המהלך שיכול לשנות את פני החינוך החרדי בארה"ב: ניו ג'רזי פועלת להשתלט על מערכת החינוך בלייקווד

במהלך משפטי חריג שעשוי לטלטל את יחסי המדינה והקהילה החרדית בארצות הברית, הגישה מדינת ניו ג'רזי השבוע בקשה לבית המשפט להפקיע את השליטה המקומית על מחוז החינוך בלייקווד – העיירה החרדית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. אם יאושר, מדובר בצעד תקדימי: זו תהיה הפעם הראשונה שבה המדינה משתלטת על מחוז חינוך פרברי, ולא עירוני, מהלך שמעמיד את לייקווד במוקד של מאבק משפטי, כלכלי ופוליטי רחב היקף.

המהלך הוגש ביום רביעי – ימים ספורים בלבד לפני סיום כהונתו של המושל הדמוקרטי פיל מרפי והשבעתה של המושלת הנבחרת, מייקי שריל. גורמים בלייקווד ובטרנטון כאחד מודים כי העיתוי אינו מקרי: מדובר בהחלטה כבדה, שיכולה להכתיב מציאות חדשה למערכת החינוך המקומית לשנים ארוכות.

לייקווד, עיירה במחוז אושן שבמרכז ניו ג'רזי, צמחה בעשורים האחרונים בקצב מסחרר סביב ישיבת "בית מדרש גבוה" – הישיבה החרדית הגדולה בעולם מחוץ לישראל. כיום מתגוררים בעיירה כ־50 אלף ילדים בגיל בית ספר, אך רק כ־6,000 מהם לומדים במערכת הציבורית. כ־84% מהתלמידים רשומים במוסדות חינוך פרטיים חרדיים – ישיבות ותלמודי תורה לבנים, וסמינרים לבנות.

 

העיתוי הפוליטי מוסיף שמן למדורה. בימים האחרונים ספג המושל מרפי ביקורת חריפה מהקהילה היהודית לאחר שפעל לבלום את אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבין־לאומית לזיכרון השואה, חרף תמיכה רחבה בבית המחוקקים. חמש הפדרציות היהודיות בניו ג'רזי האשימו אותו בכניעה ללחצים פוליטיים מצד השמאל הפרוגרסיבי.

 

המבנה הדמוגרפי החריג הזה יצר לאורך השנים עומס תקציבי חריף על מחוז החינוך הציבורי. על פי חוקי ניו ג'רזי, המחוז מחויב לספק הסעות כמעט לכל תלמידי החינוך הפרטי, וכן לממן שכר לימוד פרטי לתלמידי חינוך מיוחד. התוצאה: יותר ממחצית מתקציב המחוז – מעל 78 מיליון דולר בשנה – מופנית להסעות ולחינוך מיוחד, בעוד המערכת הציבורית עצמה שוקעת בגרעון קבוע.

המשבר אינו חדש. כבר משנת 2009 מזהירה המדינה מפני כשלים חמורים בניהול המחוז. במהלך השנים נשלחו מפקחים, גובשו תוכניות הבראה, נערכו ביקורות, והוענקו הלוואות חירום בהיקפים עצומים. אף על פי כן, על פי עמדת המדינה, דבר לא השתנה – והמצב רק החמיר.

מאז 2014 לווה מחוז לייקווד כ־230 מיליון דולר מהמדינה. נכון להיום, החוב עומד על כ־173 מיליון דולר. בשנה החולפת בלבד נאלצה ניו ג'רזי להזרים הלוואת חירום של 65 מיליון דולר כדי לאפשר תשלום שכר למורים עד תום שנת הלימודים. גורמים במדינה מודים כי ללא התערבות חיצונית, המחוז אינו בר־קיימא כלכלית.

