחה מטעם מאסק, בטענה שהיא עלולה להטעות את חבר המושבעים.

ההכרעה הצפויה באפריל אינה רק משפטית. היא תעצב את גבולות האחריות של מייסדים, את משמעותן של התחייבויות מוסריות בעידן ההייטק, ואת השאלה האם ניתן לחזור לאחור ולהתחשבן שנים לאחר שחזון אידיאולוגי פינה מקום למציאות עסקית.

האירוניה ברורה: הארגון שנוסד כדי למנוע ריכוז כוח תאגידי בתחום הבינה המלאכותית מוצא עצמו כעת נאשם בכך שהפך בדיוק למה שביקש למנוע. השאלה מי צודק – ומי ישלם את המחיר – תוכרע לא רק בדולרים, אלא גם בהגדרה מחדש של האתיקה הטכנולוגית בעשור הקרוב.