לתמונה הזו נוסף גם מחדל ניהולי חריף. במסגרת ההליכים נחשפה פרשת עורך הדין של מועצת החינוך המקומית, מיכאל אינזלבוך, שקיבל לאורך שבע שנים יותר משישה מיליון דולר מכספי ציבור. חוזה ההעסקה שלו הוגדר על ידי שופט משפט מינהלי ככזה ש"החריף באופן ישיר את המצוקה הכלכלית של המחוז". המדינה אף חסמה את חידוש חוזהו בתחילת השנה, צעד חריג שמעיד על עומק המשבר.

נקודת המפנה המשפטית הגיעה בספטמבר האחרון, אז קבע בית המשפט לערעורים של ניו ג'רזי כי תלמידי לייקווד סובלים מ"קיפוח חוקתי מתמשך". בפסק הדין ציינו השופטים דפוס עקבי של הזנחה, כשלי ניהול ואי־יישום המלצות – חרף שנים של פיקוח והתערבות מדינתית.

כעת מבקשת המדינה להשעות את סמכויות מועצת החינוך הנבחרת, למנות הנהלה מטעמה, ולהעביר לידיה את הפיקוח על התקציב, ההסעות, החינוך המיוחד והשירותים הניתנים לתלמידי החינוך הפרטי. הלכה למעשה, מדובר בשלילת הסמכות הדמוקרטית מהנהגה מקומית שנבחרה על ידי תושבי העיירה.

גורמים רשמיים בלייקווד משדרים מסר כפול. מצד אחד, הסנאטור המקומי רוברט סינגר וראש העיר ריימונד קולס הבהירו כי אם מעורבות ישירה של המדינה תביא לפתרון מבני וליציבות במימון – הם לא יתנגדו. מצד שני, בקהילה החרדית עצמה שוררת חרדה עמוקה.

"זה לא רק עניין של מאזנים וחשבונות", אמר גורם בכיר בקהילה. "ברגע שהמדינה מחזיקה בברז התקציבי, היא מחזיקה גם בכוח. היום זה הסעות וחינוך מיוחד – מחר זה סדרי עדיפויות. מבחינתנו, זו תחושה שמישהו מנסה לקחת את המפתחות לעיר".

המדינה מבהירה כי אין בכוונתה להתערב בתכני הלימוד הדתיים או בניהול הישיבות והסמינרים. עם זאת, גם גורמים משפטיים מודים כי שינוי מבני כה עמוק עלול להשפיע בפועל על האופן שבו מוענקים שירותים למוסדות החינוך החרדיים – ומכאן גם על מרקם החיים בעיירה.

העיתוי הפוליטי מוסיף שמן למדורה. בימים האחרונים ספג המושל מרפי ביקורת חריפה מהקהילה היהודית לאחר שפעל לבלום את אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבין־לאומית לזיכרון השואה, חרף תמיכה רחבה בבית המחוקקים. חמש הפדרציות היהודיות בניו ג'רזי האשימו אותו בכניעה ללחצים פוליטיים מצד השמאל הפרוגרסיבי.

כעת, עם פתיחת המהלך נגד לייקווד, החשדנות בקהילה גוברת: האם מדובר בצעד מקצועי הכרחי – או בעוד חזית במאבק פוליטי רחב יותר?

בית המשפט צפוי לדון בצו בשבועות הקרובים. עד אז, מחוז לייקווד יוכל להגיש את תגובתו. ההכרעה, כך ברור כבר כעת, לא תעסוק רק במספרים ובתקציבים – אלא בשאלה עמוקה בהרבה: מי קובע את גבולות האוטונומיה של קהילה דתית גדולה במדינה דמוקרטית, ומה המחיר של כשל מתמשך בניהול ציבורי.

עבור לייקווד, זו אינה עוד מחלוקת מנהלית. זהו רגע גורלי שעשוי לעצב מחדש את מערכת היחסים בין המדינה לקהילה החרדית – ולהציב תקדים שמהדהד הרבה מעבר לגבולות ניו ג'רזי.